<#2#>

נוכחים:

ב"כ העורר - עו"ד בועז קניג

ב"כ המשיבה - פקד מר אהרון רנד וחוקר מר חגי אקלר

העורר לא הובא בהסכמת בא כוחו

פרוטוקול

ב"כ העורר:

אני מסכים שהדיון יתקיים בלא נוכחות העורר.

העורר דכאן והתיק לומברוזו אפשר להגיד אותו תיק למרות שהם לא מכירים אחד את השני. העורר שלי נעצר לפני מספר ימים ביום 6.12, המעצר שלו הוארך מ – 6.12 עד 9.12, כמובן שלא הגשתי ערר. הוא נעצר ב- 6.12 וב – 7.12 היה דיון ונעצר עד 9.12 ולא הגשתי ערר ובהתחלה לא הודה ולאחר מכן הודה. הערר שלי מאוד נקודתי, חשוב להדגיש. לא יתכן שיהפכו את ההתנהלות בבימ"ש למעין שוק. החוקר דאתמול היה הוגן כדי לענות לשאלה של בית משפט, הוא הגיע אתי להסכמה, אמר לי עד יום שישי ואמרתי תבטיח לי שחרור ולא הסכים, אמרתי שנכניס לפרוטוקול שאתם תשקלו בכובד ראש ובסדר, ואז היה דיון של לומברוזו והוארך לו המעצר עד יום ראשון ופתאום אומרים לי אין הסכמה, ההסכמה שלך אנו לא יכולים לעמוד בה. כשהשופט שואל אותם בהגינות החוקר אתמול, מפנה לפרוטוקול מאתמול, לשאלת בית המשפט האם היה שינוי במצב החקירה הוא משיב זה לנוכח החלטת בית המשפט בדיון הקודם. כלומר, אם לא היה את הדיון של לומברוזו הלקוח שלי היה מקבל עד מחר. לא ביקשתי לשחרר וגם היום אני לא מבקש לשחרר. אני רק חושב והבאתי החלטה של בית משפט עליון. אבקש עד מחר וזאת ההסכמה שהייתה לי אתם, שביהמ"ש יפקח על זה. מעבר לזה שהלקוח שלי כבר הודה וקשר וכל החקירה התפתחה אך ורק בזכותו והם טוענים לא שיתף פעולה ואני מזמין את בית המשפט להסתכל בתיק החקירה. עכשיו במקום להיות כאן הוא צלצל אליי מחדר החקירות ואמר שחוקרים אותו וזה גם טוב ואני מבסוט שהם ממשיכים לחקור. בחור בן 19 עשה טעות לכאורה וההבטחה שלהם, זה לא יכול לעמוד ככה.

ליד המסעדה שלו יש חנות של טלפונים, לפני מספר ימים באה עובדת של החנות טלפונים ואמרה לו הנה המפתח של החנות, הבוס שלי מאחר ותשמור לי על המפתח. המשטרה חושבת שהלך לחנות סמוכה ושכפל את המפתח והעביר אותו למישהו והמישהו הזה ביצע התפרצות. אין מחלוקת שהלקוח שלי לא פרץ לחנות. הם רוצים לומר ביצוע בצוותא ועל זה נתווכח. לטענתם לומברוזו רכש את הטלפונים הסלולריים שגנבו משם. הגשתי את הערר אך ורק לנוכח ההתנהלות שלהם.

מגיש לביהמ"ש פסיקה.

גם היום הצעתי להם להסכים עד מחר ושנגיע לפ"ת. יש ערך להבטחה שלטונית.

ב"כ המשיבה:

אנו מבצעים פעולות באינטנסיביות רבה כולל עכשיו.

חברי טען שלא התנגד, ושהייתה הארכת מעצר ב – 7.12 שבו חברי טען שהמעצר פסול כטענה מקדימה. מדובר בטוען מעצרים ולא בראש צוות חקירה, שניהל מו"מ מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שקורה רבות.

עוד נקודה שעלתה כאן, יש ראיות ישירות למעורבותו של החשוד. מדובר על מספר חשודים רב אשר תכננו ופעלו בצוותא.

אני מתחייב שאני וצוות החוקרים נבצע פעולות גם בשבת.

לגבי ניהול המו"מ, היה שם טוען מעצרים מבחינת התחנה והבהרנו מספר פעמים לעו"ד קניג שאנו לא מוכנים להגיע להסדר וגם לא יכולים להגיע להסדר כי מדובר בחקירה מתפתחת ולכן לא יכולים להתחייב בפניו לשחרור בשישי וגם לא בשבת.

בתיק הזה יש גם רכוש רב שנעלם וטרם הושב. בנוסף, בית משפט קמא ראה את הדוח הסודי אשר הוצג בפניו וציין שרוב הפעולות הן ברות שיבוש ולכן אבקש מביהמ"ש לדחות את הערר.

<#3#>

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה בתיק מ"י 13423-12-15 מיום 7.12.15 אשר הורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 13.12.15 (כב' השופט נוריאל).

