בפני תביעה ותביעה שכנגד בגין תאונת דרכים שארעה ביום 26.08.15 בשעה 16:30 לערך ברחוב אזר בכפר סבא (להלן :"התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע, תמים חאסקיה (הוא הנתבע שכנגד 1) מס' רישוי 83-875-25 נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב נתבעת 1, מיטל ורון (היא התובעת שכנגד) מס' רישוי 42-913-56 נהוג בידי נתבעת 1 ומבוטח בנתבעת 2 (להלן :"רכב הנתבעים").

בתביעתו עתר התובע תמים חאסקיה לחיוב הנתבעים 1 ו-2 בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב בסך של – 11,564 ₪.

ב. שכר טרחת שמאי בסך של – 1,003 ₪.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכר טרחת שמאי, מסמכים ותמונות.

בתביעתה שכנגד עתרה התובעת שכנגד מיטל ורון (היא נתבעת 1) לחיוב התובע (הוא הנתבע שכנגד 1) בסכום הנזקים שנגמרו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב בסך של – 9,910 ₪.

ב. שכר טרחת שמאי בסך של – 1,000 ₪.

ג. הוצאות ובזבוז זמן בסך של – 500 ₪.

להוכחת נזקיה הגישה התובעת שכנגד חוות דעת שמאי, חשבון שכר טרחת שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע תמים חאסקיה (הוא נתבע שכנגד 1) אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה, תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:

"ביום 26.08.15 נהגתי הרכב מסוג מונית שמספרו 8387525 ברחוב אזר בכפר סבא. נסעתי בנתיב הימני לכיוון מזרח. הרכב שמספרו כפי שלמדתי בדיעבד הינו 4291356 חנה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי בתוך מפרץ חניה. אני המשכתי בנסיעה בצד ימין הכביש, לפניי נסעו כלי רכב. רחוב אזר הוא רחוב שבו ממוקמים בתי ספר. זה היה לקראת השעה 16:30. לפתע הרכב שחנה במפרץ החניה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי סטה שמאלה כיוון יציאתו לכיוון הכביש, כלומר יצא ממפרץ החניה לכיוון הכביש ופגע בצד ימין של הרכב שלי גם בדלת הימנית הקדמית וגם בדלת האחורית ימנית ונגרמו נזקים. אחרי התאונה יצאנו מכלי הרכב, הסתבר שברכב שמספרו 4291356 שפגע ברכב שלי נהגה מיטל ורון שרכבה מבוטח בישיר- איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ. אני מגיש תמונה שבה רואים את רחוב אזר ורואים את מפרץ החניה- התמונה מוגשת ומסומנת ת/1. אני הגעתי לרחוב אזר מכיוון הכיכר שרואים שאני מסמן אותה בספרה 1 ונסעתי בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי. רואים שהכביש הזה הוא כביש לא רחב שיש בו שני מסלולים, הוא כביש דו סטרי. אני נסעתי לכיוון מזרח. הנתבעת הגיעה ממפרץ החניה שרואים בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי. בכביש ישנם במפרים להאטת מהירות הנסיעה של כלי הרכב. בתמונה ת/1 רואים את המצב של הרחוב וצילמתי גם תמונה נוספת של הרחוב הזה- התמונה מוגשת ומסומנת ת/2. אחרי שעצרנו את כלי הרכב, אני ונתבעת 1 החלפנו פרטים. היא אמרה לי אחרי התאונה שכביכול אני הגעתי במהירות וכך היא גם כתבה בכתב ההגנה ואני רוצה להגיד שלא נסעתי במהירות, שכן אי אפשר לנסוע שם במהירות. בכתב ההגנה הנתבעת טענה שהיא כביכול עמדה על הכביש עצמו ורצתה לפנות שמאלה כיוון נסיעתה להיכנס לחניה של בית שנמצא בצד שמאל כיוון נסיעתי ואני אומר שמה שהיה הוא כפי שאני תיארתי שהיא לא עמדה על הכביש אלא שהיא יצאה ממפרץ חניה שבצד ימין הדרך כיוון נסיעתי וסטתה שמאלה כיוון נסיעתה לכיוון הכביש. לרכב שלי נגמרו נזקים , הנזק לרכב שלי מסתכם בסך של 11,564 ₪, שילמתי שכר טרחת שמאי כולל מע"מ בסך של 1,003 ₪. אני מבקש לפסוק לזכותי את הסכומים האמורים בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות ולדחות את תביעת הנתבעת 1 מיטל שהגישה נגדי בתיק שמספרו 33054-12-15".

בחקירתו הנגדית לשאלה "התמונות שצילמת ת/1 – ת/2 צילמת באותו יום של התאונה?" השיב " התמונות ת/1 ות/2 צולמו על ידי יום לאחר התאונה, ניגשתי למקום התאונה כדי לצלם את הרחוב".

