<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה דניאל שריקי

הנאשם באמצעות שב"ס

ב"כ הנאשם עו"ד קונפורטי

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית בטרם הגשת כתב אישום, לפיה הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין ולא היה אחראי בעת ביצוע העבירות. הדיון נדחה מאחר וחפצתי לגבש טענה מקדמית בראי חומר החקירה שהועמד לעיוני במעמד הדיון ובמעמד הגשת כתב האישום. אני אטען כי דין אישום זה ביטול מחמת טענות הגנה מן הצדק לפי סעיף 149 (10). עצם קיומו של כתב האישום עומד בסתירה מהותית לכללים של צדק והגינות משפטית. על פי הנטען בכתב האישום המעשים המיוחסים לנאשם לא ארעו במועד מעצרו כי אם למעלה מחודש קודם לכן. עיון בתיק מגלה שהנאשם היה מאושפז, שוחרר מאשפוז כאשר הוא במצב פסיכוטי, ומדוע אני אומר זאת, יש בידי בקשה מיום 15.11.15 לפיה ד"ר נמרוד פיק מבקש לאשפז את האיש באשפוז אזרחי. לא נעשה דבר עם הוראת האשפוז הזו וביהמ"ש הנכבד מכיר את הוראות החוק לטיפול בחולי נפש לפיהם הפסיכיאטר המחוזי רשאי להסתייע במשטרת ישראל על מנת להפעיל סמכויותיו האזרחיות באשפוז. האיש לא מובא לאשפוז וביום זה ניתנת החלטה לאשפזו בביה"ח באר –יעקב, אגיש לביהמ"ש את אותה החלטה שתוקפה פג ביום 24.11.15. המשמעות של הדבר היא מה שאנחנו טוענים תמיד, ההליך הפלילי הפך להיות פיתרון קסם בטיפול במי שראוי שיהיו מטופלים באמצעים אזרחיים. הפסיכיאטריים המחוזי הפעיל סמכויותיו האזרחיות, האיש אמור היה להיות מאושפז באשפוז אזרחי. הוא היה מאושפז ושוחרר במצב פסיכוטי ובגלל זה ב -15 לחודש ביקשו לחדש לו את הוראת האשפוז האזרחי, הדברים מלמדים שאילו היו מופעלות הסמכויות הרי שלא היינו נמצאים במצב דברים שהאדם שיושב כאן היה מואשם בפלילים. לכן ההתנהלות שבאי הבאתו לאשפוז אזרחי גרמה לכך שבשל מצבו לכאורה הסתבך בעבירות נשוא התיק דנן וזה נוגד את האינטואיציה הפנימית של צו המצפון. איך אפשר לבוא ולהאשים בפלילי אדם שמואשם שעשה משהו בזמן שאמור היה להיות מאושפז. הוא שוחרר מאשפוז. התלונה הוגשה בסמוך למועד התרחשות האירועים ואיש לא ראה צורך לעצור את האיש ועובדה היא כי בסמוך לאותו זמן מישהו ראה מקום להפעיל סמכויות אזרחיות כמו שראוי לעשות בעניינו של מי שמוכר כלוקה בנפשו לא כל דבר צריך לבוא בפתחו של ביהמ"ש בעניין פלילי. הרי אדם לא שפוי צפוי לעשות דברים חריגים בעוד שלפני ביהמ"ש מונחת הוראת אשפוז אזרחית ולכן אני מבקש מביהמ"ש לעשות סמכותו מכוח סעיף 150 לחסד"פ ולהורות על ביטולו של כתב האישום. לחילופין, אני שומע את הערת ביהמ"ש לכך שאני צריך להמשיך לטעון לגופו של עניין, המחלוקת שבין הצדדים נהירה, חברי יעתור להפסקת ההליכים מכוח סעיף 170 לחסד"פ ואילו אנו נעתור לזיכוי הנאשם מעבירות שיוחסו לו מחמת הגנת אי שפיות הדעת סעיף 34 (ח( לחוק העונשין, כך גם עומדת המחלוקת לעניין תקופת האשפוז המרבית שבה יכול להיות מוחזק הנאשם על ידי הפסיכיאטר המחוזי. מסכים לקיומה של תשתית ראייתית בעניינו של הנאשם.

