בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם מהאשמה המיוחסת לו.

על פי עובדות כתב האישום הנאשם עשה שימוש בטלפון נייד בעת הוראת נהיגה. הנאשם הכחיש את העבירה המיוחסת לו, וטען כי בעת שיעור נהיגה אחז בידו מחשב כף יד והביט בסידור העבודה.

מטעם המאשימה העיד השוטר המתנדב אלכס קורין אשר העיד בפני: "לא בדקתי את המכשיר. אני לא יכול לשלול שזה מחשב כף יד, הוא לא הראה לי אותו. הוא לא היה נראה תוך כדי שיחה."

כאשר נשאל השוטר בחקירה נגדית כיצד ציין כי מדובר במכשיר מסוג סמסונג אם הנאשם לא הציג אותו בפניו, תיקן ואמר שאכן ראה את המכשיר.

הנאשם כאמור טען שהמכשיר בו אחז לא היה מכשיר טלפון, והציג מכשיר טלפון מסוג אייפון 5, אשר לטענתו שימש אותו גם באותה עת (אך לא בעת הדרכת הנהיגה). התרשמתי לחיוב מעדותו של הנאשם ואינני יכול לקבוע כי דבריו אינם נכונים.

מטעם הנאשם העיד תלמיד הנהיגה מר חאלד סלאמה אשר סיפר כי הנאשם לא דיבר בטלפון, הגם שהחזיק בידו מכשיר שהוא אינו יודע להעיד לגביו. העד הוסיף "למדתי אצלו 6 חודשים. אף פעם לא דיבר בטלפון".

עדותו של התלמיד אינה נקייה מסתירות לעומת גרסת הנאשם, אולם אף גרסת השוטר אינה נקייה מספקות.

בנסיבות אלה, אינני יכול לקבוע כי המאשימה עמדה בנטל להוכיח כנדרש במשפט פלילי את אשמת הנאשם מעבר לספק הסביר ולפיכך הנאשם מזוכה.

בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום להרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות לפי עתירתה החלופית של המאשימה. הנאשם העיד כי הביט במכשיר לזמן קצר בעת נסיעה במהירות אטית מאוד, "פקק" כהגדרת התלמיד. אף השוטר ציין בדוח כי מדובר היה בנסיעה אטית, כך שאינני יכול לקבוע שהוכחו כנדרש יסודות העבירה של חוסר זהירות כאשר הנאשם ממונה על הרכב בו נוהג התלמיד.

מאחר והחלטתי לזכות את הנאשם, ניתנה הכרעת הדין שלא במעמד הצדדים ותומצא להם בדואר.

המזכירות מתבקשת להודיע לנאשם על ביטול הדיון שנקבע ליום 30.11.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ז, 14 נובמבר 2016.