נתבעת 1, מיטל ורון (היא התובעת שכנגד) אשר נהגה ברכב הנתבעים עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן:

" ביום 26.08.15 נהגתי ברכב שמספרו 4291356 ברחוב אזר בכפר סבא. מה שקרה הוא כדלקמן, אני גרה ברחוב אזר 85, הבניין הפינתי שממש מימין לרחוב הנגב. כמו כל יום, זו השנה השלישית שאני גרה שם, אני יודעת שיש שם בתי ספר, יש את בית ספר בר לב, יש מרכז פיס, הרבה מאוד ילדים נמצאים שם. כמו כל יום אני עוברת את אותו הבמפר, מאותת, מאטה ובאה לפנות. אני נסעתי ברחוב אזר לכיוון מזרח ורציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי כדי להיכנס לחניית הבניין שנמצא בצד שמאל כיוון נסיעתי. לא היה לי שום צורך להחנות את הרכב שלי במפרץ חניה שבצד ימין הכביש. אני נסעתי בנתיב הימני של הכביש לכיוון מזרח ובשלב מסוים, ראיתי את המונית שהסתבר שנהג בה התובע שנוסעת אחריי וגם היא נוסעת לכיוון מזרח. הסתכלתי במראות, אותתי על כוונתי לסטות שמאלה כדי להיכנס לחניה והתובע למעשה ניסה לעקוף אותי מצד שמאל כיוון נסיעתי. כתוצאה מכך הוא זה שפגע ברכב שלי בצד שמאל קדמי כשהרכב שלו נפגע כבר מתחילת הטמבון הימני קדמי שלו והפגיעה נמשכה לאורך שתי הדלתות הימניות של רכב התובע. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב והחלפנו פרטים. אני שאלתי את התובע לאן הוא נוסע כי כשירדנו מהרכב הייתה לו נסיעה מאוד דחופה לנתב"ג ושהוא מאוד ממהר. הוא התקשר טלפונית לחברת המוניות שלו ואמר שהוא מאוד ממהר ושיתקשרו אל הלקוח להגיד שהייתה תאונה. זה מסביר את מהירות נסיעתו של התובע והניסיון שלו לעקוף את הרכב שלי. לרכב שלי נגרמו נזקים. אני מגישה תמונה של נזקי רכב התובע שזה כבר במוסך ואני קיבלתי את התמונה הזו ורואים שהנזק הוא מהחלק הקדמי ימני של הרכב שלו לאורך הצד הימני- התמונה מוגשת ומסומנת נ/1. לרכב שלי נגרמו נזקים כפי שפירטתי בתביעה שהגשתי בתיק 33045-12-15"

בחקירתה הנגדית לשאלה "אני אומר לך שזה לא נכון מה שאת אומרת שאת עמדת על הנתיב הימני תוך סטייה קלה שמאלה כיוון נסיעתך כמו שאת אומרת. את אומרת בכתב ההגנה שלך שאת לא עמדת על הנתיב הימני כיוון נסיעתך תוך סטייה קלה שמאלה אלא את טוענת בכתב ההגנה שאת התחלת לפנות שמאלה. אני אומר לך שלא כך היה המצב, אלא שאם המצב היה כמו שאת מתארת שאת היית על הנתיב הימני תוך נסיעה שמאלה כיוון נסיעתך ואני כאילו עקפתי אותך אז הייתי פוגע ברכב שלך עם הטמבון הקדמי הימני של הרכב שלי ופוגע בצד הקדמי השמאלי של הרכב שלך או בדלת הקדמית שמאלית של הרכב שלך. אבל בפועל אני נסעתי בנתיב הימני, את יצאת ממפרץ החניה וסטית שמאלה כיוון נסיעתך ועם הטמבון הקדמי שמאלי שלך פגעת בדלת הימנית הקדמית של הרכב שלי ולא בטמבון הימני קדמי. אין שום פגיעה בטמבון הקדמי ימני של הרכב שלי אלא הפגיעה ברכב שלי מתחילה בדלת הימנית הקדמית שלי, דבר שמעיד על כך שאת סטית שמאלה ופגעת בדלת הימנית הקדמית של הרכב שלי ואז נפגעה גם הדלת הימנית הקדמית וגם הדלת הימנית האחורית" השיבה "אכן סטיתי שמאלה כיוון נסיעתי, אבל לא יצאתי מחניה, אלא אני באתי בנסיעה ורציתי להיכנס לחניון שלי שנמצא בצד שמאל הכביש, תוך שאותתי על כך. אני הייתי בתחילת הפנייה ואתה פשוט עקפת את הרכב שלי במהירות. נכון שלא נפגע הטמבון הימני הקדמי של הרכב שלך אלא הדלת הקדמית ימנית, אבל זה מתחילת הדרך. כי אתה הגעת ועקפת את הרכב שלי במהירות וכשאתה עקפת ורצית לסטות חזרה ימינה כיוון נסיעתך ולהשלים את העקיפה, אז הצד השמאלי קדמי של הרכב שלי פגע בדלת הימנית הקדמית שלך". לשאלה "אני מראה לך תמונה צבעונית של הרכב שלי – מוגשת ומסומנת ת/3 - ורואים בדיוק שאת פגעת עם צד קדמי שמאלי של הרכב שלך בדלת הימנית קדמית של הרכב שלי מתחילתה ועד סופה ורואים את המעיכה פנימה" השיבה "נכון. אבל הפגיעה הייתה בהתאם לתיאור שאני נתתי בעדותי". לשאלה " אני מציג לך את תמונת הרכב שלך – מוגשת ומסומנת ת/4 - ורואים שהצד הקדמי שמאלי של הרכב שלך מעוך פנימה, שאת פגעת ברכב שלי כפי שתיארתי." השיבה "אוקיי. רואים את הפגיעה אבל בהתאם לתיאור התאונה כפי שאני תיארתי."