הנאשם:

יש לי כוחות על טבעיים. אני באתי ממצרים ואני בניתי את כל מדינת ישראל. את רוב מדינת ישראל למה כל תל אביב היה בנוי לפניי.

ב"כ המאשימה:

אני לא מבין על מה מלין חברי, מדוע הוגש כתב אישום, המשטרה פתחה בחקירה לאחר שנודע לה על ביצוע עבירה שהובילה לכתב אישום כנגד הנאשם. זה שהיה בעבר בהליך אזרחי לא מונע מהמדינה להגיש כתב אישום ולבקש הפסקת הליכים בתקופה מקסימאלית של אשפוז.

אנו עותרים להפסקת ההליכים וכן לתקופת אישפוז מקסימלית. מציג החלטה של מותב זה מיום 11.11 לפיו נקבעה תקופת אישפוז על ידי מותב זה מקסימלית וכן הופסקו ההליכים וכל הנימוקים בהחלטה ולא אאריך.

מציג ת.פ 59343-02-15 בית משפט מחוזי ירושלים, הפסקת הליכים.

מנסיוני באולם הזה כב' הש' קלייטמן מפסיק את ההליכים בכל הדיונים וגם כן נותן תקופת אישפוז מקסימלית.

ב"כ הנאשם:

מבקשים חבריי בכל הערכאות ללמד סנגוריה על נאשם מאחר והם אומרים שאם האיש לא כשיר לעמוד לדין בעת הדיון הרי שלא ניתן לברר מפיו את עמדתו ביחס לאישומים.

היה טעם בדבר אילו כעניין שבשגרה ובנוהג היה הליך אוטומטי אשר היה מברר את אשמתו או את עצם ביצוע המעשים לכשהיה חוזר ונהיה כשיר מהבחינה הדיונית לעמוד לדין.

אלא שבמקרים כגון אלו המצויים כאן משנקבע כי הנאשם לא כשיר בפן המהותי גם כן, הרי שיש לו הגנה שתעמוד לצידו תמיד ולא ניתן יהיה להגיש או לחדש את ההליכים נגדו מאחר שבעת ביצוע העבירה הוא למעשה לא אחז את כל היסודות הצריכים לביצוע עבירה מושלמת, על כך אין חולק, חברי לא חולקים על חוות דעת, לא הודיעו לבית המשפט שברצונם להסיג עליה ומשכך יש להחזיקה כאורים ותומים.

על פי חוות הדעת בעת ביצוע העבירה האיש נעדר יסוד נפשי לביצוע העבירות מאחר ולא שלט בממלכתו. יוצא אפוא שאם אדם לא כשיר היום לעמוד לדין אזי הוא לא "נהנה " מהכרזתו כמי שזכאי בדין שעה שאם בן אדם אחר היה כשיר לעמוד לדין זאת אומרת מצבו הנפשי חמור פחות בסך הכל הכללי כן נהנה מהכרזה אודותיו כי הוא זכאי. לעניין של הכרזה על זיכוי יש לכך משמעות, אולי עבור חבריי לא ועבור בית המשפט פחות אבל עבור בית המשפט אדם שיכנו אותו זכאי, לא אשם, יש משמעות אדירה. כתבה בניתוח יפה כב' הש' פינק עוד בתחילת המחלוקות ת.פ 58817-07-15 עם ניתוח מעמיק מה הטעם בהשארת אותו חלון פתוח לימים כאשר ישוב נאשם אל איתנו ויפנה לבית המשפט בבקשה לברר את עניינו, הרי זה דבר שלא נעשה. לכן אני עותר לבית המשפט להורות על זיכויו של הנאשם הזה מחמת אי שפיות הדעת ולא להסתפק בהפסקת הליכים מהטעם שהוא כיום לא יכול להבין את ההליכים ואולי יום יבוא והוא ירצה לברר אותם וזיכוי יחסום את דרכו. זה טיעון שלא ראוי שיטען מטעם המדינה לטובת נאשם שעה שאין חולק שהוא לעולם יעדיף זיכוי על הפסקת הליכים.

