30 אוגוסט 2017

לפני: כב' השופט אילן סופר

נציגת ציבור (עובדים) – גב' פסה מרקוביץ

נציג ציבור (מעסיקים) – מר שמעון בארי

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה להכיר באירוע מיום 1.5.2014 כ"פגיעה בעבודה".

2. התובעת הינה ילידת 1975.

3. התובעת עובדת כסגנית מנהל סניף מגה בנס ציונה.

4. ביום 1.5.2014 הגיעה התובעת למשמרת צהריים, והחלה בפריקה של משטחים.

5. תוך כדי פריקת קרטונים ובהם הסחורה, התובעת הרימה קרטון ולאחריו, חשה כאב עז שהחל בגבה והתפשט עד לרגל שמאל.

6. התובעת נותרה במקום העבודה עד סיום המשמרת, ופנתה לקבלת טיפול רפואי רק ב- 4.5.2014.

7. לאחר שמיעת הצדדים קבענו כי התובעת הוכיחה קיומו של אירוע בעבודה.

8. ביום 4.12.2016, מונה ד"ר גיא מורג כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר התבקש על השאלות הבאות:

א. מהו ליקויה של התובעת ברגל שמאל כעולה מהחומר הרפואי שלפניך ?

ב. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובלת התובעת לבין האירוע בעבודה מיום 1.5.2014, כמתואר בעובדות המקרה?

9. תשובת המומחה היתה כלהלן:

"מדובר בגברת בת 42 אשר סובלת מזה שנים מכאבי גב תחתון הקורנים לרגל שמאל.

במעבר על התיק הרפואי ניתן לראות שהכאב החל לאחר הרמת משא בעבודתה.

בבדיקות ההדמייה שעברה יש ממצאים מינימלים, בדיקת EMG היתה תקינה, בדיקת MRI – לא צורפה תשובה אך ממכתב רפואי ניתן לראות שהיתה תקינה, ובדיקת CT – הראתה פריצת דיסק לשמאל עם הצרות פורמינלית בגובה 5-4L.

בהמשך טופלה בהזרקות לעמוד השדרה במרפאת כאב.

לגבי השאלות אותן נשאלתי, מצורפות התשובות הנ"ל:

התובעת סובלת מכאב גב תחתון הקורן לרגל שמאל, ולגבי שאלה ב' – אכן נראה שיש קשר סיבתי בין הרמת המשא הכבד לתחילת הכאבים המצויינים".

הכרעה

10. על פי הפסיקה, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. (ראו: דב"ע תשן/48-0 המוסד - עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374).

11. הלכה היא כי בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו/244-0 המוסד - יצחק פרבר (26.2.97); עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, (9.5.12); עב"ל (ארצי) 43408-02-11 ניר אהרונוף – המוסד לביטוח לאומי, (30.4.12); עב"ל (ארצי) 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון, (15.5.07); עב"ל (ארצי) 669/09 דוד אוחיון – המוסד לביטוח לאומי, (20.4.11); עב"ל (ארצי) 250/07 יהודה לוין – המוסד לביטוח לאומי, (17.4.08)).

12. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד (2.11.99)).

13. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.

14. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

15. המומחה ציין בחוות דעתו כי על פי הרישומים הרפואיים, התובעת החלה לסבול מכאבי גב הקורנים לרגל שמאל לאחר האירוע בעבודה. בדיקת CT – הראתה פריצת דיסק לשמאל עם היצרות פורמינלית בגובה 5-4L. בנסיבות אלו חוות דעתו של המומחה היא כי קיים קשר סיבתי בין הכאבים ברגל שמאל והאירוע בעבודה.

הנתבע חזר בסיכומיו על טענותיו בקשר לקרות האירוע, כמו גם בקשר לשאלות ההבהרה שביקש להציג למומחה. הכרענו בטענות אלו ולא מצאנו מקום לשוב ולהידרש להן.

סיכום

16. על יסוד האמור בחוות הדעת, התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח אשר יישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ז, (30 אוגוסט 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.