נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד עדי יפה

הנאשם: הובא וע"י ב"כ עו"ד שירלי אוחיון ממשרד עו"ד ירון פורל

<#1#>

<#2#>

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בהפרת צו פיקוח (אלפי מקרים), עבירה לפי סעיף 22 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.

1. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 1.5.13 הטיל בימ"ש השלום בנצרת, בת"פ 3410/06, צו פיקוח ומעקב בעניינו של הנאשם, למשך 3 שנים, הנמנות מיום 11.5.13, בהתאם לסעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, ובתנאים להלן:
2. שיתוף פעולה עם המפקח, חובת קיום מפגשים עם קצין הפיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת;
3. הגבלה על צריכת אלכוהול מעבר לכמות המפורטת בפקודת התעבורה;
4. איסור החזקה ושימוש בחומר פורנוגרפי ואיסור גלישה באינטרנט אלא רק לאחר שבוצעה חסימה לאתרים פורנוגרפיים;
5. לקצין הפיקוח, לרמן אריאל, ניתנו סמכויות לפי סעיפים 18(א)(1), (2), (2א), (3), (3א), (4), (5), (6), (6א), (7), (8), (9).

במהלך תקופת הפיקוח, בין התאריכים 13.7.15 – 27.11.15, בתדירות יום יומית, גלש הנאשם בכ-3,302 דפי אינטרנט פורנוגרפיים, באמצעות מחשב בביתו, אשר לא בוצעה בו חסימה לאותם אתרים וזאת בניגוד להוראות צו הפיקוח.

במהלך צו הפיקוח, ביום 15.10.15, ביום 28.10.15 וביום 18.11.15, נהג הנאשם בניגוד להוראות צו הפיקוח וצרך אלכוהול מעבר לכמות המפורטת בפקודת התעבורה.

טיעוני הצדדים:

1. המאשימה, בטיעוניה לעונש בכתב, טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 לבין 20 חודשי מאסר בפועל, ועתרה להשתת מאסר ברף הגבוה של המתחם, ולא פחות מ-18 חודשים, בניכוי ימי המעצר מיום 2.12.15, בצירוף מאסר על-תנאי וקנס. לגישתה, יש לראות במעשי הנאשם עבירה מתמשכת ולקבוע מתחם עונש הולם אחד לכל האירועים, אשר ישקף את ריבוי האירועים והעובדה שמדובר בהפרות מסוגים שונים. המאשימה טענה כי נפגעו ערכי ההגנה על ביטחון הציבור מפני עברייני מין מורשעים, הבטחת האפקטיביות של מנגנון הפיקוח על עברייני מין, שלטון החוק וכיבוד צווים שיפוטיים. ביחס למידת הפגיעה טענה כי נטען כי מדובר במספר רב של הפרות, של שני תנאים נפרדים, שהוטלו על הנאשם בצו הפיקוח: האחד, איסור צפייה בפורנוגרפיה, שהפרתו נמשכה מספר חודשים ובאלפי מקרים. השני, איסור צריכת אלכוהול, שהופר בשלוש הזדמנויות שונות. הנאשם עשה כן לאחר אזהרות חוזרות ונשנות מצד קצין הפיקוח ולאחר שהתחייב בפניו שלא להפר את תנאי הצו. לדבריה, אף שלא נגרם נזק מוחשי וקונקרטי לאדם, המעשים הציבו את ביטחון הציבור בסיכון, וההפרה הנה הפרה בוטה של תנאים מרכזיים שנועדו להפחית את מסוכנותו המינית של הנאשם. לטענת המאשימה, מדיניות הענישה הנהוגה כוללת עונשי מאסר קצרים, גם בגין הפרות בודדות של צווי הפיקוח. ביחס לעונש המתאים לנאשם נטען כי הודה, אך לחובתו הרשעות קודמות רבות, בעבירות מגוונות, ובעבר הוטלו על הנאשם עונשי מאסר משמעותיים שלא היה בהם כדי להרתיעו. ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן שאינו בא בהמלצה טיפולית ומצביע על סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה וביקשה להתחשב בשיקול של הרתעת הרבים נוכח נפיצות עבירות המין כתופעה שיש למגרה, הצורך להגן על הציבור ולקיים מנגנון של צו פיקוח כדי להרחיק עברייני מין מקורבנות פוטנציאליים לבל ימעדו שנית.
2. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם, לו טוענת המאשימה, אינו סביר בנסיבות העניין. צו הפיקוח המקורי ניתן בעניינו של הנאשם לפני 8 שנים, ב-26.8.08. יש לראות את ההפרות הרבות בהן הודה בראיית תקופת הפיקוח הממושכת, שמרביתה הייתה ללא הפרות. צו הפיקוח הוארך מעת לעת והפעם האחרונה שבה הוארך הייתה ביום 19.6.16. נטען כי יש לראות את ההפרות כולן כמסכת אחת, ואין מקום לקביעת מתחם ענישה הולם שהרף העליון שלו קרוב לעונש המקסימאלי שהמחוקק קבע לצד העבירה (שנתיים). כן טען הסנגור כי למעשים לא נלוו עבירות נוספות ולא נגרם נזק. הסנגור הוסיף כי הנאשם, בן 33, מאז העבירה האחרונה בה הורשע, משנת 2007, לא ביצע הנאשם עבירות נוספות, בעת ביצוע העבירה לא עמד לחובתו מאסר על-תנאי והוא הודה ונטל אחריות. מדובר בנאשם בעל תחלואה כפולה, של רקע פסיכיאטרי בשילוב התמכרות לחומרים כגון אלכוהול. נטען כי הנאשם לא זלזל בהוראות בית המשפט במכוון, אלא הקפיד להתייצב למפגשים עם קצין הפיקוח, ופשוט נפל חזרה לשימוש באלכוהול, כשבתקופת ההפרות לא עבד וחי בבטלה. לגישת הסנגור, הנאשם עצור תקופה העולה על העונש הראוי, בלא טיפול הולם לבעיותיו הנפשיות, לבעיית ההתמכרות ולבעיות בריאותיות מהן סובל, ובהן לחץ דם וטרומבוזה. בעברו ניסיונות התאבדות.
3. הנאשם העיד כי הוא מצטער על מעשיו, וביקש הזדמנות לשוב לחיי שגרה, לעבודה ולמשפחתו.

