עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטה מיום 11.11.19, החייב לא הגיש הודעתו ועל כן בהתאם להחלטה הנ"ל אין לי אלא לראות את החייב כמי שוויתר על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את בקשתו העיקרית.

יובהר כי מחדלי החייב שעה שהוא חוסה תחת צו הכינוס שניתן בעניינו מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שמחד גיסא נהנה החייב מהטבות הנובעות מצו הכינוס, ומאידך גיסא אינו מבצע הנדרש ממנו במסגרת הליך הפש"ר. בעניין זה נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון [ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי]:

"אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל עליו להוכיח את תום ליבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה..."

לפיכך ומכל המקובץ לעיל אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות, וצו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 90 יום נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור המנהל/ת המיוחד/ת בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה ככל שקיימים – במניין) בדבר: סילוק מחדלי החייב בתוספת תשלום לקופת הכינוס בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי [2.4.14]).

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות המנהל המיוחד בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

ניתן היום, י"ג כסלו תש"פ, 11 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.