1. לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות שני ילדיהם הקטינים שלה ושל החייב וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2. לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 23.12.15

3. במסגרת פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה נקבע כי החייב ישלם סך כול של 3,300 ₪ ביחס לשני הקטינים.

4. לטענת המבקשת היקף ההוצאות הנוגע לקטינים גבוה בהרבה מזה המשולם על ידי האב מכוח פסק הדין, וכי נוכח חלוף הזמן היה למעשה מקום לעתור להגדלת שיעור המזונות. עם זאת, נוכח מצבו ונוכח קיומו של פסק הדין, עותרת המבקשת לקציבת המזונות בגובה הסכום שנקבע במסגרת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה.

5. החייב נתן הסכמתו לבקשה ואף ציין כי נכון למועד היום הוא נושא בתשלום בהתאם לשיעור שנקבע על ידי ביתה משפט לענייני משפחה.

6. המנהל המיוחד שב ופנה בבקשות לקבלת מידע מהמבקשת לעניין היקף הכנסותיה והוצאותיה. לאחר שהושלמה התמונה העובדתית טען המנהל המיוחד כי בהינתן נתוניה של המבקשת, נתוני החייב והיקף החובות יש להעמיד את שיעור סכום קציבת המזונות על סך של 2,200 ₪ בחודש, ואת היתרה המתפנה לייחס להגדלת צו התשלומים.

7. המבקשת הגישה תשובה לתגובה זו וטענה כי אין לקבל אותה נוכח מצבה הכלכלי כמו גם העובדה כי מדובר בפסק דין אשר חלף זמן רב מהמועד בו ניתן, תוך שהיקף ההוצאות גדלות ומאיך אין שינוי בסכום המועבר לידיה. עוד נטען כי החישובים אותה ביצע המנהל המיוחד לעניין ההכנסות וההוצאות אינו מדויק. טענות נוספות הועלו לעניין השתתפות האב בגידול הילדים.

8. סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011)).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (2004) הובהר כי -

"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

9. אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות.

על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (2007)).

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.

10. בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות. שכן –

"צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו),בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין... זאת ואף זאת; כאשר עוסקים אנו בבדיקת חיוב המזונות במסגרת איזון שנעשה על-ידי דיני חדלות הפרעון, חל הכלל הרגיל כי סמכותו של הנאמן (ובית המשפט של חדלות-פרעון, המפקח על מעשיו), להדרש במקרים מתאימים לבדיקה מדוקדקת של פסקי דין וחיובים שנקבעו כנגד החייב, והוא מוסמך, בעת הצורך, "להכנס ולהציץ מאחורי הפרגוד" של פסק-הדין נשוא חוב המזונות; בעניין זה, אין להחלטת בית משפט למשפחה מותר כלשהו על-פני החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, אשר מן המפורסמות הוא כי זכותו וחובתו של הנאמן לבודקם"

(פש"ר 1831/00 (תל- אביב-יפו) אביטל סקס ואח' נ' דוד סקס ואח' תק מח 2004(2), 7067 ע' 7069; וכן ראה - פש"ר (חיפה) 30249-12-10 - ולנטינה נ נ' יבגני פ ואח' . תק-מח 2011(4), 17240 ורבים אחרים).

וכך גם בענין פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (2006) נקבע:

"אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם"

( וכן ראה – רע"א 7210/09 פלוני נ' פלוני (2010)) .

10. לאחר שנתתי דעתי לבקשת המבקשת, תגובות החייב, המנהל המיוחד ותשובת המבקשת, ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין לרבות הכנסות הצדדים הנטענות, צרכי הקטינים וכן בחובותיו של החייב כלפי נושיו ובצו התשלומים שהושת עליו, הריני קוצב את חיובו במזונות ילדיו לתקופה שמחודש מאי 2017 בסך של 2600 ₪ בחודש. בנוסף ישלם החייב מידי חודש סך של 200 ₪ בגין חוב עבר.

התשלום בגין המזונות ישולם לא יאוחר מיום 15 לכל חודש קאלנדרי, ישירות לחשבון הבנק של המבקשת.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ז, 04 מאי 2017, בהעדר הצדדים.