בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 19.6.15 בתחום חניון בקניון רננים ברעננה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רישוי 82-189-64 נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב נתבעת 2 מס' רישוי 20-359-11 נהוג בידי נתבעת 1 (להלן: "רכב הנתבעות").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעות בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, כמפורט להלן:

א. נזק לרכב על פי דו"ח שמאי בסך של – 8,599.84 ₪

ב. שכ"ט שמאי בסך של – 750 ₪

ג. הוצאות בסך של – 500 ₪

להוכחת הנזקים הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע, אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן התרחשות האירוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:

"ביום 19/6/15 נהגתי ברכב שמספרו 8218964, הרכב בבעלותי. הייתי בנסיעה בכוון היציאה מחניון של קניון רננים ברעננה, שזה חניון תת קרקעי והייתי בנסיעה לכוון היציאה מחניון זה. מה שקרה הוא, עליתי מחניון קומת מינוס 2 לכוון חניון מינוס 1, לכוון היציאה מהחניון, נסעתי בצד ימין כוון נסיעתי של היציאה מהחניון. כשהגעתי לקראת היציאה מהחניון, הגיע לפתע רכב שהסתבר בדיעבד שהיה נהוג ע"י כהן סיגלית ושזה רכב של חב' השכרה קרדן ושמספרו 2035911 והוא היה בכוון הכניסה לחניון, הבן של הנהגת ישב לידה, ראיתי זאת, אני כל הזמן נהגתי שרכבי צמוד לצד ימין היציאה מהחניון כוון נסיעתי, והבחנתי שהרכב שבו נהגה הנתבעת 1 לכוון הכניסה לחניון סוטה שמאלה כוון נסיעתו וגולש לכווני, אני צפרתי ובלמתי , אבל בגלל שהייתי צמוד לצד ימין כוון נסיעתי ולימיני היה קיר של החניון לא היה לי לאן לברוח ימינה, ומה שקרה הוא שהרכב בו נהגה הנתבעת 1פגע בצד שמאל של הרכב שלי ונגרמו נזקים. לאחר התאונה יצאנו מכלי הרכב והחלפנו פרטים וכל אחד הלך לדרכו. הנזק לרכב שלי מסתכם בסך של 8599.84 ₪, שכ"ט שמאי 750 ₪ ואני תובע גם הוצאות ואגרה ששילמתי בסך כולל של 500 ₪, מפנה לכל המסמכים שצירפתי לתביעה להוכחת הנזקים. אני מציג לביהמ"ש תמונות שצילמתי של מקום התאונה כשאת התמונות האלה צילמתי לפני כשבוע ימים, רק כדי להמחיש את מקום התאונה. אני מגיש תמונה שממחישה את כוון היציאה מהחניון – מוגשת ומסומנת ת/1. הייתי בנסיעה לקראת היציאה מהחניון ועוד לפני שהייתי בפניה ימינה לכוון היציאה ואני מסמן בחץ את מקום המצאו של הרכב שלי. מגיש תמונה נוספת שבה אני מציין שהרכב שלי היה בערך במקום שאני מסמן על גבי התמונה ת/2 לכוון היציאה מהחניון, שרכב הנתבעת הגיע מכוון הכניסה לחניון במין פניה שקיימת במקום ופשוט סטה שמאלה כוון נסיעתו ופגע בצד שמאל של הרכב שלי. אני מבקש לציין למען השקיפות והגילוי הנאות, שלפני כשבועיים ראיתי שעושים שיפוצים במקום והחצים המסומנים שרואים אותם בתמונות ת/1, ת/2, למיטב זכרוני לא היו מסומנים בתאריך קרות התאונה, אך המקום עצמו נשאר כשהיה. זה למיטב זכרוני כאמור. מגיש שתי תמונות נוספות שהן התמונות של רכב הנתבעים, מוגשות ומסומנות ת/3, ת/4, את התמונות הללו שבהם רואים את הנזק שנגרם לרכב הנתבעת 1, צילמתי מיד במקום התאונה ואחריה ורואים שהנזק הוא בצד שמאל קדמי של רכב התובעת שפגעה בצד שמאל של הרכב שלי".

