לפני שתי בקשות רשות ערעור שהגישו הצדדים על החלטת הרשמת הנכבדה (הגב' מיכל ברלינר לוי) מיום 9/11/15 , במסגרתה קבעה הרשמת הנכבדה כי פינוי המושכר נשוא תיק ההוצאה לפועל, בוצע ביום 14/10/13 וכי תל אור ניהול ונכסים בע"מ (אשר תכונה לשם הקיצור להלן :"תל אור") אחראית חלקית לאיחור בפינוי אשר חל בין יום 30/9/13 ליום 14/10/13. לפיכך קבעה הרשמת הנכבדה את "מועד הפינוי המשפטי" במחצית התקופה דהיינו ביום 7/10/13.

תל אור טענה במסגרת רע"צ 36780-11-15 כי יש לבטל את ההחלטה נשוא הבקשה וכי יש להשיב את הדיון לפני מותב אחר. תל אור טענה כי לטעמה עומדת לה הזכות לערער , אך למען הזהירות מוגשת על ידה בקשת רשות ערעור. כן טענה תל אור כי אכן צדקה הרשמת הנכבדה כאשר קבעה כי הפינוי היה ביום 14/10/13 , אך שגתה בכך שייחסה לתל אור אחריות חלקית לאיחור בפינוי בשל דרישות תל אור לפינוי חפצים שונים מתוך המושכר, דרישות אשר לטעמה של תל אור כבר זכו לאישורן של ערכאות קודמות אשר דנו בסכסוך בין הצדדים. תל אור סוקרת בבקשתה את מלוא העדויות והראיות אשר הובאו לפני הרשמת הנכבדה וטוענת כי מכלל ראיות אלו המסקנה המתבקשת היא כי אכן הפינוי בוצע ביום 14/10/15 ברם אין במעשיה כל אשם תורם לאיחור מיום 30/9/13 ועד ליום 14/10/13. עוד טוענת תל אור כי היה מקום לפסוק לזכותה הוצאות ושגתה הרשמת הנכבדה משלא עשתה כן.

המשיבים (אשר יכונו לשם הקיצור להלן :"משחקי כדורת") טענו כי בהעדר תצהיר לתמיכת העובדות האמורות בבקשת תל אור יש לדחות את בקשתה ומעבר לכך קיים מעשה בית דין בכל הנוגע לטענה כי המשיבים פינו את הנכס ביום 14/10/13 שכן הטענה כבר הועלתה בפני בית המשפט בידי תל אור במסגרת רע"צ 6920-12-13 אשר התנהל בין הצדדים ובו נדחתה לבסוף בקשת רשות הערעור אשר הגישה תל אור, בהסכמת הצדדים. משכך טוענת "משחקי כדורת" כי לא ניתן להעלות שוב את הטענה לפיה הפינוי לא בוצע ביום 30/9/13. אף "משחקי כדורת" סוקרת את העדויות והראיות אשר נשמעו לפני הרשמת הנכבדה וטוענת כי לא ברור מדוע חויבו המשיבים בעוד 7 ימים מעבר למועד בו פינו את הנכס ביום 30/9/13. עוד טוענים המשיבים כי אין מקום להחלפת המותב בהוצאה לפועל אשר ידון בתיק וכי טענה זו נדונה ונדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי ברע"א 20406-10-14 אשר הפכה זה מכבר לחלוטה ואין מקום להעלאת אותה הטענה שוב ושוב למרות שהוכרעה.

"משחקי כדורת" הגישה אף היא בר"ע מטעמה רע"צ 1539-12-15 ובה טענה כי מועד הפינוי היה ביום 30/9/13 וזאת בהתבסס על כלל הראיות אשר הובאו לפני הרשמת הנכבדה. עוד טענה "משחקי כדורת" כי קיים השתק עילה בכל הנוגע למועד הפינוי ולחלופין טענת מניעות והשתק. לטענת "משחקי כדורת" משעה שהעלתה תל אור את הטענה בדבר מועד הפינוי ביום 14/10/13 לפני בית המשפט בבקשת רשות הערעור אשר נדונה ברע"צ 6920-12-13 ובקשת רשות הערעור נדחתה בהסכמת הצדדים, קיים מעשה בי דין אשר מונע מתל אור להעלות טענה זו שוב. גם אם לא היה זה פסק דין מפורט, טוענת "משחקי כדורת" כי מדובר במעשה בי-דין. לטענת "משחקי כדורת" התעלמה הרשמת הנכבדה מעניין זה בעת קביעתה כי שאלת מועד הפינוי לא נדונה לגופה ואף לא הוכרעה. משכך טוענת "משחקי כדורת" כי יש לדחות את טענת המשיבה אשר לא התקבלה בעבר ולקבוע כי מועד הפינוי חל ביום 30/9/13. עוד טוענת "משחקי כדורת" בעודה סוקרת את שלל הראיות והעדויות אשר הובאו לפני הרשמת הנכבדה כי אין מקום לחיובה בשבעה ימים נוספים של איחור בפינוי שכן את דרישותיה הנוספות של תל אור, לאחר שהנכס כבר פונה ביום 30/9/13, היה מקום כי תל אור תעלה עוד קודם לכן ובהתאם היתה "משחקי כדורת" נערכת כך שהללו ימולאו עוד טרם ה 30/9/13. משכך עתרה "משחקי כדורת" לביטול החלטת הרשמת וקביעה כי הפינוי בוצע על ידה ביום 30/9/13.

