בפני תביעה לפיצוי כספי בסך של – 10,000 ₪ עקב כך שהנתבע, בחודש דצמבר 2013 , הפיל את מכשיר האייפד של התובע על רצפת כיתת בית הספר וגרם לו לנזק.

האירוע התרחש בכיתת לימוד בבית הספר ריגלר בנתניה, שהוא בית ספר דתי.

התובע היה בתוך הכיתה לפני תחילת השיעור והניח את מכשיר האייפד שלו על גבי שולחן. לדבריו, הנתבע שהוא מורה בבית הספר היה בכיתה ותוך סידור השולחנות:

"הוא הגיע לשולחן שלי, נתן דחיפה כדי ליישר את השולחנות של הכיתה.... דחף את השולחן והאייפד נפל". (עמוד 1, שורות 17-19 לפרוטוקול).

התובע טוען שנגרם נזק רב למכשיר האייפד. ביום 27.12.2013 , על פי המסמך שהוגש לבית המשפט וסומן ת/1 , התובע או אביו התייצב בחנות איי דיגיטל סטור - סניף קרית שרת, על מנת למסור את מכשיר האייפד לתיקון. אולם, המכשיר לא נמסר לתיקון. לטענת התובע זאת מכיוון שנציגי איי דיגיטל לא היו מוכנים להתחייב לגבי מחיר התיקון. בטופס ת/1 נאמר שתוך כדי מסירת המכשיר לתיקון בעל המכשיר מסכים לתיקון בסך של עד 750 ₪ ואם במהלך בדיקת המכשיר יתברר כי התיקון יקר יותר , תהיה לו הזדמנות לאשר או לסרב לכך באופן טלפוני.

אולם, חשוב לציין שהמכשיר לא תוקן כלל. לכן, אין לדעת ואין כל הוכחה לעלות התיקון הנדרש. התובע טען:

"הבאתי את האייפד לתיקון, הלך כפתור, מסך , הייתי צריך להחליף את המסך הפנימי, קיבלתי הצעה לתיקון, לא תיקנתי כי זה היה הרבה כסף" (עמוד 1, שורות 22-23 לפרוטוקול).

אין לדעת מדברי התובע מהי הצעת המחיר שהתובע קיבל מכיוון שהוא לא מפרט זאת.

אביו של התובע העיד בפני בית המשפט על כך שהוא פנה לנתבע שלא רצה להקשיב לו כלל והתנער מאחריות. כמו כן הוסיף אביו של התובע שהוא פנה לגורם המבטח תלמידים, ללשכה המשפטית של משרד החינוך וגם לעיריית נתניה. כמו כן, פנה למנהל בית הספר ולסגן מנהל בית הספר, אך הכל ללא הועיל. לפי טענת האב:

"אמרו לי שהתיקון עד 750 ₪ הם יעשו ואם יעלה יותר הם יבקשו אישור" ואז הוסיף האב: "התיקון לא היה מחזיק מעמד". (עמוד 2, שורות 19-21 לפרוטוקול). אין האב מברט בפני בית המשפט על מה הוא מבסס אמרה זאת.

נכון הדבר שבשלב מסוים הנתבע סבר שהתיקון יעלה 400 ₪ והציע להשתתף במחצית הסכום – 200 ₪.

הנתבע מצדו אינו מתכחש לאירוע:

"התיאור של הילד אמתי, אני בא לכיתה בתחילת שיעור ומסדר את הכיתה עד שכולם נכנסים" (עמוד 2, שורה 31 לפרוטוקול).

לדבריו מדובר בתאונה והזזת השולחן אכן גרמה לנפילת מכשיר האייפד על הרצפה. אך מוסיף הנתבע שלפי כללי בית הספר לא היה צריך להיות מכשיר אייפד על השולחן במהלך השיעור. הנתבע טוען שפנה לרב בית הספר אשר אמר לו שהוא משוחרר מכל אחריות ועל אף זאת היה מוכן לשלם סך של – 200 ₪ שהוא מחצית עלות התיקון של 400 ₪.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה. להלן הנימוקים לכך:

1. אין, ולא יכול להיות, כל בסיס לעתירה בסך של – 10,000 ₪. הגשת תביעה בסכום כה גבוה מעידה על חוסר תום לב של התובע. הרי, עלות המכשיר שהוא קנה היא כ- 2,500 ₪. גם אם נכון הדבר שהפלת המכשיר הוציאה אותו מכלל שימוש, לא דובר במכשיר חדש ולכן יכול היה לדרוש לקבל סכום עד מחיר הקניה בכפוף להפחתה בגין העובדה שהוא החזיק את המכשיר מעבר לתקופת האחריות (שנה).

2. מקובל עלי שמעשהו הרשלני של הנתבע גרם נזק למכשיר האייפד ועל כך מגיע לתובע פיצוי מהנתבע. לו התובע היה מוכיח לבית המשפט מה מחיר תיקון המכשיר או מהו הסכום הנדרש להחלפתו במכשיר חדש, בית המשפט היה מזכה אותו באותו הסכום. לא הוגשה לבית המשפט הוכחה אובייקטיבית או מקצועית לנזק שנגרם למכשיר האייפד כתוצאה מהנפילה. מסיבות השמורות עמו, התובע נמנע מלהגיש את מכשיר האייפד לתיקון, ומכיוון שלא עשה זאת ולא הוכיח עלות התיקון – התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ו, 30 מאי 2016, בהעדר הצדדים.