כללי

1. הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירת פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין").

2. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 16/06/15 בין השעות 20:00-22:00, בחניית בנייני המועצה במושב נהורה, התפרץ הנאשם לרכב מסוג טויוטה קורולה, מ.ר 8028071, השייך למר חיים פרץ, בכך שנכנס לרכב, וזאת בכוונה לבצע גניבה (להלן: "האירוע הראשון").

3. הנאשם הודה וצירף תיקים נוספים כמפורט להלן:

א. ת"פ 16591-12-15 - בו הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו -1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב").

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 03/07/15 בשעה 17:21 או בסמוך לכך, השתמש הנאשם בכרטיס אשראי הנמצא בבעלותו של מר מרדכי גויטע, בכך שמשך ממכשיר כספומט של בנק הפועלים במגדל העיר באשקלון סכום של 1,200 ₪ (להלן: "האירוע השני").

ב. ת"פ 28861-10-15 - בו הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 28/06/15 בשעה 10:00 או בסמוך לכך, הניחה הגברת ליבי פינקלשטיין, עובדת במחלקת האבטחה ב"משביר לצרכן" ברחוב הרצל 27 באשקלון, את תיקה במשרד בקומת המרתף. מיד ובסמוך, הגיע הנאשם למשרד, הכניס את התיק לשקית כחולה אטומה ויצא מהמשרד. בהמשך למתואר, הוציא הנאשם מתוך התיק 2 כרטיסי אשראי של "לאומי ויזה", זרק את התיק באחד מתאי ההלבשה ונמלט מהמקום (להלן: "האירוע השלישי").

ג. . ת"פ 39617-12-14 - בו הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת גניבת כרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, עבירת גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, עבירת הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, ועבירת ניסיון להונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב וסעיף 25 לחוק העונשין.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כדלקמן:

1. ביום 17/08/13 בין השעות 10:00-13:00 בבית החולים ברזילי באשקלון, נשא ונטל הנאשם את ארנקה של הגברת אירינה פוקס, אשר הכיל כרטיס אשראי שמספרו 783279914 ושעון של חברת פרארי, וזאת כשבכוונתו לשלולם שלילת קבע מבעליהם.
2. בהמשך למתואר, בשעה 14:21 או בסמוך לכך, רכש הנאשם באמצעות כרטיס האשראי פריטים מחנות הקוויק סטופ בבית החולים בשווי של 425 ₪.
3. בהמשך, בשעה 15:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לתחנת הדלק בנהורה וניסה לרכוש באמצעות כרטיס האשראי פריטים שונים מהחנות, אולם זאת ללא הצלחה. כמו כן, בשעה 15:53 או בסמוך לכך, שב הנאשם לתחנת הדלק, ניסה לקנות פריטים נוספים באמצעות כרטיס האשראי, אולם שוב, ללא הצלחה.

(להלן: "האירוע הרביעי").

תסקירי שירות המבחן

4. מתסקיר שירות המבחן מיום 06/12/18 עולה כי הנאשם בן 51, גרוש ואב לבן, סיים 10 שנות לימוד, ושוחרר מהצבא בשל אי התאמה. מאז גילה חוסר יציבות תעסוקתית.

לנאשם רקע התמכרותי ארוך שנים לסמי רחוב. ניסיונות גמילה וטיפולים קודמים לא צלחו.

לטענת הנאשם, מזה 4 שנים צורך תחליף סם מסוג סבוטקס, כאשר בשנתיים האחרונות עושה זאת באופן חוקי ובפיקוח רפואי פסיכיאטרי, אולם לא הציג מסמכים התומכים בכך.

בדיקת שתן שנערכה לנאשם ביום 06/11/18 העידה על שימוש בסמי רחוב לצד תחליף סם.

באשר לעבירות עליהן נותן כעת את הדין, הודה הנאשם באופן חלקי במיוחס לו, ונמנע מלשתף בפרטי האירועים, שכן לדבריו הודה בביצוע העבירות ולא רואה צורך להעמיק בכך עוד.

לאור התרשמות שירות המבחן מנזקקות טיפולית, ולאור הקשיים המפורטים, נבחנה עם הנאשם אפשרות שילובו ב"מרכז מטרה", מסגרת טיפולית אחזקתית המציעה טיפול להתמכרויות הכולל שימוש בתחליפי סם בפיקוח צמוד ומעקב פסיכיאטרי וסוציאלי. הנאשם הסכים להשתלב בטיפול.