מתחם העונש ההולם:

1. בהתאם לתיקון 113, סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבותיו, ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

1. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק, בקביעת מתחם הענישה יש להביא בחשבון את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40ט לחוק.

1. הערך החברתי שנפגע מביצוע עבירת הפרת צו פיקוח, הנו ערך ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, הפוגעות בגופו, בכבודו ובפרטיותו של אדם, בידי עברייני מין שרמת הסיכון הנשקפת מהם לביצוע עבירות מין נוספות איננה נמוכה. כן נפגעו ערכי שלטון החוק וכיבוד צווים שיפוטיים.

מטרת חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, נוסחה בסעיף 1 לחוק: "מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין...והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות.

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי "מטרת החוק ליצור הסדר כולל לטיפול בעברייני מין כדי להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין" (ה"ח 3180, ח' באב התשס"ב, 17.7.2002).

1. מידת הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית.

הנאשם הפר צו פיקוח ומעקב שהוטל עליו בהתאם לסעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין.

ההפרות בוצעו באלפי הזדמנויות, לאורך מספר חודשים.

הנאשם הפר שלושה מתנאי צו הפיקוח: ההגבלה על צריכת אלכוהול מעבר לכמות המפורטת בפקודת התעבורה, איסור החזקה ושימוש בחומר פורנוגרפי ואיסור גלישה באינטרנט אלא רק לאחר שבוצעה חסימה לאתרים פורנוגרפיים.

ההפרות של צו הפיקוח הנן מהותיות ועלולות להגביר את המסוכנות המינית הנשקפת מן הנאשם:

ראשית, הפר את הצו שכן בין התאריכים 13.7.15 – 27.11.15, בתדירות יום יומית, גלש הנאשם בכ-3,302 דפי אינטרנט פורנוגרפיים.

שנית, הנאשם עשה כן באמצעות מחשב בביתו, אשר לא בוצעה בו חסימה לאותם אתרים.

בנוסף, ביום 15.10.15, ביום 28.10.15 וביום 18.11.15, צרך הנאשם אלכוהול מעבר לכמות המפורטת בפקודת התעבורה.

