1. לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות שני ילדיהם הקטינים שלה ושל המשיב 2 (להלן: "החייב"), וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2. לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 17.1.2016

3. ביום 27.3.14 ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני במסגרתו נקבע כי על החייב לשלם סך של1,250 ₪ בגין כל ילד וכן סך של 1,200 ₪ בגין מדור ילדיו, סה"כ 3,700 ₪.

4. לטענת המבקשת היא עובדת כמיטב יכולתה, ואולם משכורתה מחד, ורצונה להבטיח את רווחת ילדיה מאידך, אינם מאפשרים לה קיום סביר, אלא בכפוף לתשלום מלוא הסכום אשר נפסק על ידי בית הדין הרבני. עוד טענה המבקשת כי היא נדרשת גם כיום להוסיף ולשלם חובות של החייב. לשיטתה החייב שהינה מנהל בחברה, משתכר למחייתו די על מנת שיהא מקום לקבוע כי עליו לשאת במלוא סכום המזונות אשר נקבע על ידי בית הדין הרבני.

5. מדו"ח המנהל המיוחד עלה כי משק הבית של החייב, נכון למועד הגשת דוחותיו עומד על סך של 17,500 וזאת בהינתן הכנסות נוספות שמקורן בהכנסות בת זוגו הנוכחית של החייב.

לשיטת המנהל המיוחד יש להעמיד את שיעור דמי המזונות על סך שבין 2000-2400 ₪ בחודש.

6. החייב מצדו טען כי החל מחודש אפריל 2016 אין הוא מתגורר עוד עם בת הזוג, ולמעשה סך היקף השתכרותו מקורו בעבודתו בלבד ובהיקף של 11,500 ₪ לחודש. ירידה זו בהיקף ההכנסות אף הביאה את החייב לעזוב את מגוריו בראשון לציון ולעבור להתגורר ברמלה.

לשיטת החייב יש להעמיד את שיעור דמי המזונות על סך שבין 1,800 ₪ ל- 2,200 ₪.

7. סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011)).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (2004) הובהר כי -

"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

9. אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות.

על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (2007)).

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.

10. בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות. שכן –

"צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו),בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין... זאת ואף זאת; כאשר עוסקים אנו בבדיקת חיוב המזונות במסגרת איזון שנעשה על-ידי דיני חדלות הפרעון, חל הכלל הרגיל כי סמכותו של הנאמן (ובית המשפט של חדלות-פרעון, המפקח על מעשיו), להדרש במקרים מתאימים לבדיקה מדוקדקת של פסקי דין וחיובים שנקבעו כנגד החייב, והוא מוסמך, בעת הצורך, "להכנס ולהציץ מאחורי הפרגוד" של פסק-הדין נשוא חוב המזונות; בעניין זה, אין להחלטת בית משפט למשפחה מותר כלשהו על-פני החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, אשר מן המפורסמות הוא כי זכותו וחובתו של הנאמן לבודקם"

(פש"ר 1831/00 (תל- אביב-יפו) אביטל סקס ואח' נ' דוד סקס ואח' תק מח 2004(2), 7067 ע' 7069;

וכך גם בענין פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (2006) נקבע:

"אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם"

( וכן ראה – רע"א 7210/09 פלוני נ' פלוני (2010)) .

11. לאחר שנתתי דעתי לבקשת המבקשת, תגובות החייב, המנהל המיוחד, ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין לרבות הכנסות הצדדים הנטענות, צרכי הקטינים וכן בחובותיו של החייב כלפי נושיו ובצו התשלומים שהושת עליו, הריני קוצבת את חיובו במזונות ילדי החייב, לעת הזו לתקופה של שישה חודשים, החל מחודש מאי 2,16 ואילך בשיעור של 2,400 ₪ לחודש.

את חוב העבר ישלם החייב בתשלומים חודשיים שווים של 300 ₪ בחודש אשר יצטרפו לתשלום השוטף.

בעבור שישה חודשים, יבהיר המנהל המיוחד האם מצבו של החייב מחייב שינוי ביחס לסכום הנקוב.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתן בסמכותי כרשמת

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ו, 10 מאי 2016, בהעדר הצדדים.