1. בפניי בקשה בהולה לעיכוב ביצוע הריסה של מבנה עד למועד הריסה שייקבע במסגרת הדיון בת"פ 31988-10-14.

ההליך

2. במסגרת התביעה שהתנהלה בפניי הגישה המדינה תביעה לפינוי הנתבעים ממקרקעין המצויים סמוך למחלף אולגה וסומנו בתשריט שצורף כנספח א' לכתב התביעה (חלק מחלקה 80 (לשעבר 14) בגוש 10580, להלן: "המקרקעין").

3. כעולה ממפת מדידה שצורפה לכתב התביעה שטח הפלישה הנו 40 מ"ר. בישיבת יום 18.1.2017 ציין ב"כ המדינה כי בשטח הפלישה הוקם מבנה מעץ עליו כתוב "הפינה החלבית", כמו גם משטח בטון, דק וגידור רשת. לעניין זה ראו גם התמונות בדו"ח הפיקוח שצורף לכתב התביעה ולתצהיר המפקח שהוגש מטעם המדינה.

4. עוד יצוין כי המקרקעין מהווים חלק מקומפלקס גדול יותר אותו מנהלים הנתבעים במקרקעין (כמו גם בחלקה סמוכה, חלקה 21 בגוש 10580) ושמו "מפגש הנהגים".

5. ביום 24.10.2017 הגישו הצדדים הסכם פשרה לפיו יפנו הנתבעים ידם מהמקרקעין המסומנים בתשריט שצורף להסכם הפשרה. יצוין כי התשריט שצורף כנספח א' להסכם הפשרה זהה לתשריט שצורף כנספח א' לכתב התביעה (40 מ"ר בחלקה 80 בגוש 10580).

6. עוד סוכם כי הנתבעים יפנו את המקרקעין לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום שיינתן תוקף של פסק דין להסכם, שאם לא כן תהא המדינה זכאית לבצע את הפינוי בעצמה תוך השתת הוצאותיו על הנתבעים.

7. ביום 24.10.2017 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

הבקשה

8. ביום 12.1.2020 הגישו הנתבעים "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע". בבקשתם טענו הנתבעים כי ביום 10.1.2020 הגיעו למקום שוטרים במטרה לבצע הריסה, בניגוד לאמור בהסכם הפשרה. עוד טענו הנתבעים כי פעלו בהתאם להסכם הפשרה וביצעו את ההריסה בעצמם ועל חשבונם, כעולה מהתמונות שצורפו כנספחים 1 ו-2 לבקשה.

9. הנתבעים הוסיפו כי הוסכם על עיכוב ביצוע ההריסה עד יום 14.1.2020.

10. כן טענו הנתבעים כי במסגרת ת"פ 31988-10-14 שהתנהל בבית משפט השלום בחדרה הוגש כתב אישום כנגד הנתבעים בגין בניה שלא כדין במקרקעין. ביום 20.2.2017 ניתן גזר דין המורה לנתבעים לבצע את ההריסה עד יום 20.2.2020. מועד זה הוארך, לבקשת הנתבעים, עד יום 20.2.2021 (נספחים 4-6 לבקשה).

11. משכך, עותרים הנתבעים לעיכוב ביצוע ההריסה כמו גם עיכוב ביצוע הליכים בתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגדם ומתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה (508384-08-19).

דיון והכרעה

12. דין הבקשה להידחות.

בהתאם להסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין היה על הנתבעים לפנות את המקרקעין המסומנים בנספח א' להסכם הפשרה תוך שישה חודשים מיום שקיבל הסכם הפשרה תוקף של פסק דין – כלומר עד יום 24.4.2018, לפני קרוב כשנתיים.

הסכם זה לא הוארך ולא נטען כי הוארך.

13. ככל ופינו הנתבעים את המקרקעין, כטענתם, ממילא אין צורך בעיכוב ביצוע של צו הריסה שניתן בתיק ההוצאה לפועל. ככל ולא עשו כן, לא מצאתי בבקשה עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר נתן תוקף להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים.

14. אשר לעיכוב ביצוע גזר הדין אשר ניתן בת"פ 31988-10-14, הרי מעיון בגזר הדין עולה כי הוא מתייחס לשטח של כ-160 מ"ר המהווים חלק מחלקות 14 (היום 80) ו-21 בגוש 10580. משכך, החפיפה בין המקרקעין אליהם התייחסו ההליכים חלקית בלבד (חלקה 80 בגוש 10580 המיועדת לדרך). מכל מקום, בקשות הנוגעות לגזר הדין שניתן בהליך הפלילי יש להגיש במסגרתו ולא במסגרת תיק זה. כך גם בקשות הנוגעות להליכי הוצאה לפועל שלא הוברר הקשר בינן לבין פסק הדין שניתן בתיק זה.

15. אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו טבת תש"פ, 12 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.