משכך, ולצורך בחינת השתלבותו של הנאשם בטיפול, הומלץ על דחיית מועד הדיון למשך 3 חודשים.

5. מתסקיר שירות המבחן מיום 04/03/19 עולה כי הנאשם שולב בטיפול במרכז מטרה מיום 06/01/19 לאחר שערך מאמצים, ביטא אחריות אישית ויוזמה וקידם כניסתו לטיפול. במרכז מקבל הנאשם תחליף סם מסוג סבוקסון, מוסר בדיקות שתן לגילוי שרידי סם ונמצא במעקב רפואי.

מהמרכז נמסר כי הנאשם מגיע בעקביות לפגישות שנקבעות עמו, מביע רצון להשתתף בטיפול, ומתמיד בהגעה לבדיקות שתן. כל 5 הבדיקות אשר מסר הנאשם העידו על שימוש מזדמן בסמי רחוב מסוג קנאביס.

בשיחה עם שירות המבחן תאר הנאשם תחושות חיוביות עקב שילובו בטיפול, שכן היותו בהליך מוסדר ועקבי יוצר עבורו סדר ואיזון מבחינת דפוסי השימוש בסמים אליהם היה מורגל בעבר.

באשר לתוצאות בדיקות השתן – אישר כי עושה שימוש בסמי רחוב באופן מזדמן, בין היתר לצורך הרגעת כאבים פיזיים, אך כי מעוניין לעשות גם בכך שינוי.

לאור המוטיבציה שמגלה הנאשם, התמדתו בטיפול והרצון אשר מביע לערוך שינוי, וכן לאור העובדה כי מזה 4 שנים נמנע ממעורבות בפלילים ומבטא רצון לשיקום חייו ולניהול אורח חיים יציב, המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה במסגרתו ימשיך את הטיפול, וכן הומלץ על הארכת המאסר המותנה אשר תלוי ועומד כנגדו.

טיעוני הצדדים

6. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, הפעלת המאסר המותנה, הפעלת ההתחייבות, הטלת מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, התחייבות וקנס.

ב"כ המאשימה הפנתה לרישום הפלילי של הנאשם, למאסר המותנה בר ההפעלה אשר תלוי ועומד כנגדו, ולהתחייבות התלויה ועומדת כנגדו.

7. ב"כ הנאשם עתר לאמץ המלצת שירות המבחן.

בטיעוניו הפנה לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, להליך הטיפולי בו משולב הנאשם ולשינוי שעורך בחייו, וכן לקשרים המטיבים עם בני משפחתו.

לעניין השימוש בקנאביס טען ב"כ הנאשם כי שימוש זה נעשה בשל כאבים מהם סובל הנאשם ואשר בגינם נמצא בהליך להסדרת אישור רפואי לשימוש בקנביס.

8. במועד הדיון טען הנאשם כי מזה 4 שנים נמצא בדרך שונה, וכי הטיפול במרכז מטרה כולל שיחות פרטניות, קבוצתיות ובדיקות שתן.

קביעת מתחם העונש ההולם

9. תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון ייקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה, בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם שנקבע – פוטנציאל שיקום מיוחד או הגנה על שלום הציבור, ובשלב השלישי ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם שנקבע, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

10. במקרה זה מדובר ב-4 אירועים נפרדים, ומשכך יש לקבוע 4 מתחמי ענישה הולמים.

לעניין ה"אירוע הרביעי" יש לציין כי על אף שכתב האישום בת"פ 39617-12-14 פוצל ל-3 אישומים שונים ועל אף שניתן להפריד בין המעשים, מאחר ומדובר באירוע מתמשך, אשר בין מעשיו קיים קשר הדוק, בסמיכות זמנים, וכלפי אותה מתלוננת, יש להתייחס לרצף המעשים כאירוע אחד הנובע מתכנית עבריינית אחת, ולא כאירועים נפרדים, ומשכך יש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

(ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29/10/14))

11. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

12. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעים בביצוע עבירות הפריצה לרכב במטרה לגנוב, הגניבה, גניבת כרטיסי החיוב וההונאה באמצעותם הם שמירה על קניינו של האדם, הזכות לשקט נפשי ולביטחון אישי, וכן לתחושת הביטחון הציבורי.

