הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכב הגעתי לכלל דעה לקבל את התביעה.

קביעתי יסודה בכך שראיתי לקבל את גרסת נהג רכב התובעת, ממנה התרשמתי ולהעדיפה על גרסת נהגת רכב הנתבעת בעדותה. נהג רכב התובעת העיד עדות אחידה וכנה, ממנה התרשמתי ובה נתתי אמון. גרסת נהג רכב התובעת הייתה אחידה בטופס ההודעה והיא מסתברת עם מוקדי הנזק בכלי הרכב המעורבים, ובתנאי הדרך כפי שנראו בתמונות זירת התאונה. תמיכה נוספת בקבלת גרסת נהג רכב התובעת, יש בכך שגרסת נהגת רכב התובעת בעדותה לפי רכב התובעת עקף את רכבה מימין לאחר חציית הצומת, אינה מוצאת ביטוי בטופס ההודעה ואינה מסתברת עם עדות התובעת כי הנתיב הימני הוא נתיב "הולך וצר" ובו חונים כלי רכב והייתה מחייבת נזק במוקד קדמי שמאלי ברכב התובעת ולא מצד השמאלי אחורי כפי שהיה בפועל.

בנסיבות העניין לא מצאתי להטיל אחריות כלשהי על נהג רכב התובעת.

אשר על כן הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,337 ₪ וכן את שכר עד שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ו, 05 יולי 2016, בהעדר הצדדים.