התובע לא נחקר בחקירה נגדית על ידי נתבעת 1.

בחקירתו הנגדית על ידי נציגת נתבעת 2, שלי הראל, לשאלה: "באיזה מהירות נסעת?" השיב: "נמוכה, זה היה בעליה. לקראת היציאה מהחניון, נסעתי במהירות נמוכה". לשאלה: "אם אומר לך שלפי התמונות רואים ששדה הראיה שלך היה לקוי" השיב: "נכון, כי זה לקראת היציאה מהקניון, והדרך כוון נסיעתי הוא בפניה ימינה לכוון היציאה מהחניון, רואים בתמונות ת/1, ת/2 ולכן נסעתי לאט והייתי צמוד לצד ימין כוון נסיעתי". לשאלה: "האם תוכל להראות בתמונות באיזה שלב הבחנת בנתבעת 1 ביחס למקום?" השיב: "אני סימנתי בת/2 בערך את מקום הימצא הרכב שלי בכוון העליה מהחניון שבקניון כשאני הייתי צמוד לצד ימין ורכב הנתבעת הגיע בנסיעה לכוון הכניסה לחניון וסטה שמאלה כוון נסיעתו לכוון הרכב שלי ולא יכולתי לברוח ימינה בגלל אבן השפה של המדרכה שנמצאת בצד ימין כוון נסיעתי. אני מציין שנתבעת 1 לא נסעה במהירות גבוהה אלא הייתי מכנה את זה נסיעה תוך כדי גלישה בנסיעה לכוון הכניסה לחניון. הרכב שהיא נהגה בו היה רכב 4 על 4 ואם היא היתה נוסעת במהירות אז הפגיעות היו קשות יותר". לשאלה: "נתבעת 1 אמרה לי שביום התאונה החצים שרואים על ת /1 ות/2 ומסומנים על פני הכביש המוביל מהחניון לכוון היציאה וכך גם לגבי הכניסה לא היו קיימים" השיב: "אני ציינתי שאינני זוכר אם ביום התאונה החיצים שרואים על ת/1, ת/2 היו קיימים, את התמונות ת/1, ת /2 צילמתי כאמור לפני שבוע. בהנהלת הקניון יודעים מתי סימנו את החיצים".

נתבעת 1 אשר נהגה ברכב הנתבעות עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים:

"ביום 19/6/15 נהגתי ברכב שכור שבבעלות נתבעת 2 ושמספרו 2035911. נהגתי ברכב לכון הכניסה לקניון רננים, נהגתי ברכב מכוון קומת חניון מינוס 1 לקומת חניון קומת מינוס 2, ברכב יחד איתי היה בני שהיה אז בן 12 וישב במושב הקדמי לידי, אני הבחנתי ברכב שמגיע בנסיעה לכוון היציאה מהחניון ואני חושבת שכמו שנהג אותו רכב שבדיעבד אני מציינת שנהג בו התובע לא הבחין, וכמו שאני לא הבחנתי בקרבת הרכבים, דהיינו הרכב שלי והרכב שלו שהם מאוד קרובים ונהגתי במהירות מאוד איטית, שכן באתי באופן ישיר לתוך החניה והוא בא מעיקול ואני באתי באופן ישר ולא בעיקול. אז בסופו של דבר אני אומרת שאני לא סטיתי שמאלה כוון נסיעתי ואני לא גלשתי, אלא הייתי בנסיעה ונסעתי בצד ימין כוון נסיעתי והוא נסע בצד ימין כוון נסיעתו, אני מניחה ששנינו לא הבחנו זה בזה וכלי הרכב פגעו זה בזה. אני לא מוציאה את עצמי מאחריות אבל אני חושבת שהאחריות היא גם על התובעת, כך שאנו אולי אחראים כל אחד לתאונה. אני מגישה לביהמ"ש את טופס ההודעה שלי לחברת הביטוח – מוגש ומסומן נ/1. כן מגישה טופס נוסף שהוא הטופס המקורי שאני דיווחתי לחברה על התאונה - מוגש ומסומן נ/2".

