צו כינוס ניתן לחייב ביום 12.12.15, במסגרתו הושת על החייבת צו לתשלומים בסך של 250 ₪ לחודש.

ביום 12.06.17, הגיש הנושה "עמידר" בקשה לביטול ההליכים כנגד החייב בשל אי תשלום דמי השכירות מאז ניתן צו הכינוס.

ביום 19.06.17 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 20 יום ולתגובת המנהל המיוחד תוך 20 יום לאחר מכן.

ביום 25.07.17 ניתנה ארכה בת 7 ימים לחייב למסור תגובה מטעמו.

ביום 7.8.17 המנהל המיוחד הגיש תגובה מטעמו ובה הצטרף לבקשת הנושה לביטול ההליכים שכן לחייב 5 פיגורים בתשלומים החודשיים וכן מאחר והחייב לא הגיש דוחות לשנת 2017.

ביום 20.8.17 לפנים משורת הדין, ניתנה לחייב ארכה נוספת למשך 7 ימים, כאשר ימי הפגרה במניין הימים, תוך שנקבע כי באי התייחסות ההליכים יבוטלו.

ביום 29.8.17 ההליכים בעניינה של החייבת, רעייתו של החייב הגב' סיגלית וידה פרץ, בוטלו, ומתוך שגגה לא בוטלו ההליכים בעניינו של החייב, ומכאן החלטתי זו.

לאור האמור לעיל, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 12.12.15 להגנתו של החייב – בטלים.
2. בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
4. שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.
5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.
7. הדיון הקבוע ליום 03.10.17, מבוטל.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ז, 13 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.