לפניי תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים מיום 21.6.2016.

לטענת התובע הוא עצר לפני מעגל תנועה על מנת לתת זכות קדימה לרכבים הנעים בככר ביציאה לנחלת יהודה בראשון לציון, כאשר לפתע רכב הנתבע הגיח מאחור, פגע בו וגרם לנזקים המתוארים בדו"ח השמאי שהוגש עם כתב התביעה.

הנתבע מצדו הכחיש את המיוחס לו בכתב התביעה שכן לטענתו לא היה מגע בין כלי הרכב וכי מדובר בניסיון של התובע לקבל כספים בגין נזקים קודמים ו/או כאלה שנגרמו לאחר התאונה או ללא קשר למעורבות הרכב בתאונה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

התרשמתי לחיוב באופן בלתי אמצעי מעדותו של התובע ואני מקבלת את גרסתו באשר לאופן קרות התאונה.

הגם שבכתב ההגנה טען הנתבע כי לא היה כל מגע בין הרכבים הרי שבמסגרת הדיון שהתקיים לפניי אישר הנתבע כי עמד מאחורי רכב התובע בכניסה לככר כאשר התובע "יוצא פתאום מהרכב, אומר לי פגעת לי באוטו".

עם הגשת כתב התביעה הגיש התובע שיחות מוקלטות שלו עם הנתבע לאחר האירוע. שיחות בהן הוא מתעמת עם הנתבע באשר לנזק.

בשל השביתה במערכת בתי המשפט, הדיסק עם השיחות המוקלטות הועלה מהמזכירות ללשכתי היום רק היום. האזנתי לשיחות המוקלטות. מקלטות אלה עולה, בסופו של יום, כי הנתבע מאשר כי פגע בתובע מאחור אלא שהפגיעה, לשיטתו, היתה בטמבון ולא בחלק העליון כפי שטוען התובע וממילא הנזקים כפי שטוען להם התובע אינם הגיוניים בנסיבות.

התובע מצדו הציע לנתבע במסגרת השיחות כי יפגשו והנתבע יוכל לראות את הרכב. הצדדים קובעים אולם הנתבע בסופו של יום מסרב להיפגש עם התובע אשר פעם אחר פעם מבקש ממנו לראות את הרכב ולהווכח בנזקים בעצמו.

בנסיבות העניין ועל רקע האמור לעיל אני מוצאת כי יש להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע וקובעת כי הנתבע פגע ברכב התובע מאחור.

באשר לנזק- טען הנתבע כי רכב התובע בעבר נפגע מאחור באותו המיקום כפי שנטען בתאונה זו. התובע אישר כי מאז רכבו תוקן וצירף חשבונית תיקון ת/1 וממילא טען כי במועד קרות תאונה הרכב הרכב מאחור היה מתוקן.

התובע, תמך את נזקיו בחוות דעת שמאי מטעמו שנערכה כחודש לאחר התאונה כאשר בפרק זמן זה הציע לנתבע בכמה הזדמנויות להפגש עמו ולבדוק את הרכב. הנתבע סירב להיפגש עם התובע וממילא לא הגיש חוות דעת נגדית מטעמו השוללת את טענת התובע וכי לא יתכן שבגין מפגש הרכבים נגרמו הנזקים להם טוען התובע. משכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 7,769 ₪ נושא רבית והפרשי הצמדה מיום הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 600 ₪ בגין הוצאות משפט.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ו, 03 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.