תל אור טענה במענה לבקשה זו כי מועד הפינוי לא נדון כלל בהליכים השונים שבין הצדדים ובצדק קבעה כך הרשמת הנכבדה בהחלטתה. תל אור טענה כי אין כאן מעשה בי-דין שכן אין השתק עילה במובן זה שלא נדון מעולם מועד הפינוי בערכאות השונות ואף לא במסגרת אותו הרע"צ עליו הצביעה "משחקי כדורת".

דיון :

ראשית לעניין המסגרת הדיונית המתאימה. בפסק דינה של כבוד השופטת באום מיום 22/5/14, הורה בית המשפט לרשמת הנכבדה (סעיף 13 לפסק הדין) לקבוע, לצורך עריכת חישוב סכום החוב את מועד פינוי הנכס נשוא תיק ההוצאה לפועל. הרשמת הנכבדה עשתה כן בהחלטתה נשוא בקשות רשות הערעור שלפני, במסגרת טענת "פרעתי" בתיק ההוצאה לפועל.

האם יש להתערב בקביעת הרשמת הנכבדה בדבר מועד הפינוי ביום 14/10/13 (קביעה עובדתית), האם נפלה טעות משפטית בקביעה שכן קיים מעשה בי-דין והשתק עילה לעניין מועד הפינוי ?

ערכאת הערעור אינה מתערבת בדרך כלל בקביעות עובדתיות אשר נקבעו על ידי רשם ההוצאה לפועל ואף לא בתשתית עובדתית אשר נקבעה בידי רשם ההוצאה לפועל. ראה לעניין זה בעש"א 1070/08 שותפות בניין 17 נ. מיצר לפיתוח בע"מ דינים מחוזי 2010 (132) 36. אמנם נכון כי בית משפט השלום רשאי לדון בטענות עובדתיות חדשות שלא הובאו לפני רשם ההוצאה לפועל או לא הוכחו לפניו באופן משביע רצון, ברם במקרה אשר לפני, חזרו הצדדים ושבו לפני בית משפט זה על כלל הראיות אשר הובאו לפני הרשמת הנכבדה ולא הוסיפו כל ראיה חדשה אשר יש בה להביא לכלל מסקנה שונה. יתרה מזו, הרשמת הנכבדה עצמה בהחלטתה נשוא בקשות רשות הערעור סוקרת את כלל הראיות אשר הובאו לפניה באשר למועד הפינוי ומגיעה למסקנה כי על פיהן הוכח לפניה כי מועד פינוי הנכס היה ביום 14/10/13. עיון בהחלטה אינו מעלה כי לא הוכח לפני הרשמת הנכבדה באופן משביע רצון מועד הפינוי אותו קבעה (14/10/13) ואף אינו מעלה כי הצדדים הציגו לפני מותב זה ראיה חדשה לעניין אשר יש בה על מנת לשנות ממסקנה עובדתית זו ולפיכך איני מוצאת כי יש להתערב במסכת העובדתית אותה קבעה הרשמת בהחלטתה נשוא בקשות רשות הערעור.

אשר לקביעת הרשמת הנכבדה בכל הנוגע לטענת "משחקי כדורת" בדבר מעשה בי-דין והשתק עילה, הרי שלא מצאתי כל פגם, אשר יצריך התערבות ערכאת הערעור, בקביעת הרשמת הנכבדה ולפיה שאלת מועד פינוי הנכס לא נדונה לגופה ולא הוכרעה מעולם. לטענת "משחקי כדורת" בבקשת רשות ערעור אשר הוגשה במסגרת ברע"צ 6920-12-13, העלתה תל אור את טענתה כי הפינוי בוצע ביום 14/10/13 ומשבקשת רשות הערעור נדחתה בהסכמת הצדדים, הרי שהיא מנועה מהעלות טענה זו שוב ומדובר במעשה בי-דין אף אם לא התקיים כלל דיון בטרם ההכרעה כי הבקשה נדחית. מעבר לעובדה כי במסגרת הדיון בבקשת רשות הערעור לא נדון מועד הפינוי, הרי שבקשת רשות הערעור עצמה עוסקת בגובה החוב ובבקשת להגדלתו אשר הוגשו לתיק ההוצאה לפועל, סמכותה של הרשמת הנכבדה לקבוע באם הופרה החלטה שיפוטית, ההוראה בדבר סגירת תיק ההוצאה לפועל וסמכותה של הרשמת הנכבדה להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל כמו גם החיוב בהוצאות בעת הדיון בבקשות בלשכת ההוצאה לפועל. אף בהתאם לפסיקה אשר צורפה בידי "משחקי כדורת" (ראה למשל ע"א 1545/08 בעניין מוסקונה) נדרשת התדיינות הנוגעת לאותו עניין עצמו וכן זהות בזכות או האינטרס המוגן אשר נפגעו על מנת ליצור את השתק העילה. אין הדבר כך בנדון אשר לפני, שכן הטענות והנושאים אשר עמדו לדיון לפני בית משפט זה במסגרת ההליך ברע"צ 6920-12-13 היו שונים מהשאלה אימתי בוצע הפינוי בפועל ולפיכך אין כאן השתק עילה. מעבר לכך, לו היה מועד הפינוי נדון לגופו והסוגיה הייתה מוכרעת, לא היה ניתן פסק דינו של בית המשפט מיום 22/5/14 המורה לרשמת הנכבדה לבחון מהו מועד הפינוי ולקבעו לצורך חישוב החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל.

