זוהי החלטה בבקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה (בקשה מספר 1) ובבקשת הנתבע למתן ארכה להגשת כתב הגנה (בקשה מספר2 ).

העובדות הצריכות לעניין

כתב התובענה בתיק זה הוגש ביום 18/11/15 בהליך של סדר דין מהיר על סך 45,000 ₪.

ביום 25/1/16 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, בה נכתב כי התובענה נמסרה לנתבע ביום 4/12/15 וצורף אישור מסירה.

לאחר שעיינתי בתובענה ובבקשה הוריתי לתובע ביום 25/1/16 להבהיר האם בין הצדדים נחתם חוזה כלשהו והאם יש ברשותו עותק מהזמנת העבודה נשוא כתב התביעה וזאת מאחר שלמקרא התובענה ונוכח הנספח היחידי שצורף לה – הוא מכתב דרישה ששלח התובע לנתבע – סברתי כי מכוח תקנה 97 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 יש לבקש מהתובע הוכחה מלאה, או למצער חלקית, של תביעתו, טרם יינתן פסק דין.

הודעת התובע לפיה לא נערך בינו לבין הנתבע חוזה עבודה וכי אין בידי התובע הזמנת עבודה הוגשה לתיק ביום 26/1/16. אלא מאי – טרם הגשת תגובת התובע במענה להחלטתי, כאמור, הגיש הנתבע, באותו יום, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אשר הועברה לתגובת התובע בהתאם להחלטתי.

בבקשתו זו להארכת מועד טען הנתבע, בין היתר, כי כתב התביעה הומצא לו ביום 10/12/15 וכי לאחר שפנה לקבלת ייעוץ משפטי , פנה הוא למומחים לשם קבלת חוות דעת, אולם טרם קיבל את חוות הדעת.

לטענת הנתבע, בפיו טענות הגנה כבדות משקל הנתמכות בראיות ובעדים ומכאן בקשתו להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

יצוין, כי לבקשה לא צורף כתב הגנה והנתבע ביקש במסגרת בקשתו לאפשר לו להכין את הגנתו כראוי.

בתגובת התובע לבקשה להארכת מועד אשר הוגשה ביום 26/1/16 בהתאם להחלטתי, טען התובע כי מאחר שאין בתיק כתב הגנה על בית המשפט להיזקק לבקשה למתן פסק דין שהגיש וליתן פסק דין, בהעדר הגנה, כמבוקש.

דיון והכרעה

בתיק בית המשפט מונחת בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה ואולם בטרם נדונה היא הוגשה בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

אקדים ואומר, כי מצאתי לדחות את הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ולקבל את בקשת הארכה שהגיש הנתבע, תוך חיוב הנתבע בהוצאות התובע וקציבת פרק זמן של 7 ימים לשם הגשת כתב הגנה.

להלן נימוקיי:

בהחלטתי מיום 25/1/16 קבעתי בזו הלשון: " יבהיר התובע בטרם אדרש לבקשתו למתן פסק דין בהעדר הגנה, האם נחתם בין הצדדים חוזה כלשהו או האם ברשותו עותק מהזמנת העבודה נשוא

כתב התביעה"

הנתבע הגיש את הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עוד בטרם הוגשה תגובת התובע בהתאם להחלטתי הנ"ל ועל כן, למעשה, לא התקיים דיון בבקשה, לגופה, אלא נקבע הליך נוסף, קודם.

ודוק- המועד הקובע שלאחריו לא ניתן עוד להכניס לתיק כתב הגנה שהוגש באיחור הוא מועד הדיון בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. המועד הקובע אינו המועד בו הוגשה הבקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה [ ראו: ע"א 519/82 פקיד השומה תא 4 נ' נחושתן פ"ד לט(3) 240; ]

משהוגשה בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה, גם אם באיחור, ומצויה היא בפני בית המשפט, יהא זה אך "מלאכותי" להיעתר לבקשת התובע וליתן פסק דין תוך התעלמות מבקשת הנתבע.

אומנם הבקשה שהגיש הנתבע אינה מפורטת דיה, לא צורף לה כתב הגנה ולא ניתן ללמוד ממנה במידה מספקת על טענות ההגנה שבפיו הנתבע, אך ברור בנסיבות העניין שהנתבע מבקש שתינתן לו ארכה על מנת שיוכל להתגונן נגד התביעה.

במקרה מעין זה, על בית המשפט למצוא את האיזון שבין האינטרס של התובע – המבקש לקבל פסק דין שעה שכתב הגנה לא הוגש במועד, לבין האינטרס של הנתבע המבקש להביא את הגנתו וזאת, בשים לב, בין היתר, לזכות הגישה לערכאות ולחשיבות המהותית שבניהול הליך משפטי במעמד הצדדים לו.

לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה צורף אישור מסירה חתום בחותמת רשות הדואר, על גביו מוטבע תאריך 4/12/15 ונכתב כי כתב התביעה נמסר לאשתו של הנתבע.

בבקשת הארכה שהוגשה ביום 26/1/16, טוען הנתבע כי כתב התביעה נמסר לו ביום 10/12/15.

אין מחלוקת אפוא, שגם אם נקבל את טענת הנתבע באשר למועד מסירת כתב התביעה – הרי שהנתבע לא הגיש כתב הגנה ולמצער, בקשת ארכה, במועד שנקבע לכך ולא נעלם מעיני משך הזמן שחלף למִן תום המועד הקבוע להגשת כתב הגנה ועד למועד בו הגיש הנתבע את בקשת הארכה.

מוצאת אני טעם בטענות התובע, שכן יש ליתן חשיבות למועדים שנקבעו בתקנות, לשם הבטחת מסגרת ההליך השיפוטי ויעילותו. עם זאת, לא ניתן, לטעמי, להכריע את גורל ההליך על פי אמות מידה פורמאליות בלבד.

בנסיבות המקרה דנן, אינני סבורה כי ראוי שיופעלו כללי הפרוצדורה באופן דווקני ולדעתי יש ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט ולנהל את ההליך תוך שמיעת טענות הצדדים.

משמעות דחיית בקשת התובע למתן פסק דין היא הותרת התביעה לשם דיון בפני הערכאה הדיונית ואני סבורה כי לא ייגרם בכך כל עיוות דין לתובע.

בקשת הנתבע הוגשה באיחור, מבלי שהוצג טעם מספיק ומבוסס לאיחור ומבלי שצורף לה כתב הגנה, ועל כן, הגם שתינתן לנתבע הזכות להתגונן מפני התובענה, אבחן מהו האמצעי אשר ירפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני.

ברע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל ל פ"ד נה (5) 43, 47-48 קבע בית המשפט העליון כי:

" בדרך כלל ראוי הוא כי בית -המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על-ידו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית-המשפט".

בנסיבות הענין, תימצא אפוא תרופת התובע בהטלת הוצאות על הנתבע.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה ומקבלת, בחלקה, את בקשת הנתבע למתן ארכה להגשת כתב הגנה.

הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מעת שתומצא לו החלטה זו.

כתב הגנה יוגש לא יאוחר מיום 7/2/15.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותקבע בתיק תזכורת מעקב.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ו, 30 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.