לעניין הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בעקבות עבירות רכוש, יפים דברי כב' השופט יצחק עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (08/01/10): "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה... מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש ... גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

13. מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ה"אירוע הראשון" היא ברף הנמוך, וזאת מאחר ומעובדות כתב האישום המתוקן לא עולה נזק שנגרם בשל הפריצה, וכן לאור העדר תחכום בתכנון.

מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ה"אירוע השני" היא ברף הנמוך - בינוני, וזאת בשים לב לשווי הרכוש אשר נגנב.

מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ה"אירוע השלישי" היא ברף הבינוני - נמוך, וזאת בשים לב מחד גיסא לכך שהגניבה לא הובילה להונאה בכרטיסי החיוב, ומאידך גיסא לתכנון שעולה מעובדות כתב האישום.

מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ה"אירוע הרביעי" היא ברף הבינוני, וזאת בשים לב לכך שעבירת גניבת כרטיס החיוב אף הובילה לעבירת הונאה בו וניסיון הונאה, לאור היות האירוע מתמשך ולא נקודתי, וכן בשים לב לשווי הרכוש הגנוב והונאה בכרטיס החיוב.

14. בגין ה"אירוע הראשון", בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א. ברע"פ 4338/15 כהן נגד מדינת ישראל (23/06/15), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת פריצה לרכב וגניבה מרכב. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הטיל בית משפט השלום, בין היתר, 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות וכן הפעיל מאסר מותנה למשך 6 חודשים אשר היה תלוי ועומד כנגדו, וזאת במצטבר. בית המשפט העליון קבע כי בית משפט קמא לא סטה ממדיניות הענישה המקובלת, וכן חזר על ההלכה הידועה לפיה תסקיר שירות המבחן, על אף הערכת מקצועיותו הרבה, מהווה המלצה בלבד.

ב. בעפ"ג (ח') 20738-08-14 מדינת ישראל נגד אבו חאטום (27/08/14), התקבל ערעורה של המאשימה על קולת העונש לאחר שבית משפט השלום גזר על נאשם, בין היתר, 3 חודשי מאסר בפועל בגין עבירת פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב, ו-4 חודשי מאסר בפועל בגין עבירת פריצה לרכב כדי לגנוב, וזאת במצטבר. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה הראוי בגין עבירות אלה נע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל, והחמיר עונשו של הנאשם כך שבגין עבירת הפריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב הוטלו עליו 7 חודשי מאסר, ובגין עבירת הפריצה לרכב בכוונה לגנוב הוטלו עליו 5 חודשי מאסר.

ג. בעפ"ג (י-ם) 18387-10-15 כנעאן נגד מדינת ישראל (10/02/16), נדחה ערעורו של נאשם שבית משפט השלום הטיל עליו, בין היתר, 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות בגין עבירת פריצה לרכב בכוונה לגנוב.

15. בגין ה"אירוע השני" בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א. בע"פ (נצ') 1132/07 אבו חמיס נגד מדינת ישראל (24/06/15), נדחה ערעורו של הנאשם אשר בית משפט השלום הטיל עליו, בין היתר, 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות בגין עבירת הונאה בכרטיס חיוב. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את ערעורו של הנאשם וקבע כי לאור עברו הפלילי של הנאשם בעבירות דומות, לא רק שהעונש אשר הוטל עליו איננו חמור אלא אף מקל.

ב. בת"פ (ק"ג) 16822-09-15 מדינת ישראל נגד פרגין (06/09/18), הורשעה נאשמת בגין עבירת גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס אשראי. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע ממאסר מותנה ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשמת, בין היתר, 4 חודשי מאסר מותנה (ראו החלטה דומה גם בע"פ 39851-01-16 מדינת ישראל נגד שפורוסטוב (18/09/17)).

16. בגין ה"אירוע השלישי" בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א. ברע"פ 6365/13 קליינר נגד מדינת ישראל (23/09/13) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת גניבה. על הנאשם, בעל עבר פלילי בגינו ריצה מאסר קודם, הטיל בית משפט השלום, בין היתר, 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח, וזאת לאחר שקבע מתחם עונש הולם הנע בין 2-8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי צדק בית המשפט המחוזי שלא התערב בעונש אשר הוטל על הנאשם וכי זה איננו חורג ממתחם הענישה המקובל.

ב. בת"פ (ת"א) 18987-06-15 מדינת ישראל נגד סביטקין (24/06/15), הורשע נאשם בגין גניבת אופניים אשר הושבו לבעליהם. בית המשפט הטיל על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעיל מאסר מותנה של 3 חודשים, וזאת במצטבר.