לסיכום נקודה זו, איני מוצאת כי יש להתערב בקביעת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה כי עניין הפינוי לגופו מעולם לא נדון ואף לא בתשתית העובדתית אשר קבעה הרשמת הנכבדה לאחר ששמעה את חקירות העדים לפניה ובחנה את הראיות אשר הוצגו לה וקבעה כי הפינוי בפועל בוצע ביום 14/10/13.

האם הקביעה בדבר אחריות לפינוי היא בגדר סמכות רשמת ההוצאה לפועל במסגרת הדיון ב"טענת פרעתי"?

כאמור, רשם ההוצאה לפועל אינו דן במהות הסכסוך בין הצדדים שכן זה כבר נדון לפני בית המשפט המוסמך והוכרע. העניין המובא לפני רשם ההוצאה לפועל מעמיד במרכז את טענת החייב לפיו מילא אחר הוראות פסק הדין או שהוא אינו חייב עוד למלא אחר פסק הדין. הרשם הדן בטענת החייב מפעיל סמכות מינהלית או מעין שיפוטית והיא אינה סמכות שיפוטית במובנה הרחב שכן רשם ההוצאה לפועל מוגבל בהיקף הסעדים כמו גם בהיקף הדיונים שהוא מנהל. ההוצאה לפועל תכליתה ביצוע פסק הדין ולא הכרעה בזכויות מהותיות בין צדדים שונים. רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה קבעה בהתאם למסכת העובדתית אשר הוצגה לה כי הפינוי בוצע בפועל בידי "משחקי כדורת" ביום 14/10/13. מצאתי כי יש להתערב בקביעת הרשמת הנכבדה כי יש להעמיד את מועד הפינוי על יום 7/10/13 וזאת בגין דרישות תל אור אשר לא עלו בקנה אחד עם דרישת תום הלב הנדרשת מן הצדדים להליך משפטי. הפסיקה ואף חוק ההוצאה לפועל (ראה סעיף 81א3(ה) לחוק ההוצאה לפועל) הכירה בסמכות רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות למשל, מגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל אל נוכח חוסר תום ליבו של זוכה אשר נמנע מפעולה בתיק ההוצאה לפועל. ברם נזקיה, הנטענים לפי שעה, של "משחקי כדורת" כתוצאה מכך שנמנע ממנה לפי טענתה בידי תל אור, לפנות את הנכס במועד, הם בבחינת זכות קיזוז נטענת מגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל ומשכך, אין הדיון בהם מצוי בגדר סמכות הרשמת הנכבדה בבקשה אשר לפניה.

האם יש מקום להתערב באי פסיקת הוצאות ?

ככלל ופרט למקרים חריגים בהם נפלה טעות קיצונית, ערכאת ערעור אינה מתערבת בפסיקת הוצאות, המהווה חלק מסמכותה השיורית של הערכאה הדיונית, הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבותיו של הסכסוך  ואת התנהלות הצדדים לאורכו של המשפט. ראה בע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בעמ, פד מז(5), 114 ובע"א 378/78  מרדכי קלינגר נ' מנהל מס עזבון, פד לג(1), 509. אל נוכח הדברים האמורים איני רואה לנכון להתערב בקביעת הרשמת הנכבדה אשר שמעה את הצדדים לפניה וקבעה את שקבעה לעניין הוצאות ההליך.

סוף דבר,

בכל הנוגע לרע"צ 63780-11-15 הרי שבקשת תל אור מתקבלת חלקית כך שמועד הפינוי יהיה כפי שנקבע ביום 14/10/13, ברם הקביעה בדבר "מועד פינוי משפטי" ביום 7/10/13, תבוטל.

החלטת הרשמת הנכבדה לעניין ההוצאות תיוותר על כנה.

בכל הנוגע לרע"צ 1539-12-15 הבקשה לעניין קיום מעשה בי-דין נדחית ומועד הפינוי יעמוד, כאמור, על יום 14/10/13.

אשר להוצאות הליך זה ובשל העובדה כי פסיקת הוצאות עשויה אך ללבות את המחלוקות בין הצדדים, יישאו הצדדים איש איש בהוצאותיו ובשכר טרחת בא כוחו.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ו, 27 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.