תביעה קטנה ותביעה שכנגד, קטנה אף היא.

בכתב התביעה נטען כי הנתבע רכש עבור קבוצה חבילת נופש לארבעה ימים בצימר של התובעים.

חברי הקבוצה עזבו את המקום כעבור יומיים בלבד ללא תיאום עם התובעים ותוך שהשאירו במגירה סך של 2,500 ₪. סכום זה התגלה לאחר שהתובעת פנתה למשטרה וטענה כי הקבוצה עזבה את המקום ללא תשלום כלשהו.

התובעים מבקשים לחייב את הנתבע לשלם להם את מלוא ההפרש של תמורה החוזית בסך של 11,600 ₪ מאחר שלטענתם לא הייתה עילה לעזיבה של המתחם והתובעים לא הצליחו לאכלס את החדרים על ידי אורחים אחרים.

הנתבע טען להגנתו כי הסיבה לעזיבת המתחם הייתה ליקויים ותקלות שנגלו בו . העיקר היה הבעיה עם המזגנים אשר לא עבדו כהלכה . מאחר שהיה מדובר בימים חמים, לא ניתן היה ליהנות מהנופש. חברי הקבוצה לא עזבו את המתחם לאלתר אלא לאחר שנתנו לתובעים הזדמנות לתקן את המזגנים.

משהמזגנים לא תוקנו , נאלצו מחוסר בררה לעזוב ולחפש צימר אחר בו שהו את יתרת ימי החופשה.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד ע"ס 33,400 ש"ח בה ביקש לחייב את התובעים לשלם לו פיצויים בגין ראשי נזק שונים כגון החזר הסך של 2,500 ₪ , הפרש דמי חופשה, הוצאות מכתב מעורך דין והפסד ימי עבודה.

עוד מבקש הנתבע לחייב את התובעים לשלם לו פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.

שמעתי באריכות את עדויות הצדדים ולצערי כל הניסיונות להביאם לידי הסכם פשרה לא צלחו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמוצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה כי עלי לקבל את התביעה באופן חלקי ולדחות את התביעה שכנגד במלואה.

מסקנתי זו מתבססת על עדותו של מר בנימין מינצברג בה אני נותן אימון :

" אני אראה תמונות של הבת שלי שוכבת כולה מזיעה בתוך צימר והמזגן עובד כולה ישנה הילדים רצו ליהנות רצו חופשה והבנו כי פה חופשה לא תהיה. אמרנו אנחנו חייבים לראות מה עושים וזה ביום הראשון. היא אמרה אני אביא טכנאי. צביקה דיבר אתה והוא אמר אני אראה מה אפשר לתקן. אני הייתי כל היום בצימר ולא היה טכנאי. בשיחה המוקלטת אמרה שהיה טכנאי בחוץ ושפך מים ואמר שהכול תקין. הוא לא ראה שזה מזגן 1 כוח סוס על 25 מ"ר. החדר מעץ רואה שהכול בסדר. טכנאי לא היה שם. טכנאי שהיה לא מגיע לתוך המתחם לראות שהכול בסדר? .... לא פשוט לי להגיע מירושלים ולצביקה ממושב יסודות אבל היה לי חשוב להגיע ולהגיד לבית המשפט את האמת".

"שאלת בית המשפט מתי התחלתם לחפש צימר אחר?

ת. ביום השני.

ש. זה היה קשה?

ת. היה קשה מאוד.

ש. מי טיפל בזה?

ת. כולנו.

ש. איפה הצימר הזה?

ת. מושב אבדון קוראים לה וילה מילאנו היינו שם שני לילות".

הניסיון מלמד כי משפחות שהגיעו מהדרום לא תעזובנה מתחם אירוח ולא תתחלנה לחפש מתחם אחר אם לא היה משהו שמנע באופן ממשי את ההנאה מהשהייה במתחם הנופש.

יחד עם זאת, מהתמונות שהוצגו לא ראיתי כי הילדה מזיעה כפי שטען העד ואני סבור כי קיימת מידה של הגזמה בתיאור חוסר התפקוד של המזגנים.

סבור אני כי המזגן לא היה גרוע עד כדי פינוי מידי ולא היה טוב עד כדי הישארות עד סוף התקופה.

המשפחות נתנו לתובעים הזדמנות לתקן את המזגן ומשזה לא תוקן היו זכאים לסיים את החוזה.

התובעים שילמו סך של 2,500 ש"ח והשאלה היא אם סכום זה סביר בנסיבות העניין.

לבית המשפט אין פלס באמצעותו יכול הוא למדוד את השכר הראוי בגין שהיה במחדרים שהמיזוג בהם אינו פועל כהלכה. זו הסיבה שבית המשפט ניסה להביא את הצדדים לפשרה. משלא הצליחו להגיע להסכמה אין מנוס אלא לפסוק על דרך האומדן.

לאחר שקלא וטריא, הגעתי למסקנה כי על הנתבע לשם לתובעים סך של 1,500 ₪ בנוסף לסך של 2,500 ₪ שכבר שולמו.

אשר לתביעה שכנגד, מהסעדים המבוקשים עולה כי התביעה שכנגד הוגשה על מנת ליצור משקל כנגד התביעה , בחינת ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. לו סבר הנתבע כי מגיע לו סכום של 33,400 ש"ח , הוא לא היה משלם סך של 2,500 ₪ אלא היה מקזז סכום זה מהסכום שלטענתו מגיע לו כנטען בתביעה שכנגד.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הסך של 1,500 ₪.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעים הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ו, 20 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.