ההיחשפות היומיומית, באלפי הזדמנויות, לאורך 4 חודשים, לפורנוגרפיה, בעיקר בשילוב עם צריכת אלכוהול, מגבירים את הסיכון שהנאשם יבצע עבירות מין נוספות ויפגע בציבור.

ביחס לסיכון הפוטנציאלי יש ליתן את הדעת לעברו הפלילי של הנאשם המשקף היותו עבריין מין סדרתי.

מצד שני, להפרת צו הפיקוח לא נלוו עבירות נוספות, ואף שהנזק הפוטנציאלי כבד ומשמעותי, הרי שהלכה למעשה לא נגרם נזק ממשי עקב הפרת הצו.

נוסף על כך, צו הפיקוח שהופר ניתן למשך 3 שנים, שמניינן מיום 11.5.13. המעשים נשוא כתב האישום בוצעו החל מיום 13.7.15. לאורך שנתיים וחודשיים לא הפר הנאשם את צו הפיקוח. לדברי הסנגור, המוצאים חיזוק בתסקיר, צו הפיקוח המקורי ניתן בעניינו של הנאשם לפני 8 שנים, בתאריך 26.8.08, כך שהתקופה בה ציית הנאשם לצו היתה ממושכת.

ב"כ הצדדים תמימי דעים כי יש לראות את ההפרות כמסכת אחת, לצורך קביעת המתחם, מבלי להתעלם מריבוי המעשים שבוצעו בגדרה.

1. למדיניות הענישה הנהוגה בעבירה של הפרת צו פיקוח, בהתאם לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, ניתן לעיין, בשינויים המחויבים, בעפ"ג (מרכז-לוד) 7934-06-11 יצחק כהן גדול נ' מדינת ישראל; עפ"ג (י-ם) 17512-12-13 מרקוביץ נ' מדינת ישראל; ת"פ (טבריה) 42432-12-14 מדינת ישראל נ' פלוני; ת"פ (י-ם) 37810-03-14 מדינת ישראל נ' מאזן מפארגה; ת"פ (רמלה) 54794-05-16 פרקליטות מחוז מרכז נ' אייז אל טורי; ת"פ (פ"ת) 27918-05-14 פרקליטות מחוז מרכז נ' פלוני; ת"פ (י-ם) 37734-03-14 מדינת ישראל נ' חדר סלים; ת"פ (י-ם) 12619-12-14 מדינת ישראל נ' חדר סלים; ת"פ (י-ם) 44941-09-15 מדינת ישראל נ' נחמן הלל; ת"פ (י-ם) 43186-06-13 מדינת ישראל נ' פלוני; ת"פ (נצרת) 15499-11-11 מדינת ישראל נ' אלכסי סייצוק; ת"פ (ראשל"צ) 60305-12-15 פרקליטות מחוז מרכז נ' אסף לינג; ת"פ (ב"ש) 3039/12 מדינת ישראל נ' שפובלוב; ת"פ (ב"ש) 58826-02-16 מדינת ישראל נ' יחזקאל מסאנדילוב; ת"פ (ב"ש) 45193-09-14 מדינת ישראל נ' אלירן שר; ת"פ (עכו) 56554-01-14 מדינת ישראל נ' שרון אברהם; ת"פ (י-ם) 14495-11-14 מדינת ישראל נ' מנסור משני; ת"פ (ב"ש) 16849-10-14 מדינת ישראל נ' בלל חמאיסה; ת"פ (פ"ת) 23536-10-10 מדינת ישראל נ' קרוצקו; ת"פ (פ"ת) 35912-05-11 מדינת ישראל נ' ויפליק; ת"פ (י-ם) 36220-04-15 מדינת ישראל נ' לחדב; ת"פ (טב') 42432-12-14 מדינת ישראל נ' פלוני; ת"פ (ת"א) 17915-05-12 מדינת ישראל נ' דור; ת"פ (י-ם) 43286-06-13 מדינת ישראל נ' פלוני.
2. כתב האישום מתאר הפרות רבות של צו הפיקוח, אולם כולן חוסות תחת הוראת חיקוק אחת. בנסיבות תיק זה, ראיתי לקבוע מתחם עונש כולל לכלל ההפרות, אך המתחם ישקף בין השאר את היקף ותדירות המעשים.
3. בהתחשב בסוג העבירה, בנסיבות ביצועה, לרבות ריבוי ההפרות שבוצעו במסגרתה, ובהתחשב במידת הפגיעה בערכים המוגנים, במידת אשמו של הנאשם ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם לעבירה, בנסיבותיה, נע בין מאסר בפועל לתקופה קצרה לבין שנת מאסר בפועל ועונשים נלווים.

העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

1. בהתאם לסעיף 40 ג (ב) רישא לחוק העונשין, בתוך מתחם העונש ההולם, יקבע העונש המתאים לנאשם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע מעשה העבירה, כמפורט בסעיף 40 יא לחוק.

1. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום ובכך חסך זמן ציבורי יקר. כן הביע הנאשם חרטה ונטל אחריות על המעשים.
2. כעולה מת"פ (נצ') 3410/06, כדי להבטיח את שלום הציבור, צו הפיקוח שהופר הוארך ביום 19.6.16 למשך 18 חודשים נוספים, בתנאים הקיימים ובתנאים נוספים של איסור גורף על צריכת אלכוהול ושל איסור שימוש בחומרים פסיכואקטיביים לרבות הסנפת דבק. מדובר בבקרה על צעדיו של הנאשם גם לאחר שחרורו ממאסרו הנוכחי.
3. עבר פלילי: לנאשם 4 רישומים פליליים, אולם האחרון מיום 26.2.07.

הרישום הראשון משנת 2001 בעבירת אלימות ובו נדון להתחייבות ללא הרשעה. שלוש הרשעותיו האחרונות, משנת 2003, 2005 ו-2007, בגין עבירות מין חוזרות ונשנות, כמו גם עבירות אלימות ואיומים. הנאשם ריצה בעבר שלוש תקופות מאסר בפועל אך שב לסורו.

1. הנאשם נעצר ביום 2.12.15. בהמשך נעצר עד לתום ההליכים בהסכמת ההגנה.

1. נסיבות אישיות: כעולה מן התסקיר ומטיעוני הסנגור המלומד, הנאשם בן 33, רווק, תושב נצרת, נטען לבעיות בריאות. אמו גרושה ומתקימת מקצבת נכות נפשית, אין קשר עם אביו. הנאשם השלים 7 שנות לימוד ברוסיה ואובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז. עם עלייתו ארצה לא התמיד בהגעה למסגרת החינוכית עד שסולק. לאחר מכן למד שנה במסגרת דתית ובגיל 15 עבר לפנימיית "כפר גלים", אך גם ממנה סולק בשל בעיות התנהגות ושימוש בחומרים ממכרים. לצבא לא גויס על רקע פטור בשל אי התאמה. בהמשך, ניסה לעבוד בעבודות מזדמנות, אך לא הצליח לשמור על יציבות תעסוקתית והדרדר לשימוש מסיבי בסמים ושתייה מרובה של אלכוהול. טרם מעצרו, חלה החמרה במצבו, כאשר הפסיק את עבודתו, החל לשוטט ברחובות ולצרוך כמויות גדולות של אלכוהול. הנאשם אושפז, לראשונה, על רקע פסיכיאטרי, בשנת 2005, בשל שמיעת קולות והזיות. בהמשך הגיע לאשפוזים נוספים בעקבות מצב פסיכוטי חריף עם סיכון עצמי. באשפוזים, הנאשם אובחן כסובל מתחלואה כפולה של סכיזופרניה והתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים. בעבר נעשו מספר ניסיונות לשלבו בטיפול יעודי בתחום ההתמכרויות שלא צלחו.
2. תסקיר שירות המבחן: שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית והעריך כי רמת סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הנה גבוהה לאור מורכבות מצבו.

צוין כי מצבו של הנאשם מורכב, שכן הוא סובל הן מבעיית התמכרות, הן ממחלת נפש סכיזופרניה הנמצאת כיום באיזון, והן מקשיים בתחום המיני, ניסיונות שירות המבחן לאתר מסגרת טיפולית מתאימה לתחלואה כפולה מחוץ לכלא, לא צלחו, וקצינת המבחן התלבטה בנוגע להתאמת הנאשם לטיפול לאור התנהלותו הבלתי יציבה, הקושי להסתגל למסגרות, העדר מוטיבציה פנימית כנה לערוך שינוי ואי לקיחת אחריות מלאה על התנהגותו הבעייתית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל קווי אישיות אנטי סוציאליים, מגלה קושי לשמור על גבולות חיצוניים ופנימיים ונעדר שליטה בדחפיו, הן המיניים והן סביב שימוש בחומרים ממכרים. עוד התרשם מקיומם של עיוותי חשיבה וקושי להבין באופן מותאם סיטואציות מיניות, כמו גם מנטייה להשליך אחריות למעשיו על גורמים חיצוניים.

