1. ביום 7.12.2015 הגישה המבקשת כתב תביעה ובקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, שעניינן גבייה ביתר של הוצאות אכיפה בגין הודעות דרישת תשלום יתרות חוב ביחס לתשלומי ארנונה כללית. לטענת המבקשת, המשיבה גובה הוצאות אכיפה החורגות מההוצאות הישירות המותרות לה על פי תקנות המיסים (גבייה) (גביית הוצאות מירביות), תשע"א- 2011 (להלן: "התקנות").

2. בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטען, כי המשיבה גובה ביתר את הוצאות האכיפה בגין יתרות חוב, כאשר היא גובה את ההוצאות המירביות הקבועות בתקנות בעד שליחת דרישות חוב בדואר רגיל ובדואר רשום. בנוסף נטען, כי המשיבה אינה רשאית לגבות את הסכומים המירביים הקבועים בתקנות, אלא באפשרותה לגבות אך ורק את ההוצאות הישירות הכרוכות בביצוע פעולות האכיפה, הנמוכות מהתעריפים המירביים הקבועים בתקנות.

3. לטענת המשיבה, הוצאותיה הישירות בפועל בגין ביצוע פעולות האכיפה גבוהות מהתעריפים המרביים שנקבעו בתקנות, כך שאין המדובר בגביית יתר.

4. מבלי להודות באחריות ומאחר וטרם נקבעה הלכה בבית המשפט העליון בשאלת הרכיבים המוכרים "כהוצאות ישירות" כמובנן בתקנות, החליטה המשיבה לחדול מהגבייה מושא בקשת האישור, בהתאם לסעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, התש"ע- 2010 (להלן: "החוק"). בהתאם למפורט בהודעת החדילה, שהוגשה בהסכמת ב"כ המבקשת, החל ממועד הגשת ההודעה - 14/10/18 - תחדל המשיבה מגביית הוצאות אכיפה בגין משלוח דרישות חוב בדואר רגיל, או דואר רשום על פי הסכומים המירביים הקבועים בתקנות. במקום זאת, תגבה המשיבה את הסכומים המופחתים, לפי תעריפים חדשים ועל פי המתווה שנקבע ב- ת.מ 25462-01-13 שורני ואח' עיריית נתניה (6.6.2016) (להלן: "פרשת שורני").

5. ביום 03.03.2016 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים להארכת מועד להגשת הודעת חדילה. בקשתם אושרה ובלבד שהמועד להודעת החדילה בפועל יוארך ובלבד שהחדילה בפועל תחול מהמועד הקובע, כמשמעותו בסעיף 9 בחוק.

לפיכך ולנוכח שהמועד הקובע הוא 90 ימים ממועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – 06.3.2016, הוסכם שהודעת החדילה תחול גם ביחס לכל מי שכבר שילם בפועל הוצאות אכיפה בגין משלוח מכתב בדואר רגיל, או בדואר רשום, בהתאם לתעריפים המירביים הקבועים בתקנות וזאת, במהלך התקופה שמיום 06.3.2016 ועד למועד הגשת ההודעה (להלן: "הקבוצה הנוספת"), כשחברי הקבוצה הנוספת יהיו זכאים להשבת הכספים ששילמו ביתר, על דרך של תיקון חשבונם בהתאם. גם ביחס לחברי הקבוצה הנוספת, הוסכם כי החישוב יתבצע בכל שנה בהתאם לעקרונות שנקבעו בפרשת שורני ובין היתר, בשים לב להיקפי ההודעות שנשלחו בכל שנה. בהתאם, המשיבה התחייבה להשיב לחברי הקבוצה הנוספת את הסכומים אשר נגבו ביתר על פי העקרונות והתחשיב שנקבעו בפרשת שורני. למען הסר ספק, הובהר, כי אף בעניינו של כל מי שחויב בהוצאות אכיפה בגין משלוח מכתבים בדואר רגיל, או רשום, בהתאם לתעריפים המרביים הקבועים בתקנות, בתקופה שהחל מיום 06.3.2016 ועד למועד הגשת הודעה החדילה, אך טרם שילם את הוצאות האכיפה - יבוצע תיקון של ספרי המשיבה בהתאם לאמור המוסכם לעיל על דרך של תיקון חשבונות החייבים.

7. עוד צוין בהודעת החדילה, כי ככל שישתנה המצב המשפטי לעניין רכיבי הוצאות הגביה ובהתחשב בהכרעה העתידה להתקבל בבית המשפט העליון בעע"מ 2748/15 מי אביבים נ' ליבוביץ, התעריפים המופחתים יתוקנו בהתאם, החל ממועד פסק הדין כפי שיינתן ואילך.

8. להודעת החדילה צורף תצהירו של גזבר המשיבה.

9. הצדדים מבקשים מבית המשפט לפסוק לזכות המבקשת גמול בסכום של 7,500 ₪ (כולל מע"מ) ושכר טרחה לבא כוח המבקשת בסכום של 50,000 ₪ (בתוספת מע"מ). הצדדים הביאו בחשבון שיקוליהם את מורכבות הנושא, את התשומות שהושקעו בתיק, את סכום התביעה וכן את התועלת העתידית לקבוצה ולקבוצה הנוספת כתוצאה מהחדילה.

10. שקלתי את טענות הצדדים ונתתי את דעתי להודעת החדילה המוסכמת ולתצהיר התומך בה. לאור כל אלו, שוכנעתי כי יש לאשר את הודעת החדילה, על כל חלקיה וסעיפיה ואני נותן לה תוקף של פסק דין, כשכל האמור בהודעת החדילה מהווה חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.

11. הסכומים המוצעים על ידי הצדדים כתשלום בגין גמול ושכר טרחת עורך דין סבירים בנסיבות העניין, בהתחשב בשיקולי הצדדים, במאמצי המבקשת ובתרומה שהושגה לאינטרס הציבורי, על דרך הפחתת סכומי הוצאות האכיפה הנגבים מן החייבים.

13. לאור המקובץ, אני דוחה את התובענה האישית של המבקשת וכן את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. המשיבה תשלם למבקשת גמול בסכום של 7,500 ₪ ותשלם לב"כ המבקשת שכר טרחת עורך דין בסכום של 50,000 ₪.

המזכירות מתבקשת להעביר עותק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים ולמנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ט' חשוון תשע"ט, 18 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.