ביום 01/12/2015, הגיש התובע תביעה בגין נזקי גוף, ע"פ חוק הפלת"ד, בגינה שילם ביום הגשת התביעה, אגרה בת 710₪.

ביום 21/04/2016 נשלחה אל התובע התראה על מחיקה מחוסר מעש. זו נמסרה לתובע בו ביום.

התובע התעלם כליל מן ההתראה, חובר המעש בתיק נמשך בעקביות, עד כי - ביום 05/06/2016 ניתנה הודעה על מחיקת התובענה מחוסר מעש. זו נמסרה לתובע ביום הינתנה והתובענה נמחקה.

ביום 18/08/2016 הפיקה המזכירות "אגרת פסק דין" ע"ס 1,551.00₪ אשר נשלחה אל התובע. על התובע הוטל לשלם כסכום הנקוב לעיל, עד יום 02/12/2016.

ביום 01/11/2016, הגיש התובע "בקשה לפטור מתשלום מחצית שנייה של האגרה".

הבקשה מציינת כי הסעד המבוקש בה, מבוקש הן "לפנים משורת הדין" והן "בהתאם לתקנות".

הבקשה מציינת גם, כי התביעה הסתיימה בפשרה, מחוץ לכתליו של ביהמ"ש.

הבקשה נסמכת בתצהיר ב"כ התובע, בו מוצהר כי ההתראה על מחיקה מחוסר מעש לא טופלה במשרדו, וכי התובענה הסתיימה בפשרה, מחוץ לכתליו של ביהמ"ש.

אין הבקשה מגלה עילה כלשהי למתן הפטור המבוקש, "לפנים משורת הדין".

מעת שמבוקש פטור "לפנים משורת הדין", מניח המבקש כי הדין אינו מקנה פטור כלשהו, בנסיבות העניין, ואכן שותף אני להערכה זו, המעוגנת בהוראותיה של תקנה 5 בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, שחלקה השייך לעניינו, מודש בקו (שאינו מן המקור – ש.ר):

5. (א) בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים 2 או 9 בתוספת, לפי הענין, ואולם בתביעת נזקי גוף הנגררת להרשעה בפלילים כמשמעותה בסעיף 77 לחוק, למעט כאמור בתקנה 5א, תשולם האגרה לפי פרט 2 בתוספת.

(ב) אגרה כאמור בתקנת משנה (א) תשולם כמפורט להלן:

(1) עם הבאת הליך לבית משפט, לרבות הליך שהסעד המבוקש בו הוא פסיקת תשלום תכוף לפי חוק הפיצויים, ישלם התובע סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת, לפי הענין; הוגשה בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום והוגשה לאחר מכן תביעה בשל אותה תאונה לבית המשפט המחוזי, יודיע על כך התובע לבית המשפט וישלים את האגרה לסכום הנקוב בפרט 35 שבתוספת;

(2) בעל דין יהיה פטור מתשלום יתרת סכום האגרה האמורה בתקנת משנה (א), בהתקיים אחד מאלה ולפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בהליך:

(א) ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;

(ב) ההליך הסתיים בפשרה;

(ג) הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;

(ד) הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור;

(3) בוטל, נמחק או נדחה ההליך לפני שהחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין פסקה (2), ישלם התובע שליש מסכום האגרה החלה כאמור בתקנת משנה (א), בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה למדד;..."

הנה כי כן, אמנם אין התובע זכאי לפטור כלשהו מתשלום מותר האגרה, כעולה מן התקנה דלעיל.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ז, 03 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.