אשר לתקופה המרבית לאשפוז, אני אומר לבית המשפט כך נטענו על ידי המדינה במספר ערכאות טענות רבות הכוללות את כוונת המחוקק, את פרוטוקולי הוועדה שהתכנסה בנוכחות בכירים וטובים וכב' הש' וינשטיין בפסק הדין מחוזי חיפה המפורסם עשה סקירה יפה ותמציתית אודות הרציונאליים שבבסיס תקופת האשפוז המרבית. אדם שבא בפני בית המשפט הנכבד, כשיר נושא עונש על פי חליפת מידותיו. כך ראוי כי יהיה הדין בכל הקשור לאדם אשר נידון וברגע פסיקת דינו מצוי במצב של אי שפיות הדעת או כי היה לא כשיר לעמוד לדין בעת ביצוע העבירות. מה בעצם רוצים לומר. מחתימים לפי שיטת המדינה את אותו אדם במספר הזהה למשך התקופה המקסימלית למאסר הקבועה בצד העבירה, הדבר לא הוגן, לא מידתי ונוטל מבית המשפט את הסמכות שבהחלטה.

קביעות רבות נקבעו בעניין זה, כך וביתר שאת בתיקים חמורים, ראה אותו עניין במחוזי חיפה תחת ידה של כב' הש' וינשטיין. מפנה גם לת.פ 32571-07-15 תחת ידו של כב' הש' רוזן מ"ת 23831-09-15, תחת ידה של כב' הש' בוסתן, תיק בו אני ייצגתי, עבירת הצתה. בית המשפט קובע מפורשת שאין להעלות על הדעת שלבית המשפט תהיה סמכות להחליט האם התקופה המירבית ראויה אם לא האם יש לקבוע תקופה מירבית קצרה יותר. לא אחוזר על הפסיקה רק אומר בשלוש נקודות, סמכות להגבלת חירות וודאי שסמכות מוסרית צריכה להיות נגזרת של נסיבות העניין. כאשר בית המשפט אומר שהפסיכיאטר המחוזי יוכל להחזיק אדם לתקופה השווה לענישה הנקובה בצד עבירה הדבר אומר כי מעשיהו חמור באופן כזה שראוי שיוחזק תקופה מקסימלית השווה לאנשים אשר היו נשפטים בעונש למשך המקסימלי הקבוע בצד העבירה ובית המשפט יודע בכמה מקרים נדירים העונש שנקבע לעבירה הינו העונש המקסימלי.

