02 מרץ 2017

1. בפניי תביעת התובע, לתשלום זכויות שונות הנובעות לטענתו מתקופת עבודתו וסיומה.

העובדות בתמצית -

2. התובע הועסק כשומר על ידי הנתבעת, במשך 13 ימים, מיום 4.8.15 ועד ליום

20.8.15, על בסיס שכר שעתי. במהלך תקופת עבודתו הוצב התובע לעבודה בפארק המים "מימדיון".

תמצית טענות הצדדים-

3. עיקר טענתו של התובע, הינה כי סוכם בינו לבין מר יצחק אבשלום, בעלי הנתבעת, כי ישולם לו שכר שעתי בסך 30 ₪. התובע טען כי חרף הסיכום בינו לבין הנתבעת כי ישולם שכר שעתי של 30 ₪ לשעה, שולם לו שכר שעתי של 25.5 ₪ לשעה בלבד. לטענת התובע, הדברים סוכמו עם מר אבשלום בפגישה אשר נערכה ביניהם וכן בשיחות טלפוניות.

4. התובע התייחס לטופס הודעה על תנאי עבודה אותו צירפה הנתבעת לכתב הגנתה (נספח א'), בו נכתב כי שכרו השעתי יעמוד על 25.5 ₪, וטען כי הטופס זויף על ידי הנתבעת. להוכחת טענתו זו, טען התובע כי הטופס המקורי עליו חתם היה בעט דיו כחול, בעוד הטופס אותו הציגה הנתבעת הינו בדיו שחור, כאשר התעריף המצוין בו (25.5 ₪) מודפס בגופן שונה מהגופן בו נעשה שימוש ביתר חלקי המסמך. התובע טען כי הוא מקפיד לחתום על טפסים בדיו כחול , בעוד הנתבעת עשתה שימוש בטופס ההודעה לעובד במכוון בעט שחור, על מנת שתוכל לזייף את המסמך בקלות. התובע הוסיף וטען, כי עבר קורס מחשבים ולכן הינו יודע כי קל לזייף מסמכים על ידי תוכנות מחשב שונות. לשם המחשת טענתו כי קל לזייף מסמכים, הגיש התובע את טופס תנאי עבודתו ב – 4 העתקים, כשבכל העתק מילא תעריף שעתי אחר. לאור האמור, טען התובע כי הינו זכאי לתשלום הפרש שכר בסך של 100 ₪.

5. התובע הוסיף וטען, כי הנתבעת התחייבה לשלם דמי נסיעות בסך של 246 ₪, בגין 5 ימי עבודה. מאחר ובפועל עבד בנתבעת 13 ימים ולא 5 ימים הנתבעת חבה בעבור דמי נסיעות סך של 639.60 ₪ בגין תקופת עבודתו, בניכוי 182 ₪ אשר שולמו על ידי הנתבעת, לכן הנתבעת חייבת לשלם יתרת דמי נסיעות בסך של 457.60 ₪. בנוסף, טען התובע כי הוא זכאי לתשלום בגין שעות נוספות אותן ביצע וכן בגין שעות עבודה בימי המנוחה השבועית. עוד טען התובע, כי נפל ונחבל במהלך עבודתו בנתבעת והגיש עקב כך טופס תאונת עבודה לביטוח לאומי, אולם הנתבעת מילאה את הטופס לביטוח לאומי באופן כוזב וניסתה להתחמק מאחריות לתאונה. התובע הכחיש את טענת הנתבעת כי ביום 20.8.15 התקשר לנתבעת ומסר באופן חד צדדי הודעה בדבר סיום עבודתו.

6. הנתבעת טענה מנגד, כי מעולם לא סוכם עם התובע כי ישולם לו תעריף שעתי של 30 ₪ וכן דמי נסיעות בשיעור כה גבוה. לטענת הנתבעת, התובע לא הציג בדל של ראיה לטענתו כי המסמכים מזויפים וכל טענתו מבוססת על דבריו בעדותו, כי עבד בעבר במפעל בו למד לזייף מסמכים. בנוסף, התובע הודה בעדותו כי זייף בעבר מסמכים ולכן די בעצם הודאת התובע בכך שזייף מסמכים בעצמו, כדי להעיד על היעדר מהימנותו ולדחות את התביעה. להוכחת טענותיה, צירפה הנתבעת לסיכומיה את טופס תנאי העבודה של התובע וכן העתק של הסכם עבודתו, עליהם מצוינות חותמת "נאמן במקור".

