בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות באשקלון מיום 17.11.2015 בת"ק 12720-12-15 מפי כב' השופטת מיכל ולפסון

1. המבקש הגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות נגד המשיב. המבקש טען כי הוא ביטח אצל המשיב (באמצעות טכנאי בשם ליאור שהזדהה בשם "דרור") את מכונת הכביסה שבבית אביו למשך שנה בסך של 350₪, כאשר הטכנאי דרור בדק את מכונת הכביסה והמקרר וציין שהם תקינים וקיבל מאביו של המבקש 350₪ עבור הביטוח.

לטענת המבקש לאחר מספר חודשים המכונה התקלקלה, הוא קרא לטכנאי אך זה לא הגיע, למרות שהבטיח לעשות כן במספר הזדמנויות ולמרות פניות טלפוניות רבות. מכאן הגיש המבקש תביעה להחזרת הסך של 350₪ ששולם עבור הביטוח וכן תבע 6,000₪ בגין סבל ועוגמת נפש, הפרשי הצמדה וריבית על הסכום ששולם והחזר אגרה.

2. ביהמ"ש קמא דחה את התביעה תוך שקבע כי למרות שהמבקש ציין בדיון כי הוא גר עם אביו, הרי מי שהתקשר עם החברה לרכישת הביטוח היה האב, כאשר החשבונית שהוצגה, הייתה על שם האב – אוחיון יום טוב – ולא על שם המבקש – בנו. מכאן האב הוא שזכאי להגיש התביעה ולא המבקש, שכן התובע צריך להיות מי שהחשבונית היא על שמו. לאור האמור דחה ביהמ"ש את התביעה, כאשר ציין שאף אין נתונים לדעת שהסכום של 350₪ שולם עבור הביטוח- האחריות.

3. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בה טוען המבקש כי הוא ואביו נפלו קורבן למעשי המרמה של המשיב שהינו רמאי ונוכל, אשר פיתח שיטה בה הוא עושה ביטוח לאנשים ונעלם לאחר שאותם אנשים שילמו לו את כספי הביטוח. עוד טען המבקש כי המשיב באופן פשוט ומתוחכם מקבל כסף עבור אחריות לשנה למוצרים שונים, נותן קבלה עבור התשלום ונעלם, כאשר המבקש הינו אחד מיני רבים אשר נפלו קורבן לתחבולותיו של המשיב.

לתמיכת טענותיו צירף המשיב לבקשת רשות ערעור קטעים מתוך אתרי אינטרנט שונים ובכלל זה אתרי חדשות בהם, לטענת המבקש, מצוי תיאור מעשי המרמה של המשיב.

4. בדיון בפני חזר המבקש על טענותיו תוך שהדגיש, כי המשיב לא נענה להוראות ביהמ"ש בהליך זה, לא הגיש תגובה לבקשה ולא התייצב לדיון, דבר המעיד על יחסו המזלזל. באשר לעובדה שהתביעה הוגשה על ידי המבקש ולא על ידי אביו, ציין המבקש כי אביו חולה ויש לו בעיות רפואיות רבות, כי במצבו הוא לא יכול להתייצב לדיון בבית המשפט וכך היה אף בבית משפט קמא, וכי האב ייפה את כוחו בעל פה להגיש בשמו את התביעה. המבקש אישר שאביו שילם את הכסף עבור הביטוח אך הדגיש, כי הוא היה במקום והיה עד לכל דבר שקרה, וכי היוזמה שהטכנאי יגיע הייתה שלו.

5. לאחר ששקלתי את טענות המבקש ועיינתי בכתבי הטענות ובפסק דינו של בית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מדחיית הבקשה.

המבקש טען בפתח הדיון, כי לאור העובדה שהמשיב לא הגיש תגובה לבקשת רשות הערעור ואף לא התייצב לדיון יש מקום שיינתן פסק דין לטובת המבקש. אלא שעצם העובדה כי המשיב לא הגיב לבקשה ולא התייצב לדיון, אין בה, כשלעצמה, קבלת בקשת רשות הערעור. שכן אין אנו מצויים בערכאה הראשונה, שם כאשר נתבע לא התייצב לדיון: "רשאי התובע להוכיח את תביעתו" (תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א")), ואז ינתן פסק דין על יסוד התביעה. כאן עסקינן בהליך של בקשת רשות ערעור בו ניתן זה מכבר פסק דין. בהליך ערעור לא יינתן פסק דין לטובת המבקש אך בשל כך שהמשיב לא התייצב, שכן על הצד המבקש לשנות את פסק הדין להוכיח כי הונח בסיס להתערב בפסק הדין:

