בפני בקשה לגילוי חומר חקירה.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות.

הנאשם כפר ביום 29.3.15, התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 17.12.15.

עתה, מספר ימים טרם המועד לשמיעת הראיות, מוגשת בקשה זו. הגשת הבקשה כה סמוך למועד שמיעת הראיות בניסיון לעטות עליה מעטה של דחיפות ובהילות אינו ראוי.

מעבר לכך, חזקה על הסניגור שהשיב לאשמה בישיבת ההקראה רק לאחר שקרא ולמד את חומר החקירה. לכן, ככל שסבר שישנם חומרים שהוא מבקש שיחשפו בפניו, היה עליו לפנות מבעוד מועד לבית המשפט.

לגופה של הבקשה, המונח "חומר חקירה" במובן סעיף 74 לחסד"פ פורש בפסיקה בהרחבה, ככולל חומרים מגוונים, גם כאלה שאינם באמתחת התביעה. המבחן שנקבע בפסיקה הינו הרלבנטיות של החומר וקיומו של פוטנציאל להגנת הנאשם. על רקע זה, אינני סבור כי הסניגור הניח תשתית כלשהי היוצרת זיקה של רלבנטיות כלשהי לחומר המבוקש להגנת הנאשם. קשה להלום כיצד יש לעובדת היותו של השוטר יחד עם שוטרים נוספים פוטנציאל להגנת הנאשם, בשלב זה של ההליך, שעה שהשוטר יכל ורשאי לבצע את כל הפעולות לבדו, ואין בכך כל פגם מהבחינה המשפטית. ייתכן שעם שמיעת עדותו יעלה הצורך לבחון את הדבר בשנית. בשלב זה, בהעדר רלבנטיות של ממש ופוטנציאל להגנת הנאשם, נראה המבוקש, כמסע דייג אותו לא יתיר בית המשפט.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ו, 16 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.