7. הנתבעת הפנתה לטופס 101 החתום על ידי התובע (מוצג נ1), בו הצהיר התובע כי אינו עובד בעבודה נוספת, וטענה כי טופס זה סותר את סיכומי התובע, בהם ציין כי במקביל לעבודתו בנתבעת עבד במקום עבודה נוסף. לטענת הנתבעת, גם סתירה זו מעידה על היעדר מהימנות עדותו של התובע.

8. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי במהלך דיון ההוכחות וכן בסיכומיו זנח התובע את טענותיו לתשלום השעות הנוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית. למען הזהירות, טענה הנתבעת כי בהתאם לדו"ח הנוכחות התובע אינו זכאי לתשלום בגין שעות נוספות. בנוסף, אין התובע זכאי לתשלום עבור 25 שעות נוספות בגין עבודה בימי המנוחה. עוד נטען כי התובע קיבל את מלוא תשלום החזר הנסיעות בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף השמירה והתאם להוראות צו ההרחבה הכללי בעניין נסיעות, בעוד הנתבעת לא סיכמה עם התובע תשלום מעבר לכך.

9. באשר לטענות התובע בדבר סיום עבודתו, טענה הנתבעת כי התובע העלה אותן לראשונה בסיכומיו והן מהוות הרחבת חזית פסולה. לגופם של דברים, טענה הנתבעת כי התובע הודיע ביום 20.8.15 במהלך יום העבודה בטלפון למפקח העבודה מטעם הנתבעת מר שמעון פיסמניק, כי אינו מעוניין יותר להמשיך לעבוד וממועד זה לא שובץ לעבודה.

10. ביום 11.12.16 התנהל דיון ההוכחות בתיק. מטעם התובע העיד התובע בעצמו, מטעם הנתבעת העיד מר יצחק אבשלום, בעלי הנתבעת.

דיון והכרעה-

הפרשי שכר וטענת זיוף טופס הודעה לעובד-

11. טענת מרמה, אף שהיא נטענת בהליך אזרחי, מחייבת נטל הוכחה מוגבר:

"כאשר אחד הצדדים להליך מעלה טענת מרמה או זיוף, מוטל עליו נטל השכנוע להוכחת טענתו, בין אם מדובר בתובע או בנתבע. הגם שהנטל הוא של מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענת מרמה, אשר לה גוון מעין פלילי, הם גבוהים יותר ועל בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות" [ראו למשל: ע"א 3546/10 מישאלי נ' קליין, פורסם בנבו,18.4.2012; ע"א 3725/08 ר' חזן נ' חזן , פורסם בנבו, 3.2.2011; ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589,ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי, פורסם בנבו, 11.4.13).

12. לאחר ששקלתי את מלוא הראיות והעדויות, אין בידי לקבל את טענת התובע, כי סיכם עם הנתבעת כי התעריף השעתי יעמוד על סך של 30ש"ח וכי טופס ההודעה על תנאי העבודה אותו הגישה הנתבעת, בו נכתב תעריף שעתי נמוך יותר זויף, מהטעמים הבאים:

13. ראשית, התובע לא הציג כל ראיה לטענתו בדבר זיוף טופס תנאי העבודה, למעט עדותו. התובע הגיש טפסים שונים בהם שינה את התעריף השעתי המצוין בהם, אולם אין בכך כדי להוכיח כי טופס תנאי העבודה בעניינו של התובע אכן זויף ע"י הנתבעת. לא מצאתי כי יש בעדותו של התובע, כדי להוכיח את טענתו. התובע טען בעדותו, כי הינו מבין בזיופים ואף עשה כן בעבר וכדבריו:

"עבדתי בעבר במפעל שם לימדו אותי לזייף מסמכים ואני יודע מה עושים בחברות האלה. אני טוען שהמסמך מזויף. לשאלת בית הדין אני מודה שאני מחקתי את השורה המסומנת מהמסמך להראות לבית הדין שאפשר לעשות זאת. אני גם עשיתי קורס בפוטושופ במחשבים ואני יודע שהם זוייפו"(עמ' 2 לפר' ש' 13 – 15).

