בפני בקשת המאשימה להורות לוועדת האבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית) התשכ"ט 1969 (להלן: "וועדת האבחון", "חוק הסעד") לקיים דיון נוסף בעניינו של הנאשם ולזמן לדיון את נציג המאשימה.

רקע עובדתי

1. כנגד הנאשם הוגשו 3 כתבי אישום:

בתיק 46451-03-15 יוחסו לנאשם עבירות של היזק לרכוש במזיד ואיומים. עבירות מתאריכים 6.1.15 ו- 11.1.15.

בתיק 59398-05-15 יוחסו לנאשם עבירות של איומים תקיפת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. עבירות מתאריכים 8.2.15 ו- 9.2.15.

בתיק 16575-12-15 יוחסה לנאשם עבירה של תקיפה סתם מיום 24.8.15.

1. בהחלטה מיום 23.12.15 הורה בית המשפט על קבלת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם.
2. ביום 10.7.16 התקבלה חוות דעת מאת הפסיכיאטר המחוזי, אשר ציין כי הנאשם הופנה אליו 3 פעמים בעבר, בשנים 2006, 2011, 2013 וכי בכל הפעמים בעבר נמצא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו, ללא אבחנה של מחלת נפש במובן המשפטי של המילה.

עוד ציין הפסיכיאטר המחוזי כי הנאשם אובחן כסובל מפיגור שכלי ולפיכך המליץ להפנותו לוועדת אבחון שתקבע כשירותו לעמוד לדין ואחריותו הפלילית.

1. בדיון שהתקיים ביום 8.3.17, בהתאם להמלצת הפסיכיאטר המחוזי, ולבקשת ב"כ הנאשם, הופנה הנאשם לוועדת האבחון לצורך קבלת חוות דעת.
2. ביום 22.5.17 התקבלה חוות דעת מאת וועדת האבחון. וועדת האבחון הגיעה למסקנה בעניינו של הנאשם כי: "בהערכה כוללת רמת הליקוי בכושרו השכלי הינה ברמה הפוטרת אותו מאחריות פלילית למעשיו".
3. לאחר קבלת חוות הדעת של וועדת האבחון נדחה הדיון פעמיים על מנת לאפשר למאשימה לגבש עמדתה ובדיון שהתקיים ביום 23.11.17 הודיעה המאשימה כי היא מבקשת לקבל חוות דעת משלימה.

לדברי ב"כ המאשימה, וועדת האבחון התכנסה מבלי שזומן אליה נציג מטעם המאשימה ומבלי שהוצגו הנתונים שבידי המאשימה בפני הוועדה . עוד נטען כי חוות הדעת מתייחסת רק לתיק אחד, והיא אינה מתייחסת לאף סוג של לקות, ואינה קובעת דרכי טיפול.

ב"כ המאשימה טענה כי למאשימה יש זכות להתייצב בפני הוועדה, הפנתה לסעיף 6 לחוק הסעד ולהחלטה דומה שניתנה על ידי כב' הש' פ. הלוי מבית משפט לנוער בת"פ (פ"ת) 25128-12-13 מדינת ישראל נ' פלוני.

1. ב"כ הנאשם התנגד לכך שוועדת האבחון תתכנס בשנית.

לטענתו בקשת המאשימה הינה בקשה חריגה ונעוצה רק בשל מסקנת וועדת האבחון שמצאה את הנאשם לא אחראי למעשיו. לדבריו, יש טעם לפגם בכך שהמאשימה לא ביקשה מבעוד מועד להופיע בפני הוועדה, אלא רק לאחר שהתקבלה חוות הדעת.

לשיטתו, למאשימה אין זכות עמידה בפני וועדת האבחון וגם אם בית המשפט יקבע שיש זכות עמידה, הרי שאין הצדקה להורות על דיון נוסף בוועדה, הדבר מיותר, יגרום לנאשם עינוי דין וניתן להסתפק בקבלת הבהרות מהוועדה.

ב"כ הנאשם הצהיר, כמי שנכח בוועדה, כי וועדת האבחון דנה בשלושת תיקיו של הנאשם. לחיזוק דבריו הפנה לכך שבחוות הדעת מפורטות כל העבירות עליהן הועמד הנאשם לדין (ולא רק עבירה מתיק אחד).

לדבריו, מסקנות הוועדה מבוססות גם על סמך מסמכים שהיו בפני הוועדה וגם על סמך התרשמות הוועדה מהנאשם.