אם כך אל לנו להכתים את הלוקים בנפשם בכתבם הנושא מספר. ממילא בית המשפט יודע שלפסיכיאטר המחוזי סמכויות נרחבות, יכול גם לפנות לבית המשפט בתום תקופת האשפוז. יכול בעצמו להורות על אשפוז אזרחי משמע תחום ההתערבות של בית המשפט בעניין הזה למען הסר ספק ראוי שיהיה מידתי. צריך ורשאי לקבוע א תמשך האשפוז, אבל משך האשפוז צריך להיות רלוונטי לנסיבות העניין והדברים אף הועלו במסגרת הפרוט' בע"פ 6365/15 בעניין רוני גולן, שם אמנם טרם ניתנה החלטה אבל כל הרואה את ההחלטה עצמה המשמעות מההחלטה הדיונית שקיימת, מלמדת על מה שארע בדיון, כך וביתר שאת פרוט' הדיון עצמו. שם בית המשפט נתן דעתו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שהוא חושב ואומר זאת אף במילים ששיקול דעתו הוא כשל בית המשפט קמא הנכבד, משמע אף הוא חושב שמשך האשפוז אינו התקופה המרבית בחוק ולבית המשפט וודאי יש שיקול דעת להתערב בה ומשכך גם אפשר למדינה שהות על מנת להסדיר את עמדתה ככל שזו תתקבל בדרך של חקיקה. הסבטקס של כל העניין, אילו סבר בית המשפט העליון הנכבד כבר במעמד הדיון כי עמדתו היא כשל המדינה, קרי משך האשפוז הוא המספר המקסימלי בצד העבירה מה לו כי ישלח את המדינה למחוקק על מנת להסדיר עמדתנו לעומת לקבוע כי לשון החוק היום והדין אכן אומרים כפי עמדתה. עצם השהות ועצם האמירה הי עמדתו של בית המשפט העליון נוטה להסכים עם עמדתם של המותבים קמא מלמדת בעד עצמה. קרי, נכון לרגע זה יש את ההחלטות השונות של בתי המשפט המחוזיים. אולם על כל פסק דין מהסוג הזה בית המשפט וודאי קרא מספר כאלה, וודאי שבתיקים חמורים, שני תיקי הצתה, רף מקסימלי של אשפוז שלוש שנים שאין צורך להזכיר שהמשך המקסימלי לעבירת הצתה הוא ארוך לאין שיעור ומאחר ובית המשפט לא שם עצמו קטגור לנאשם ורמיזות בית המשפט העליון, אבקש לקבוע שמשך האשפוז המקסימלי יהיה קצר מהתקופה המקסימלית, מספר חודשים עד אשר יאוזן האיש וישלח לדרכו. הנאשם מתנגד בכל תוקף לאשפוז.

ב"כ המאשימה:

מפנה לתיק החקירה ולראיות כפי שמפורטות בבקשת המעצר, הודעות המתלוננים.

הנאשם:

מהיום שנולדתי אני עם כוחות על טבעיים ושומר על מדינת ישראל. בגיל 13 גויסתי לצבא, הייתי בטכניון. שכולם עשו בר מצווה אני הייתי בצבא. אני שומר על מדינת ישראל מכל מלחמה שקיימת או שתהיה. אני בניתי את רוב מדינת ישראל ואני מייצר את המכוניות במדינת ישראל זה סיפוק אישי שאני מספק את זה במדינת ישראל ואני יכול להוכיח את זה שמגיע סחורות ממדינות אחרות. אני לא צריך סחורות ממדינות אחרות אלא ממני מבקשים סחורות, רוסיה וארה"ב מבקשות ממני סחורות, אני לא נותן נשקים ודברים כאלה כי זה רק של מדינת ישראל. אני מבקש להשתחרר עוד היום, אני מבקש לא לשהות בבית סוהר. בקשר לזה שאני מאובחן כחולה סכיזופרניה זה נכון אני שומע קולות ורואה דמויות וזה האבחון לגביי. אני רוצה טיפול שיפסיק לי הסכיזופרניה אבל אני לא מבולבל ולא מדבר שטויות אני אומר רק דברי אמת. כמו שיש כאן כוס אני אומר שיש כאן כוס אני הולך פלס.

<#3#>

החלטה

טענה ראשונה בפי ב"כ הנאשם והיא טענת הגנה מן הצדק לפיה יש מקום לבטל את כתב האישום כנגד הנאשם בשל כך שהוצא צו אשפוז כפוי אזרחי על ידי הפסיכיאטר המחוזי ביום 15.11.15 ולא בוצע ומעצרו של הנאשם בעקבות העבירות היה בתאריך מאוחר לצו זה. לטעמו של ב"כ הנאשם, לו היה צו האשפוז מבוצע מיד עם הוצאתו, לא היה הנאשם עובר עבירה. משכך, ובשל רשלנות המדינה באי ביצוע צו האשפוז, הנאשם עבר עבירות ולפיכך יש מקום לבטל את כתב האישום כנגדו מטעמי הגנה מן הצדק.