וכן בהמשך-

"אני רוצה להוכיח כמה זיוף יש בקהילה שלנו. חוזר על האמור בכתב התביעה, הצגתי את כל המסמכים לבית הדין ואני טוען כי המסמכים מזויפים מאחר ובכתב יד לא רשמו כמה ישלמו לי לשעת עבודה, וכאשר הדפיסו זאת כתבו שעת עבודה והסכום שהם קבעו לשעת עבודה במודפס הוא מזויף ולא נכון "(עמ' 2 לפר' ש' 23 – 26).

עוד העיד-

"...זייפתי מסמכים (לא לבד) הוראות של מנכל, של כלל תעשיות. זה היה מפעל בת של כלל תעשיות ואני זייפתי שם מסמכים..." (עמ' 3 לפר' ש' 18-22).

אבהיר כי אין בטענת התובע כי זייף מסמכים בעבר, כדי להוכיח את טענתו כי המסמך הספציפי זויף על ידי הנתבעת.

14. שנית, אל מול עדות התובע נצבת עדותו של מר אבשלום אשר הייתה עקבית , שלמה ומהימנה יותר מעדותו של התובע. מר אבשלום הכחיש את טענות התובע והבהיר כי בנתבעת נהוג תעריף אחיד, כאשר התעריף אשר סוכם עם התובע הוא התעריף אותו משלמת הנתבעת לכל השומרים העובדים אצלה. עוד הבהיר מר אבשלום בעדותו, כי לא נהוג למלא את שורת התעריף בהסכמים בכתב יד וכדבריו-

"חוזר על האמור בכתב ההגנה. אנו מעולם לא סיכמנו עם התובע שכר של 30 ₪ עבודה, אלא 25.5 ₪ כפי שמשולם לכל השומרים. זה גם עולה מחוזה העבודה שנחתם עם התובע. אני מבהיר כי מעולם לא היה מסמך שבו נרשמה שעת העבודה בכתב יד מלכתחילה, שעת העבודה מודפסת בהודעה בדבר תנאי עבודה וגם בהסכם העבודה מה שהתובע מציג, הוא בעצמו מחק ומראה כיצד ניתן למחוק, אך זה לא קרה בפועל" (עמ' 6 לפר' ש' 8-11 וכן עמ' 4 ש' 24-33)

15. מר אבשלום אף הכחיש את טענתו של התובע בדבר שימוש מכוון בעט שחור בטופס ההודעה לעובד, והוכיח כי גם טופס הריאיון שנערך לתובע נערך בעט שחור:

"לגבי רישום מסמכים בעט שחור, אני מציג לכם את הראיון אישי. מבקש לקבל ולסמן. מוגש ומסומן נ/2. כל הראיון האישי הוא מסמך מקורי שנרשם בעט שחורה ונחתם על ידו בעט כחול. אך עדיין מדובר כפי שרואים במסמך מקורי ואותנטי בו אנו ממלאים את כל הפרטים בעט שחור".

16. כן הכחיש מר אבשלום את טענותיו של התובע כי נפגש עם התובע וסיכם אתו כי יקבל את התנאים אותם טוען התובע -

"ש. שוב צלצלת אלי ב- 2/8 יום א', ואז התפשרת על 30 ₪?

ת. לא היה כזה דבר. אתה מתבלבל לגמרי ואני אומר זאת בעדינות.

ש. אתה הזמנת אותי ב 3/8 לחתום על החוזה, באת למשרד אליך ואז החתמת אותי על כמה דברים ונתת לי הדרכה על האקדח?

ת. הדרכה כן. כל השאר זה לא אני.

ש. אתה זוכר שבאנו על פשרה לסך של 30 ₪ ואתה תעלה לי אתה משכורת, והנסיעות היה מוסכם סכום ל 5 ימים? זה נכון? זכור לך?

ת. לא. יש לי תפקיד. שזה הדרכה על נשק, מסירת נשק ופקוח נשק. אחת לארבעה חמישה שבועות אני מנהל תורן. כך זה עובד אצלנו" (עמ' 5לפר' ש' 14-25).

17. לאור האמור לעיל ומאחר ונטל השכנוע מוטל על התובע, לא שוכנעתי בטענותיו בדבר הסיכום עם הנתבעת ובאשר לזיוף המסמך. מעבר לדרוש, אציין כי בטופס תנאי העבודה והסכם העבודה אותם צירפה הנתבעת לסיכומיה, אכן מופיע תעריף שעתי של 25.5 ₪ וכן חותמת "נאמן למקור". יש בכך כדי לחזק את גרסת הנתבעת, אולם, מאחר והמדובר במוצג אשר צורף לראשונה על ידי הנתבעת בשלב הסיכומים, בעוד התובע איננו מיוצג, לא מצאתי כי יש ליתן משקל למסמכים אלו בקבלת החלטתי, כאשר מכל מקום דחיתי את טענות התובע גם בלעדי האמור במסמכים אלו.