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

מחומר הראיות עולה בברור, כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע (הוא הנתבע שכנגד 1) והן על נתבעת 1 (היא התובעת שכנגד) בחלקים שווים ביניהם.

קובעת אני כי ביום 26.08.15 נהג התובע ברכב התובע ברחוב אזר בכפר סבא לכיוון מזרח כשהוא נוסע בנתיב הימני שבכביש כיוון נסיעתו אחרי כלי רכב הנוסעים לפניו.

אותה עת, עמד רכב נתבעת 1 בצד ימין הכביש כיוון נסיעת רכב התובע. מאחר ונתבעת 1 רצתה לפנות שמאלה כיוון נסיעתה ולהגיע לצד שמאל הכביש כיוון נסיעתה כדי להיכנס לחניית הבניין שנמצא בצד שמאל הכביש, כיוון נסיעתה, החלה נתבעת 1 לאחר שאותתה על כוונתה לפנות שמאלה כיוון נסיעתה, לסטות שמאלה כיוון נסיעתה אלא שזאת עשתה מבלי לשים לב לרכב התובע הנהוג בידי התובע הנוסע בכביש לכיוון מזרח בנתיב הימני כשריכבו נמצא אף הוא קרוב יותר למרכז הכביש, לא עצרה רכבה מבעוד מועד אלא נטלה לעצמה את זכות הדרך מבלי להתחשב בתנועה המתנהלת בכביש לכיוון מזרח.

התובע, אשר נהג ברכב התובע בנתיב הימני שבכביש, קרוב יותר למרכז הכביש, לא הבחין מבעוד מועד בכך שנתבעת 1 אשר עמדה עם רכבה בצד ימין הכביש קרוב יותר לשפת הכביש מאותתת על כוונתה לפנות שמאלה כיוון נסיעתה, ולא שם לב לכך שנתבעת 1 מתחילה להסיע רכבה שמאלה כיוון נסיעתה לעבר חניית בניין הנמצא מצד שמאל הכביש שברחוב אזר, כיוון נסיעתו, לא עצר רכבו מבעוד מועד והמשיך בנסיעה תוך שנוטל אף הוא את זכות הדרך.

הן התובע והן נתבעת 1 נטלו את זכות הדרך כל אחד לעצמו, לא שמו לבם לנעשה בדרך, אצה להם הדרך וכתוצאה מנהיגה חסרת זהירות זו של כל אחד מהם ארעה התאונה ותוצאותיה.

העולה מהמקובץ שהאחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע והן על נתבעת 1 שרכבה מבוטח בנתבעת 2 בחלקים שווים ביניהם.

סיכומו של דבר, על הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד לשאת במחצית סכום נזקי התובע שהוכחו בפני כדלקמן:

א. נזק לרכב בסך של 11,564 ₪.

ב. שכר טרחת שמאי בסך של – 1,003 ₪.

סה"כ נזקי התובע שהוכחו בפני מסתכמים בסך כולל של 12,567 ₪.

על הנתבעים 1 ו-2 (מיטל ורון וישיר- אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ), ביחד ולחוד, לשאת במחצית הסכום האמור היינו בסך של - 6,283.50 ₪ ולשלמו לתובע תמים חאסקיה וכך אני מורה. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 26.08.15 ועד התשלום המלא בפועל.

כך גם מורה אני כי על תמים חאסקיה, הוא הנתבע שכנגד 1 בתביעה שכנגד שהוגשה נגדו על ידי מיטל ורון התובעת שכנגד (היא נתבעת 1) לשאת במחצית סכום נזקי התובעת שכנגד (מיטל ורון) שהוכחה בפני ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבע שכנגד 1 (תמים חאסקיה) ושהינם כדלקמן:

א. נזק לרכב בסך של 9,910 ₪.

ב. שכר טרחת שמאי בסך של 1,000 ₪.

סה"כ נזקי התובעת שכנגד, מיטל ורון מסתכמים בסך של 10,910 ₪.

על הנתבע שכנגד 1, תמים חאסקיה, לשאת במחצית הסכום האמור, היינו בסך של 5,455 ₪, ולשלם סכום זה לתובעת שכנגד מיטל ורון בצרוף ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 26.08.15 ועד התשלום המלא בפועל.

מאחר והן התובע והן הנתבעים אחראים לקרות התאונה ותוצאותיה בחלקים שוונים ביניהם – אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן והודע היום כ"ח תשרי תשע"ז, 30/10/2016 בהעדר הצדדים.