העורר נעצר ביום 6.12.15 בחשד לביצוע עבירה של התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה. ביום למחרת – 7.12.15 התבקשה הארכת מעצרו של העורר למשך 5 ימים כאשר עילות המעצר הנטענות הינן מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה. ביום 7.12.15 הורה בית המשפט קמא על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 9.12.15. ביום 9.12.15 נתבקשה הארכת מעצר נוספת של העורר למשך 5 ימים נוספים, כאשר עילות המעצר הנטענות הינן מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה. באותו יום הורה בית המשפט קמא על הארכת מעצר של העורר עד ליום 13.12.15 בשעה 14:00, על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

החלטת בית משפט קמא:

התיק מוכר היטב לביהמ"ש קמא מהארכת מעצר קודמת בעניינו של העורר ומהארכת מעצר של חשוד אחר שנידון בפני בימ"ש קמא. באשר לחשוד הנוסף הורה בית משפט קמא על מעצרו עד ליום 13.12.15. בית המשפט קמא התרשם מתיק החקירה שחלה התפתחות של ממש בחקירה והחשד הסביר מעניינו של העורר התעבה. בית משפט קמא מתייחס לטענת הסנגור כי עובר לדיון הגיע להסכמה עם נציגי המשטרה החוקרת לפיה יוארך מעצרו של העורר עד ליום 11.12.15, וכי לאחר שהתקבלה החלטת בית משפט קמא בעניין החשוד האחר שינתה היחידה החוקרת את טעמיה וביקשה להאריך את המעצר עד ליום 13.12.15 למועד שאליו הוארך המעצר של החשוד הנוסף. בית המשפט קמא מציין בהחלטה כי: "בהגינות רבה ציין נציג היחידה החוקרת כי הטעם היחיד לשינוי הוא החלטת בית המשפט והיפנה לפעולות החקירה שנותרו לביצוע". בית משפט קמא כותב בהחלטתו כי: "יש טעם בטרוניה הקשה שמעלה הסנגור והטענות שבפיו נכונות ומוצדקות. עם זאת בהתחשב בפעולות החקירה שנותרו לביצוע ועוצמת החשד הסביר ועילות המעצר אינני יכול להיעתר לבקשתו ולקצר את פרק הזמן בעת הזו באשר לטעמי יש בכך כדי לפגוע בחקירה". עוד כתב בית משפט קמא שהוא לא התעלם מהטענות ובכוונתו להתחשב בהן ולתת להן משקל נכבד בדיון הבא ככל שתוגש בקשה להארכת מעצר מצד היחידה החוקרת.

הערר עצמו

ב"כ המערער הלין על כך שהיחידה החוקרת התכחשה לסיכום מפורש עמו באשר מדובר בהבטחה שלטונית שהופרה, וכן שגה בית המשפט קמא אשר לא התייחס לעניין זה והורה על מעצר עד ליום 13.12.15 בניגוד להסכמה אליה הגיע הנציג.

אני מוצא טעם רב בדבריו של ב"כ העורר שכן עמדתו הולמת את הלכת בית המשפט העליון בעניין בש"פ 3868/11 אגבריה מיום 23.5.11 (פורסם בנבו): "שותף אני לעמדת בית המשפט המחוזי הנכבד בחיפה לעניין התמיהות באשר להתנהלות המשטרה במכלול, ואבהיר: תחילה, בחרה המשטרה לסגת בה מהסכמת הצדדים שנמסרה בדיון מתאריך 18.5.2011. לאחר מכן, בעררה לבית המשפט המחוזי, נעשה נסיון להתנער מאותה הסכמה, ולחלופין – נטען כי נציגה של המשטרה, שעתר למעצרו של המבקש, לא היה מוסמך להגיע להסכמות אודות שחרורו של המבקש בתום החקירה. דומה כי ניתן היה לבחור בדרך פעולה אחרת (ואולם לא כך נעשה). מלכתחילה היתה המשטרה יכולה להימנע ממתן הסכמה באשר לשחרורו של המבקש בתום שלושה ימי חקירה, ולנסות לשכנע את בית משפט השלום אף בלא הסכמתו של המבקש, שניתנה על-יסוד הבטחת המשטרה – כי יש להאריך את מעצרו של המבקש. היא יכולה היתה גם לסייג את הסכמתה, למקרה של גילוי ראיות חדשות, או דרישה של הפרקליטות להשלמת חקירה. אולם מתן הסכמה בלתי מסויגת, ואז התנערות ממנה, מעוררות קושי, אם לנקוט לשון המעטה. ברי כי יהיו נסיבות שיצדיקו לעתים נסיגה מהבטחה בלתי מסויגת להסכים לשחרורו של חשוד, אך נסיבות אלה צריכות להיות ככלל משמעותיות, ולא צפויות יחסית, כגון: הצורך בביצוע פעולות חקירה נוספות, או מסוכנותו של המבקש – נתון".

כמו בעניין אגבריה הנ"ל כך גם ראוי היה שהמדינה תתייחס ביתר רצינות להבטחה מנהלית של ב"כ המדינה שאין להקל בה ראש.

אשר על כן, התוצאה היא שראיתי לקבל את הערר, לקצר את תקופת המעצר, באופן שהעורר ייעצר עד ליום 11.12.15 בשעה 12:00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח כסלו תשע"ו, 10/12/2015 במעמד הנוכחים.