לדבריו את דרכי הטיפול יש לקבוע רק לאחר שבית המשפט יקבע כי הנאשם אינו בר עונשין.

ב"כ הנאשם הלין על כך שהמאשימה הגישה לבית המשפט החלטה של בית משפט לנוער, למרות שלא ניתן להגיש פרוטוקולים מבית המשפט לנוער, וכי שמו של הקטין באותה החלטה אמנם נמחק במרבית המקומות, אך לא בכולם, ולפיכך נפגעה פרטיותו.

דיון והכרעה

1. סעיף 19ב לחוק הסעד מחייב את בית המשפט לצוות שהנאשם יובא בפני וועדת האבחון לצורך קביעת דרכי הטיפול בו, רק לאחר שבית המשפט קבע כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, או לא היה אחראי למעשיו:

19ב. הועמד אדם לדין פלילי ובית המשפט מצא, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, אחת מאלה:

1. שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכושרו השכלי;
2. שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין,

יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחויבים.

1. בשלב קביעת דרכי הטיפול הסדיר סעיף 19ו לחוק הסעד את מעמדו של התובע להשמיע את דברו בפני הוועדה:

19ו . בהליכים לפי ועדת אבחון לפי סעיפים 19ב או 19ג רשאי תובע להשמיע דברו לפי סעיף 7 ולערור לפי סעיף 8 על ההחלטה.

1. לעומת זאת, בשלב שטרם נקבעה כשרותו של הנאשם לעמוד לדין או אחריותו למעשיו, אין חובה להפנות הנאשם לוועדת האבחון, אלא בית המשפט רשאי להורות על הבאת הנאשם בפני הוועדה על מנת שתיתן חוות דעתה על מצבו, זאת לפי בקשת בעל דין או מיוזמתו של בית המשפט:

19ה. כדי לאפשר לבית המשפט להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי סעיפים 19א עד 19ד. רשאי הוא להורות, לפי בקשת בעל דין או מיוזמתו שלו, שהאדם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתתן חוות דעתה על מצבו.

1. שעל הוועדה לגבש מסקנתה בדבר כשרותו של הנאשם לעמוד לדין ואחריותו המשפטית, לאחר שיונחו בפניה מלוא הנתונים בעניינו. לשם כך סעיף 6 בחוק הסעד מקנה לוועדה את הסמכות לזמן בפניה כל מי שיש לו ידיעות לגבי אותו אדם.
2. בענייננו אין חולק כי וועדת האבחון שמעה את הנאשם ואת בא כוחו בטרם גיבשה עמדתה ביחס לכשרותו לעמוד לדין ואחריותו למעשיו, וכי לא נשמעה עמדתה של המאשימה.
3. הגם שלכאורה הוועדה התייחסה בחוות דעתה לשלושת התיקים שתלויים ועומדים בעניינו של הנאשם, לא היה מונח בפניה חומר החקירה המצוי בידי המאשימה ביחס לתיקים אלו, חומר ראיות שיכול והוא רלוונטי לצורך בחינת כשרותו של הנאשם לעמוד לדין ואחריותו למעשיו.
4. אם תתקבל פרשנות ב"כ הנאשם לפיה בשלב שלפני קביעת הכשרות והאחריות, אין לתביעה זכות להשמיע דברה בפני הוועדה, הרי , לכאורה, לפי אותה פרשנות, גם ללוקה בשכלו ולאחראי עליו אין בשלב זה זכות עמידה בפני הוועדה, שכן לפי סעיף 7(א) לחוק הסעד, רק לאחר שוועדת האבחון קובעת כי האדם שהובא בפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלות, היא תיתן הזדמנות נאותה לו ולאחראי עליו להשמיע דבריהם ביחס לדרכי הטיפול:

7(א) מצאה ועדת האבחון, כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תחליט, לאחר שנתנה לו ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול בו."

1. ובכל זאת, בענייננו, הנאשם, האחראי עליו ובא כוחו התייצבו בפני הוועדה והשמיעו דבריהם.
2. עניין דומה נדון בהחלטה של כב' הש' פ. הלוי בת"פ (פ"ת) 25128-12-15 מדינת ישראל נ' פלוני.

כב' הש' פ. הלוי הגיעה לכלל מסקנה כי לתביעה זכות עמידה בפני הוועדה , זאת אף בהתבסס על דברי ההסבר להצעת החוק.

1. סעיפים 19א-19ט הוספו לחוק בתיקון מס' 2 מיום 3.2.75.

בדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח 1103 מיום 12.2.74) נכתב:

"כיוון שסמכויות ועדת האבחון הורחבו לפי החוק המוצע גם על עניינים המופנים לוועדת האבחון מטעם בית המשפט, והנוגעים לתחום הפלילי ולעבריינות, נראה שיש להקנות מעמד גם לתובע, כדי שיוכל להציג עמדת המדינה בעניין כפי שהיה מייצגה בפני בית המשפט אילולא הועבר העניין לוועדה".

1. אם כן, ברוח דברי ההסבר, אף אני סבורה כי כל עניין בעניינו של הנאשם שלגביו היה התובע מציג את עמדת המדינה בפני בית המשפט, יש לאפשר לו להציג את העמדה גם בפני הוועדה.
2. מן הראוי שחומר החקירה הרלוונטי לתיקים שבפניי יוצג לוועדת האבחון. מן הראוי לאפשר למאשימה להשמיע טיעוניה בפני הוועדה.
3. על כן, ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלת כשרותו של הנאשם לעמוד לדין ואחריותו למעשיו, אני סבורה כי יש לקבל חוות דעת משלימה מוועדת האבחון, זאת לאחר שיוצג בפניה מלוא חומר הראיות שבידי המאשימה, ולאחר שיתאפשר למאשימה להשמיע את טיעוניה בפני הוועדה.
4. צודק ב"כ הנאשם כי נכון וראוי היה שהמאשימה תודיע מבעוד מועד על רצונה להשמיע טיעוניה בפני הוועדה, זאת על מנת למנוע מצב כפי שקיים בתיקים שבפני שהמאשימה לא הוזמנה ועתה צורך לכנס את הוועדה פעם נוספת.

עם זאת, העדר הודעה מוקדמת מצד המאשימה, אינו מצדיק דחיית בקשתה להשמיע טיעוניה, למרות הטרחה הכרוכה בכך ולמרות שהדבר יביא להימשכות הליכים.

1. לא מצאתי כי ניתן להסתפק בקבלת הבהרות מוועדת האבחון ביחס לאמירה מסויימת בחוות דעתה, אלא יש לאפשר למאשימה להציג בפני הוועדה את כל הנתונים שבידה, ולאחר מכן לאפשר לוועדה לשקול מחדש את מלוא הנתונים ולהגיש חוות דעת מפורטת ומנומקת בהתייחס למלוא הנתונים שהוצגו בפניה, זאת על מנת שבית המשפט יוכל להעזר באופן משמעותי במסקנות הוועדה.
2. באיזון של כלל האינטרסים שעל הפרק, כאשר תלויים ועומדים כנגד הנאשם 3 כתבי אישום בגין עבירות אלימות, וכאשר בידי המאשימה חומר ראייתי אשר יכול לשפוך אור על שאלת כשרותו של הנאשם לעמוד לדין ואחריותו למעשיו, גובר האינטרס הציבורי לברר את הנתונים לעומקם, על פני האינטרס האישי של הנאשם, להביא לסיום מהיר של הבירור המשפטי בעניינו.
3. בשולי הדברים מצאתי לציין כי חוות הדעת שניתנה ביום 18.5.17 וחוות הדעת שתינתן בהמשך, הן כלי עזר בידי בית המשפט כדי לסייע לבית המשפט להכריע בעניינו של הנאשם ביחס לתיקים שתלויים ועומדים בעניינו של הנאשם. לא מצאתי הצדקה להורות כי הנאשם או אימו או אפוטרופסו יקבלו העתק מחוות הדעת האמורות.
4. תשומת לב המאשימה כי החלטות של בית משפט לנוער ניתן להגיש רק לאחר קבלת היתר פרסום מהשופט שדן בתיק ויש להקפיד להגישם מבלי שיחשפו פרטי הקטין.
5. לאור האמור, אני נעתרה לבקשת המאשימה, אני מורה לוועדת האבחון לקיים דיון נוסף בעניינו של הנאשם, לזמן לדיון הן את הנאשם ובא כוחו והן את נציג המאשימה, על מנת לאפשר לכל אחד מהצדדים להציג בפני המאשימה את מלוא הנתונים שבידו ואשר יכולים לשפוך אור על השאלות שבמחלוקת.
6. ועדת האבחון מתבקשת להגיש את חוות דעתה המשלימה עד ליום 1.3.18
7. הדיון בעניינו של הנאשם יתקיים ביום 7.3.18 בשעה 10 בבית משפט השלום באשקלון.
8. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים ולוועדת האבחון.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ח, 30 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.