"...לפי הוראות תקנה 446(ד) לתקנות, יראו במשיב שלא הגיש עיקרי טיעון כמי שלא התייצב לדיון .. קרי, בית המשפט יהיה מוסמך על-פי תקנה 450(2) לתקנות, העוסקת במקרים של אי התייצבות משיב לדיון בערעור, לקבוע כי הערעור יתברר, או שהדיון בו יידחה למועד אחר. יוער, כי כאשר המערער אינו מתייצב לדיון, או אינו מגיש עיקרי טיעון בערעור, בידי בית המשפט דרך פעולה נוספת והיא מחיקת הערעור (תקנה 450(3) לתקנות). ואולם, מחוקק המשנה נמנע מהצבת כלל מקביל לפיו עצם אי התייצבותו של משיב תביא לכך שהמערער יזכה במבוקשו וערעורו יתקבל, בלי דיון, במלואו" [רע"א 1396/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (26.7.2015)] (ההדגשות אינן במקור- י.ר.ל).

והדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, שאז המשוכה לקבלת בקשת רשות הערעור גבוהה אף יותר. על כן אין די באי התייצבות שצד שכנגד כדי להורות על קבלת בקשת רשות הערעור.

6. זאת ועוד, המחוקק קבע, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). בשים לב לייחודו של ההליך ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, נקבע כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה, מאחר ויהיה בכך להביא להארכת ההתדיינות ולייקור ההליך, ובכך תסוכל מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות, וכי רשות ערעור תינתן במשורה:

"...אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה הינה מחמירה עוד יותר, ולפיכך היא תינתן רק במקרים חריגים ביותר שעולה בהם שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר או שניכר בהם "עוול זועק" ... אימוצה של אמת מידה זו היא מחויבת המציאות כשמדובר בתביעה קטנה, בהתחשב בתכליתו של הליך התביעות הקטנות שנועד להיות הליך חסכוני, יעיל ופשוט ..." [רע"א 7220/13 עמיחי אלראי נ' אברהם גולדמן , יו"ר ארגון גמלאי אגד (10.12.2013)].

7. בענייננו לאחר שבחנתי את טענות המבקש, לא מצאתי כי הונח בסיס לקבלת בקשת רשות הערעור, שכן מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות.

המבקש חזר וטען בדיון בפני, כי הוא היה באותו מעמד בו נערך הביטוח למכונת הכביסה; כי למעט התשלום, הוא היה מעורב בכל ההתקשרות עם הטכנאי; וכי אביו ייפה את כוחו, ועל כן אין כל פגם בכך שהוא הגיש את התביעה ולא אביו. אלא מאי, גם אם נקבל את דברי המבקש, הרי עדיין הניזוק לכאורה הינו מי ששילם את הכסף - היינו האב ולכן הוא הניזוק על פי הנטען. על כן לא נפלה שגגה בקביעת בית המשפט, כי למבקש למעשה אין עילת תביעה כנגד המשיב ולמעשה אין ביניהם יריבות, שכן לא הוא שהתקשר בהסכם ולא הוא אשר שילם את התמורה למשיב או למי מטעמו.

בעניין זה אין בדברי המבקש כי אביו נתן לו ייפוי כוח לייצגו בדיון כדי להועיל למבקש, שכן התביעה לבית המשפט קמא הוגשה על ידי המבקש בלבד, וברי כי אין כל משמעות לכך שהאב ייפה את כוחו של המבקש בהליך שהאב אינו צד לו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

9. בנסיבות העניין ומשלא הוגשה תגובה אין צו להוצאות בבקשה זו . עם זאת ובשים לב לעובדה שהמשיב לא הגיש תגובה ואף לא התייצב לדיון בבקשה, ראיתי לנכון להורות על ביטול ההוצאות שנפסקו לטובת המשיב בבית המשפט קמא.

העירבון על פירותיו יושב למבקש.

ניתנה היום, י"ט אדר א' תשע"ו, 28 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.