זו החלטה לבקשה לביטול צו איסור שימוש לרכב שניתן ע"י קצין משטרה לאחר שנרשם נגד הנהג דו"ח תנועה בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.

הבקשה הוגשה ע"י המבקש , שהינו המחזיק על פי הסכם שכרות של רכב , שמשמש את החברה, שבבעלות המבקש ועובדי החברה.

ב"כ המבקש טוען כי המבקש הדריך את צוותי העבודה "לשמור על חוקי התנועה" וכי הנהיגה ברכב על ידי נהג בלתי מורשה נעשה שלא בידיעתו.

עוד נטען כי מאז המקרה, שונו הנהלים ועכשיו הכל מסודר יותר.

ב"כ המשיבה התנגד לביטול צו איסור השימוש, תוך הפניה לחומר הראיות שבתיק נגד הנהג.

מבלי להתייחס לחומר הראיות, דיי בעיון בתצהירים שצורפו לבקשה כדי ללמוד כי המבקש "לא עשה ככל שביכולתו" כדי למנוע ביצוע העבירות עולה מהתצהירים כי – לכל היותר - כל מה שעשה המבקש היה לבקש לשמור על חוקי התנועה ולא המבקש ולא אחראי הצוות טרחו לבדוק אם הנהג מחזיק ברשיון נהיגה בתוקף וכמובן שלא טרחו לדרוש הצגת רשיון בפועל.

אלא עיון בחומר הראיות מצביע על תמונה הרבה יותר חמורה ומדאיגה , מסתבר כי מדובר בנהג , שמעולם לא היה לו רשיון נהיגה המתיר לו לנהוג ברכב, צבר לחובתו לפחות 5 עונשי פסילה בבתי משפט שונים אחת ל- 5 שנים ולמרות הכל עובד בחברת המבקש, בין היתר ,כנהג !!? הוא מצהיר בהודעתו כי זה פרנסתו.

חמור מכל , מוסר המבקש בהודעתו בחקירה כי "אין לי שליטה על הרכבים בחברה" ובמענה לשאלה למה והוא לא מעביר את הרכב למשהו אחר עם רשיון , הוא משיב:

"אני כל הזמן אומר לו את זה, כמעט לכל העובדים שלי יש רשיון אבל הוא לא שומע לי"

במצב עניינים זה, לא רק ברור שלא מדובר במקרה חד פעמי וכי המבקש לא עשה מאומה למנוע העבירה, הוא זה שאיפשר בפועל ביצוע העבירה.

ברור – איפוא - כי לא עמד בדרישות בסיסיות שהחוק מטיל עליו בתור המחזיק ברכב.

מפנה ל-ע"ת 66919-12-14 אבו עאייש נ' מ"י, ב.ש (מחוזי ב"ש) 20188/08 צרפתי נ' מ"י, ו-רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י.

מכל המובא לעיל הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.