1. בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו בשל טענה לנהיגה רשלנית מצד הנתבע.
2. לטענת התובע עת נסע בנתיב ימני מבין 3 נתיבים הנוסעים לכיוון רמת השרון על כביש מורשה, רכב הנתבע שנסע לשמאלו, סטה לפתע לנתיבו, תוך שפגע בחלק הקדמי של רכבו; ובשל כך הוסט רכב התובע ימינה וגרם לתאונה עם רכב צד ג' בו נהגה הגב' טוני זילברמן.
3. מנגד טען הנתבע שנסע לפני רכב התובע בנתיב הימני מבין ה- 3 הממשיכים לכיוון הוד השרון, ומשכוון על-ידי תוכנת ה wase לסטות ימינה לכיוון אשדוד והחל בסטייה ימינה לאותו נתיב, נדחק לפתע התובע בין רכבו לבין רכבה של הגב' זילברמן שכבר נסעה באותו נתיב. מכאן לטענתו, אחריותו של התובע לקרות התאונה.
4. בפניי העידו התובע, הנתבע, אשת הנתבע ומר יובל נעמן שהיה עד ראייה לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. עדותו של העד הנייטרלי מר יובל נעמן, שנסע מאחורי רכב התובע, תואמת לגירסתו של התובע לאופן קרות התאונה. בהתאם לעדותו של מר נעמן, ראה את רכב הנתבע סוטה מהנתיב האמצעי מבין 3 הנתיבים הנוסעים להוד השרון, אל נתיב נסיעתו של התובע ומייד לאחר מכן ראה את רכב התובע סוטה ימינה לכיוון הנתיבים הנוסעים לכיוון אשדוד וגורם לתאונה עם רכבה של הגב' זילברמן (עמ' 2, ש' 20).

הנתבע עצמו אישר כי היה צריך להשתלב בנתיבים הנוסעים לכיוון אשדוד וזאת בהתאם להכוונת ה wase (עמ' 1, ש' 28) ואף העיד שהתנועה היתה עמוסה באופן שהקשה עליו להשתלב.

מכל האמור אני מוצא שהנתבע, ככל הנראה ברגע האחרון הבין שעליו לעבור אל הנתיבים הימניים הממשיכים לכיוון אשדוד ולכן סטה אל נתיב הנסיעה של התובע. מאחר שכיוון נסיעתו של התובע היה להוד השרון, הרי שלא היתה סיבה שייסע בנתיבי הנסיעה המובילים לאשדוד או יעבור אליהם. יושם לב שגם בשרטוט שצירף הנתבע (מסומן נ/1) סימן את רכב התובע כשהוא נוסע מאחוריו באותו נתיב. מכאן שאם אכן מתקבלת גירסת הנתבע שנסע לפני רכב התובע וביקש לסטות ימינה לנתיבים הממשיכים לאשדוד, ממילא לא היה צריך התובע לסטות ימינה אל עבר רכבה של הגב' זילברמן, שהרי לכאורה הנתבע שנסע לפניו סוטה ימינה ומפנה את נתיב הנסיעה.

בנסיבות אלה גירסת התובע מתיישבת יותר עם ההגיון לפיו בשל סטייה פתאומית של הנתבע מנתיב אמצעי לנתיב ימני – כפי שהעיד העד הנייטרלי מר נעמן – תוך שנתן מכה לרכב התובע, סטה רכב התובע ימינה וגרם לתאונה עם רכב הגב' זילברמן.

מר נעמן הוא עד נייטרלי ללא היכרות מוקדמת עם המעורבים בתאונה (עמ' 2, ש' 24). עדותו תואמת כאמור לגירסת התובע.

על בסיס העדויות שהובאו בפניי אני קובע איפוא שהנתבע סטה לנתיב הנסיעה של התובע, הפריע מהלך נסיעתו וגרם לסטייתו מהנתיב ולתאונה לא צפוייה עם רכב הגב' זילברמן, באופן שהנתבע אחראי לנזקי התובע.

לא מצאתי להטיל אשם תורם על התובע מאחר שחובת שמירת המרחק ומניעת תאונה אינה חלה ביחס לרכב שתחילה אינו נוסע בנתיב הנסיעה. סטייה פתאומית אל עבר נתיב הנסיעה מקצרת את טווח הבלימה ואינה צפוייה באופן שאין בו להטיל אשם תורם.

התוצאה:

1. אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשאת בנזקי התובע סך של 13,943 ₪ בתוספת הוצאות משפט של 300 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז אדר ב' תשע"ו, 26 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.