18. שקלתי גם את טענתה הנוספת של הנתבעת, כי יש באמור בטופס 101 אותו מילא התובע כדי לסתור את האמור בסיכומיו, ואין בידי לקבל טענה זו. אומנם, בטופס 101 לא ציין התובע כי הוא עובד במקום עבודה נוסף, אולם התובע נדרש לעשות כן אך ככל שהינו מבקש לערוך תיאום מס.

19. בכל הקשור לטענות ההדדיות אותן העלו הצדדים ביחס לסיבה להפסקת עבודת התובע, אציין כי מאחר והתובע לא דרש כל סעד הנוגע לאופן סיום עבודתו, לא נדרשתי להכריע בטענות אלו. מעבר לדרוש, אציין כי גרסתו של התובע באשר לאופן סיום עבודתו אכן הועלתה לראשונה רק בסיכומיו כאשר התובע אף לא פירט באופן מלא את השתלשלות האירועים אשר הובילה לשיטתו לסיום עבודתו. כן שקלתי את טענת התובע כי הנתבעת מילאה את טופס הביטוח הלאומי (טופס הצהרה על תאונת עבודה) באופן כוזב. מעיון בטופס זה, אשר הוצג על ידי התובע, עלה כי הנתבעת ציינה בטופס זה כדלקמן: "תיאור התאונה: החליק ונפל. יש לציין כי היה נוכח במקום שלא אמור היה לעמוד שם ולשמור". התובע לא הוכיח כי גרסת הנתבעת מהווה דיווח כוזב, כאשר בטופס זה המוגש למוסד לביטוח לאומי רשאית הייתה הנתבעת להעלות את גרסתה גם אם היא סותרת את גרסת התובע.

שעות נוספות והחזר הוצאות נסיעה-

20. התובע טען כי הינו זכאי לתשלום בגין שעות נוספות לפי התחשיב שלהלן: סך של 337.50 ₪, בגין 9 שעות נוספות בשיעור 25% וכן סך של 135 ₪ בגין 3 שעות נוספות בשיעור של 50%. בנוסף, טען התובע כי הינו זכאי לתשלום בגין שעות עבודה במנוחה השבועית, בגין התאריכים 7.8.15, 14-15.8.15. לטענת התובע, הינו זכאי לסך 1,125 ₪ בגין שעות עבודתו אלו, כאשר הנתבעת שילמה 612 ₪ לכן על הנתבעת לשלם את הפרש התשלום בסך של 513 ₪.

21. עיון בסיכום טענות התובע מעלה כי הצדק עם הנתבעת והתובע אכן זנח בסיכומיו את טענותיו בקשר לרכיב השעות הנוספות, גמול בגין עבודה בימי המנוחה ודמי נסיעות, לכן די בכך כדי לדחות את טענות התובע. אולם, מאחר והתובע איננו מיוצג, מצאתי לנכון לבחון את טענותיו גם לגופן. לאחר שבחנתי את דוח הנוכחות ואת תלוש השכר אותם הגישה הנתבעת (נספחים (ב1-2) לכתב ההגנה), נחה דעתי כי דין טענות התובע להידחות לגופן. מעיון בדוח הנוכחות עולה כי התובע לא עבד שעות נוספות. בנוסף, בתאריכים 7/8/15 וכן 14/8/15, התובע לא עבד בשעות שבת. בתאריך 15/8/15, יום שבת, עבד התובע 6.5 שעות שבת והנתבעת הוכיחה כי בתלוש השכר של התובע שולמה תמורה בשיעור של 150% בגין שעות אלו.

22. בכל הקשור לתשלום דמי הנסיעות, אציין כי כאמור לעיל, התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי סיכם עם הנתבעת כי ישולמו דמי נסיעות בשיעור אותו דרש בתביעתו. התובע לא הציג כל ראיה לכך ואף לא הוכיח כי הוא נזדקק לדמי נסיעות בעלות כה גבוהה.

סוף דבר -

23. התביעה נדחית.

24. בשם לב לתוצאה אליה הגעתי , נוכח סכום התביעה ולפנים משורת הדין, לא ניתן צו להוצאות.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ז, (02 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.