ע"פ ההלכה הפסוקה, על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד- היעדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון, והשני- סיכויי הצלחה גבוהים בערעור. די בכך שהמבקש לא עומד באחד משני התנאים הנ"ל, לשם דחיית הבקשה. (ר' בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 17.10.2007)).

על המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל היעדר יכולת כלכלית, ליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי. (ראה רע"א 2598/99 כהן נ' נח (פורסם במאגרים המשפטיים, 16.3.2000)).

בענייננו, טוענים המבקשים כי אין ביכולתם הכלכלית לשאת בהפקדת הערבון. עם זאת, בקשתם אינה נתמכת בתצהיר, והם אינם מפרטים את הכנסותיהם או הוצאותיהם, אינם מתארים מהם הנכסים שברשותם או אילו מאמצים נקטו לשם גיוס הסכום הדרוש להפקדת הערבון, ואינם מגבים את טענותיהם באסמכתאות מתאימות כגון תלושי שכר ותדפיסי חשבון בנק.

משכך, איני סבורה כי המבקשים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכחת היעדר יכולת כלכלית.

די היה בכך על מנת לדחות את בקשת המבקשים, מבלי להידרש כלל לשאלת סיכויי הערעור.

עם זאת, נוכח הנסיבות המפורטות בבקשה, ובפרט נוכח מהות ההחלטה עליה מערערים המבקשים, שהינה התנאים שקבע בית שמפט קמא לשם ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מצאתי לנכון בנסיבות הענין להפחית את סכום הערבון לסך של 10,000 ש"ח.

סכום הערבון הנ"ל יופקד בתוך 30 יום, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה בהתאם להוראת תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות בקשה זו.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

משימה למתן החלטה בהתאם.

החלטתי זו ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ו, 24 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.