המבקשת הגישה בקשה להתיר לה להמשיך בהליכים משפטיים נגד החייב על מנת לגבות כספים שהלוותה לחייב, על בסיס כספי הפוליסה העומדים לזכותו. יתרת החוב בהלוואה עומדת על סך 3,960 ₪.

המבקשת טוענת כי על פי מסמכי ההלוואה הקנה לה החייב זכות קיזוז ביחס לכספים המגיעים לו על פי הפוליסה.

המנהל המיוחד מתנגד לבקשה.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, בתגובת הנאמן ובתשובה המפורטת של המבקשת לתגובת הנאמן, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

נימוקי הנאמן מקובלים עלי.

אמנם למבקשת זכות "קיזוז", אך זכות זו מתייחסת רק ל"כספים המגיעים לחייב על פי הפוליסה".

המבקשת הופכת למעין "נושה מובטח" רק בהתייחס לכספי הפוליסה.

הערובה של הזכאי לקיזוז היא כספי הפוליסה של החייב ורק בקשר אליהם מעמדו כמעמד "נושה מובטח".

אין בעל זכות הקיזוז רשאי להמשיך בהליכים חיצוניים "לתור" אחרי נכסים של החייב מעבר לנכס – הערובה.

גם זכותו של "נושה מובטח" על פי הוראות הפקודה להפעיל תרופות משפטיות הינה אך ורק לגבי הנכס המובטח (ראה סעיף 22(ד)(2) לפקודת פשיטת הרגל).

על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ו, 16 מאי 2016, בהעדר הצדדים.