עיינתי בחומר הראיות שאספה המאשימה ובכתב האישום, ממנו עולה כי העבירות באישום הראשון בוצעו ביום 13.11.15, הינו לפני שהפסיכיאטר המחוזי הוציא צו אשפוז אזרחי בעניינו של הנאשם. ברור כי משהודע למשטרה על ביצוע העבירה, פתחה היא בחקירה ולאחר השלמתה הוגש כתב אישום.

בנסיבות אלה, הרי שלא מדובר כאן בהגנה מן הצדק בעניינו של הנאשם שכן לא מיוחסות לנאשם עבירות שבוצעו לאחר יום 15.11.15, יום הוצאת צו האשפוז האזרחי.

למעשה, עניינה של החלטה זו בקביעה האם נאשם שנמצא על פי חוות דעת פסיכיאטרית בלתי כשיר לעמוד לדין מחמת אי כשירות דיונית ומהותית, האם דינו להפסקת הליכים או לזיכוי.

נראה כי סגה זו טרם נשלמה שכן בתי המשפט חלוקים בדעותיהם באשר לפירוש הלכת פלוני (ע"פ 9078/09) והאם הלכת וחנון (דנ"פ 1237/15) שינתה אותה ואם לאו.

בית המשפט המחוזי מרכז קבע לאחרונה (ביום 18/10/15) כי אין בפסק דין וחנון כדי לשנות את ההלכה שנקבעה בעניין פלוני, לפיה רק במקרים נדירים וחריגים, וכאשר המשפט הגיע לסיומו, יש להחיל על נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין, את הוראת סעיף 34 ח' בחוק העונשין ולזכותו. לדעת בית המשפט מחוזי מרכז, פס"ד וחנון לא רק שלא שינה את הלכת פלוני אלא צמצם עוד יותר את קשת המקרים שבהם ניתן לזכות נאשמים נעדרי כשירות דיונית בשל אי כשירות מהותית.

אף בית המשפט המחוזי חיפה בת"פ 11950-05-15 בעניין א.פ. (פסק דין מיום 18/6/15), סבור כי זיכוי נאשם בטרם בירור דינו מעורר חשש כי ידבק רבב בנאשם בשל אותו מעשה.

אף אני מצטרפת ומסכימה לעמדת בית משפט מחוזי מרכז ובית משפט מחוזי חיפה, כי קביעותיו של בית המשפט העליון בפסק דין וחנון נקבעו בשים לב למצב הדברים החריג שארע בעניינו של אותו נאשם, ואינו דומה למצב שבענייננו.

בהתאם להלכת פלוני ובהתאם לאמור בסעיף 170 בחוק סדר הדין הפלילי, אני מורה על הפסקת הליכים בעניינו של הנאשם.

בשים לב להמלצת הפסיכיאטר המחוזי כי הנאשם שרוי במצב פסיכוטי פעיל וזקוק לאשפוז פסיכיאטרי, לאור מחלת הנפש בה הוא לוקה, ולאחר ששקלתי את טיעוני באי כוח הצדדים בפניי, ועיינתי בתיק החקירה, בתוקף סמכותי לפי סעיף 15 (א) בחוק לטיפול בחולי נפש, אני מורה על אשפוזו של הנאשם בבית חולים פסיכיאטרי, כפי שייקבע הפסיכיאטר המחוזי, לתקופה מרבית של 3 שנים. לעניין התקופה המרבית, מפנה לת"פ 59343-02-15 מדינת ישראל נ' פלוני, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, החלטה מיום 12.11.15.

אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהפסיכיאטר המחוזי לפעול על-פי סמכותו ולהביא הנאשם בפני וועדה פסיכיאטרית במידה ומצבו יתאזן וניתן יהיה לשחררו מבית חולים פסיכיאטרי.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ו, 14/12/2015 במעמד הנוכחים.