בחקירתה הנגדית לשאלה: "אני אומר לך שאני כן הבחנתי ברכב שלך שסטה שמאלה בגלישה לכוון הנסיעה שלי ואני אפילו צפרתי לעבר הרכב שלך, כלומר הספקתי לצפור לעבר הרכב שלך וכוון שלא יכולתי לברוח ימינה כוון נסיעתי בגלל אבני השפה, אז גם בלמתי ונעצרתי במקום ואת פגעת עם צד קדמי שמאלי של הרכב שלך בצד שמאלי של הרכב שלי" השיבה: "אני לא שמעתי צפירה". לשאלה: "אני אומר לך שאני ראיתי את הרכב שלך סוטה שמאלה כוון נסיעתו ומרוב פחד צפרתי ועצרתי במקום ואת המשכת בנסיעה ופגעת ברכב שלי ואני ראיתי את הבן שלך יושב במושב הקדמי לידך ואני חושב ששוחחתי אתו ולא שמת לב" השיבה: "לא שוחחתי עם הבן שלי ואני כן שמתי לב, ואני מניחה שאתה לא הבחנת בי הכניסה לירידה לחניון היא ישר ולאו דווקא בעיקול. אז אני כן הבחנתי ברכב שלך. אני מגישה תמונה של הכניסה לחניון – מוגשת ומסומנת נ/2. נכון ואני מתקנת את עצמי ואומרת שבהתחלה הדרך של הכניסה של החניון היא ישר אבל אח"כ יש עיקול שהוא מן עיקול קל ימינה כוון נסיעתי ובהמשך עיקול חד יותר שמאלה כוון נסיעתי, ונכון שבכוון הנסיעה שלי היה עיקול. אני לא זוכרת אם התאונה קרתה אחרי העיקול החד שמאלה כוון נסיעתי, דהיינו לפני העיקול ימינה כוון נסיעתו של התובע. אני לא זוכרת אם התאונה קרתה אחרי העיקול החד כיוון נסיעתי ולפני הפניה שלי שמאלה לכוון הירידה לחניון הקומה השנייה".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של התובע. עדותו היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי השתלשלות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתו.

לא כך באשר לעדות נתבעת 1. עדותה היתה בלתי כנה, חמקנית, "פתלתלה" וניכר היה כי מנסה היא להרחיק עצמה מאחריותה לקרות התאונה ותוצאותיה ולהימנע מתשלום נזקי התובע.

בקבלי גרסת התובע שהוכחה בפני ושאותה אני מעדיפה על פני עדות נתבעת 1, קובעת אני כי ביום 19.6.15 נהג התובע ברכב התובע בכיוון היציאה מהחניון התת קרקעי של קניון רננים ברעננה (להלן: "החניון") באופן שנסע הוא בעליה מקומה מינוס 2 לקומה מינוס 1 בחניון. אותה היציאה מהחניון משמשת גם לכניסת כלי רכב לתוך החניון. בשעה שהסיע התובע את רכב התובע באיטיות לכיוון היציאה מהחניון בעליה מקומה מינוס 2 לקומה מינוס 1 כאמור, תוך שנצמד הוא בנסיעתו זו לצד ימין הדרך כיוון נסיעתו, הגיעה נתבעת 1 כשהיא נוהגת ברכב הנתבעות בכניסה לחניון כשאין היא נוסעת בכניסתה זו לחניון בצמוד לצד ימין הדרך כיוון נסיעתה, אין היא מבחינה בעוד מועד ברכב התובע הנוסע בכיוון היציאה מהחניון בצמוד לצד ימין הדרך כיוון נסיעתו כנדרש, נוטלת היא את זכות הדרך ובנהיגה חסרת זהירות זו תוך שאצה לה הדרך פגעה עם חלק שמאלי קדמי של רכב הנתבעות בו נהגה בחלק שמאלי קדמי של רכב התובע וגרמה לנזקים.

האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבעת 1 שנהגה ברכב נתבעת 2 ועליהן לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעות.

נזקי התובע שהוכחו בפני הינם כדלקמן:

א. נזק לרכב על פי דו"ח שמאי בסך של – 8,599.84 ₪

ב. שכ"ט שמאי בסך של – 750 ₪

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח בפני בסך של – 9,350 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 19.6.15 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של – 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ז, 09 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.