1. הנתבעת 1 העבירה לבית המשפט תעודת עובד ציבור בעניין רישיון הנהיגה של הנתבע 2 ז"ל וכן הבהרה לתעודת עובד הציבור, מהן עולה כי רישיון הנהיגה של הנתבע 2 ז"ל הוצא לראשונה ביום 4.9.14 ושולם ביום 5.9.14 ועל כן ביום התאונה, למנוח לא היה רישיון נהיגה ישראלי מעל 12 חודשים.
2. נוכח זאת, נראה כי צודקת הנתבעת 1 בטענתה כי למנוח לא הייתה פוליסה תקיפה ביום התאונה.
3. עם זאת ובטרם יינתן פסק דין הדוחה את התביעה כנגד הנתבעת 1, יאפשר בית המשפט לתובעת, ככל שהיא מבקשת לעשות כן, לבחון אם המנוח נכנס לגדר תקנה 567א לתקנות התעבורה תשכ"א 1961. תקנה 567א קובעת כדלקמן:

"567א. עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190."

1. בפוליסה שצורפה על ידי הנתבעת 1 לכתב ההגנה שלה צוין כי תאריך הוצאת רישיון הנהיגה של המנוח הוא 1.1.94, וניתן רק לשער כי הכוונה הייתה לרישיון נהיגה זר.
2. על כן וככל שהתובעת יכולה ומבקשת לברר סוגיה זו, תודיע לבית המשפט כיצד בכוונתה לפעול תוך 30 יום.
3. כמו כן תודיע לבית המשפט תוך 30 יום אם ברצונה לנהל את ההליך נגד עזבונו של הנתבע 2 ז"ל ואם כן – תמציא כתובת להמצאת כתבי בי דין.
4. ככל שלא תתקבל הודעה מהתובעת תוך 30 יום, תידחה התביעה נגד הנתבעת 1 ותימחק התביעה כנגד הנתבע 2 ז"ל.
5. המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.
6. התיק יובא לעיוני ביום 3.5.16.

ניתנה היום, א' אדר ב' תשע"ו, 11 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.