צוין בתסקיר כי בעבר הוטל על הנאשם צו מבחן שהופקע בשל חוסר שיתוף פעולה מצדו ולאחר ניסיון אובדני אותו עבר, כשבהמשך הוטל עליו מאסר בפועל באותו תיק.

עוד צוין כי בסיום מאסרו האחרון ב-2008, החל הנאשם טיפול משקם בקהילה, שכלל מעקב פסיכיאטרי, עבודה במפעל מוגן וטיפול אמבולטורי בתחום ההתמכרות, אך במקביל, לאורך זמן, הפר את צו הפיקוח, נקט באלימות כלפי אמו ואחותו, לא שיתף פעולה עם תכניות גמילה, הפסיק לעבוד, שוטט ברחובות וצרך כמות אלכוהול גדולה, מצב המהווה סיכון פוטנציאלי לפגיעה חוזרת.

הנאשם מסר לשירות המבחן כי החל להתעניין במין סביב גיל 13, דרך צפייה בתכנים פורנוגרפיים ואוננות, וקיים לראשונה יחסי מין בגיל 16 עם בת זוג, בתדירות גבוהה. עוד מסר כי לעתים נהג להשתמש בשירותי מין בתשלום, אולם חדל מכך לאחר שחרורו ממאסר, בשל קושי כלכלי. בשיחה שלל משיכה לקטינים או קיומה של סטייה מינית, אך שירות המבחן התרשם כי קיים אצלו דחף מיני מוגבר, עליו מתקשה להשתלט.

המרכז להערכת מסוכנות מינית מצא כי קיימת מסוכנות מינית גבוהה לאורך השנים, כאשר בהעדר יכולת הפנמה וכוחות לשינוי וטיפול, לא חל שינוי. המרכז איבחן את הנאשם כעבריין מין רצידיביסט, בעל רקע פסיכיאטרי, והתמכרות לחומרים ממכרים ומצא כי לא חלה התמתנות במצבו שהיתה ברקע לעבירות.

1. חוות-דעת פסיכיאטרית מיום 11.2.16: הנאשם אובחן כלוקה בתחלואה כפולה – מחלת סכיזופרניה סכיזואפקטיבית והפרעות נפשיות והתנהגותיות על רקע התמכרות לסמים ואלכוהול. נקבע כי אין קשר בין הפרעתו (שבהפוגה) לבין ביצוע העבירה. בבדיקה נמצא כי מחלתו בהפוגה ולא נתגלו סימנים פסיכוטיים.

הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית מאשפוזים בעבר. מאשפוז אחרון שוחרר ביום 16.3.10, לאחר שנטל כ-50 כדורים בהיותו שתוי והתמוטט, אובחן מצב פסיכוטי-טוכסי עקב הרעלה עם הפרעות חשיבה. מאז במעקב אמבולטורי לא סדיר.

1. הרתעת היחיד והרבים: הנאשם, שהנו עבריין מין מורשע, זו הפעם השלישית ברציפות, הפר ביודעין את צו הפיקוח שהוצא נגדו, וזאת במקרים רבים, המשקפים סיכון ומעלים את הצורך בענישה שתהווה הרתעה משמעותית, לנאשם ולעבריינים בכוח, מביצוע עבירות דומות.
2. באיזון בין השיקולים האמורים, ושעה שלא מצאתי מקום לחריגה ממתחם העונש ההולם, הנני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
3. מאסר בפועל למשך 9 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 2.12.15 עד היום.

1. 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בפרק זמן זה על העבירה בה הורשע.
2. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 2,000 ₪, שלא יעבור במשך שלוש שנים מהיום על העבירה בה הורשע. היה ולא יחתום על התחייבות כאמור בתוך 7 ימים מהיום, יאסר למשך 14 ימים, ומאסרו ירוצה במצטבר לכל מאסר אחר שהוא מרצה עתה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 45 ימים.

<#3#>

ניתן והודע היום ה' אלול תשע"ו, 08/09/2016 במעמד הנוכחים.