ג. בת"פ (ק"ג) 58483-03-14 מדינת ישראל נ' זריהן (24/06/15), הורשע נאשם בגין גניבת מוצרים מהשופרסל בשווי של 983 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסרים מותנים וקנס.

17. בגין ה"אירוע הרביעי", בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי ברע"פ 5212/13 אדינה נגד מדינת ישראל (29/08/13) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע 2 עבירות של גניבת כרטיס חיוב, 2 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, ו-2 עבירות של קבלת דבר במרמה. בית משפט השלום הטיל על הנאשם, בין היתר, 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט העליון קבע כי לא קיימת הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

18. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) בגין ה"אירוע הראשון", יש לתת את הדעת לכך שהעבירה הצריכה תכנון לא מורכב, שהנאשם הוא המבצע העיקרי והיחיד, ולכך שמעובדות כתב האישום לא ניתן להסיק לעניין הנזק שנגרם מביצוע העבירה.

כמו כן, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם טען כי הרקע לביצוע העבירה היה מימון צריכת הסמים.

19. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) בגין ה"אירוע השני", יש לתת את הדעת לכך שעובדות כתב האישום המתוקן לא מעידות על תכנון מורכב, לכך שהנאשם הוא המבצע העיקרי והיחיד, לגובה הנזק, וכאמור לעיל, לרקע הנטען לביצוע העבירה.

20. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) בגין ה"אירוע השלישי", יש לתת את הדעת לכך שעבירת הגניבה הצריכה תכנון, לכך שהנאשם הוא המבצע היחיד, וכאמור לעיל, לרקע הנטען לביצוע העבירה.

21. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) בגין ה"אירוע הרביעי", יש לתת את הדעת לכך שעבירות אלה הצריכו תכנון, לכך שהנאשם הוא המבצע היחיד, לשווי הרכוש הגנוב והונאה, לכך שלא מדובר באירוע נקודתי, וכן לרקע לביצוע העבירה כאמור.

22. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), מצאתי כי מתחם העונש ההולם בגין ה"אירוע הראשון" הוא ממספר חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל.

בגין ה"אירוע השני" מצאתי כי מתחם העונש ההולם הוא ממאסר מותנה ועד ל-9 חודשי מאסר בפועל.

בגין ה"אירוע השלישי" מצאתי כי מתחם העונש ההולם הוא ממאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל.

בגין ה"אירוע הרביעי" מצאתי כי מתחם העונש ההולם הוא ממספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.

23. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא.

על אף הליך הטיפול בו החל הנאשם בחודש ינואר ולהמלצת שירות המבחן, בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם, לריבוי העבירות, לפגיעה בקורבנות עבירה שונים, לעובדה כי הנאשם עדיין עושה שימוש בסמים על אף שאין לו היתר לכך, ולכך שהליכי טיפול קודמים לא מנעו רצדיביזם – לא מצאתי כאמור סיבה לחרוג ממתחמי הענישה.

ברי כי כלל השיקולים ייבחנו בגזירת הדין בתוככי המתחמים.

בשלב זה יש לציין כי כידוע, תסקיר שירות המבחן מהווה המלצה בלבד ובית המשפט רשאי להפעיל את שיקול דעתו בהתחשב בכלל האינטרסים העומדים לפניו (ראו בש"פ 5309/05 צמח נגד מדינת ישראל (29/06/05)).

גזירת העונש המתאים לנאשם:

24. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא').

במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לשיקולים הבאים –

1. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב- הנאשם נטל אחריות על מעשיו והודה בבית המשפט, השתלב בצורה תקינה בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן כמפורט בתסקירי שירות המבחן, מגלה מוטיבציה לשנות אורחות חייו ולהתמיד בדרך הישר, ומזה תקופה ארוכה לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים. עם זאת, בדיקות שתן שמסר עדיין נמצאו עם שרידי סם, ועל אף גמילות שעבר בהליכים קודמים, כך לדבריו, חזר ועשה שימוש בסמים תקופה קצרה לאחר מכן.
2. חלוף הזמן מביצוע העבירות – נכונה טענת ב"כ הנאשם כי חלף זמן רב מביצוע העבירות ועד כה. אולם יש להפנות תשומת הלב גם לכך שהדחיות אשר ניתנו מעת לעת נבעו אף מהחלפת הייצוג, ומבקשות באי כוח הנאשם לאורך השנים.
3. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו - לנאשם עבר פלילי מכביד אשר בגינו ריצה מאסרים בפועל ואף תלוי בגינו מאסר מותנה בר הפעלה למשך 6 חודשים.

25. עוד יש לתת את הדעת במקרה זה גם לשיקול הרתעת היחיד וזאת בשל העובדה שהנאשם שב לבצע עבירות על אף מאסרים בפועל אשר ריצה בעבר והעובדה כי היה תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה.

26. באיזון בין השיקולים השונים, כאשר לקחתי בחשבון את הודאתו בעבירות, הבעת החרטה, חלוף הזמן, נסיבותיו האישיות ומאמציו להשתלב בהליך טיפולי, וזאת אל מול עברו הפלילי והישנות העבירות, קשייו של הנאשם להעמיק השיח בנוגע לעבירות, והקשיים שעלו בבדיקות השתן, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להסתפק בעתירת ב"כ הנאשם לאמץ המלצת שירות המבחן, אך ניתן להסתפק בעונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. דהיינו יש להטיל על הנאשם ענישה ברף הנמוך – בינוני של המתחמים.

27. סוף דבר, בהתאם לסעיף 40יג(ג) לחוק, התחשבתי במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, והטלתי עונש השומר על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ותקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

28. לעניין ההתחייבות אשר הוטלה על הנאשם, עיון בגזר הדין אשר ניתן בת"פ 50787-11-11 בעניינו של הנאשם מעלה כי בית המשפט הטיל עליו לחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע וכן כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג – 1973 במשך 3 שנים מיום 19/04/12.

עם זאת, מת/3, ההתחייבות אשר עליה חתם הנאשם עולה כי הוצאה אך בעניין עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים.

כך יוצא כי ההתחייבות עליה חתם הנאשם אינה מופעלת בגין העבירות עליהן הוא נותן את הדין במסגרת גזר דין זה.

משכך, לא ניתן להפעיל את ההתחייבות במקרה זה.

29. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 28/08/19 במשרדי הממונה בשעה 08:00.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי הממונה שאם לא כן, ירצה את יתרת המאסר מאחורי סורג ובריח.

במידת הצורך ימסור הנאשם בדיקות לגילוי שרידי סם.

1. מפעילה מאסר מותנה אשר הוטל על הנאשם בת"פ 50787-11-11 למשך 6 חודשים, וזאת בחופף למאסר בפועל אשר הוטל על הנאשם במסגרת תיק זה. כך שהנאשם ירצה בסך הכל 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
2. 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור שוב עבירת רכוש מסוג פשע.
3. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור שוב עבירת רכוש מסוג עוון.
4. הנאשם יחתום על התחייבות על סך 4,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מהיום מביצוע אחת מהעבירות בהן הורשע.

ההתחייבות תחתם עוד היום. לא תיחתם, ייאסר הנאשם ל- 7 ימים.

1. הנאשם ישלם למתלונן, ע"ת 2 בת"פ 20105-08-16, פיצוי על סך 1,000 ש"ח.

הפיצוי ישולם ב- 2 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון מיום 1/9/19, והמזכירות תעבירו למתלונן.

מצורף טופס פרטי ניזוק.

1. הנאשם ישלם למתלונן, ע"ת 1 בת"פ 16591-12-15, פיצוי על סך 1,500 ש"ח.

הפיצוי ישולם ב- 3 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון מיום 1/12/19, והמזכירות תעבירו למתלונן.

מצורף טופס פרטי ניזוק.

1. הנאשם ישלם למתלוננת, ע"ת 1 בת"פ 28861-10-15, פיצוי על סך 1,000 ש"ח.

הפיצוי ישולם ב- 2 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון מיום 1/4/20, והמזכירות תעבירו למתלונן.

מצורף טופס פרטי ניזוק.

1. הנאשם ישלם למתלוננת, ע"ת 2 בת"פ 39617-12-14, פיצוי על סך 2,000 ש"ח.

הפיצוי ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון מיום 1/5/20, והמזכירות תעבירו למתלונן.

מצורף טופס פרטי ניזוק.

1. הנאשם ישלם קנס על סך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורה הקנס.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון תוך מיום 1/9/20.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ט, 04 יולי 2019, בנוכחות הצדדים.