1. לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזק שנגרם לרכבו כתוצאה מתאונה שארעה ביום 30.04.15.
2. המדובר בתאונה שהתרחשה בפינת הרחובות משה דיין ולה גווארדייה בתל אביב.
3. התובעת העידה כי עמדה ברמזור אדום, בנתיב הימני מתוך כוונה לפנות ימינה כשלפניה עמדו כלי רכב נוספים. כשהתחלף לירוק החלה בפנייתה ימינה והנתבעת, שנסעה עם רכבה בנתיב האמצעי לנסיעה ישר, פנתה ימינה בפתאומיות ופגעה ברכב התובעת. התובעת לא הכחישה כי שוחחה עם מישהי שהייתה מחוץ לרכבה עובר לתאונה אולם טענה כי הדבר היה טרם התחלפות צבע האור ברמזור לירוק ובעת שהייתה בעמידה וכי התאונה התרחשה כשהייתה בנסיעה במהלך ביצוע הפנייה.
4. הנתבעת העידה כי עמדה בנתיב ימני לפניה ימינה ברמזור אדום. כשהתחלף הרמזור לירוק, רכב התובעת, שהיה מלפניה, השתהה מאחר והתובעת שוחחה עם מישהי שעמדה מחוץ לרכב ולכן ביקשה הנתבעת לעקפה תוך שהיא עוברת נתיב ומבצעת את העקיפה. הנתבעת אישרה כי לא צפצפה לתובעת עובר לתאונה. בעדותה טענתה הנתבעת כי סירבה לחתום לתובעת כי היא אחראית לתאונה.
5. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שצורפו אני סבורה כי דין התביעה להתקבל מהטעמים שיפורטו להלן:

שתי הנהגות הציגו למעשה תמונת מצב דומה לפיה רכב התובעת היה בנתיב הימני ורכב הנתבעת ביקש לעקפו בצומת תוך מעבר לנתיב המיועד לנסיעה ישר.

המחלוקת הינה האם התובעת עמדה ושוחחה עם מישהי שעמדה מחוץ לרכב ועיכבה את התנועה כטענת הנתבעת או שמא הייתה במהלך ביצוע הפנייה כפי שטענה התובעת.

עצם הניסיון לעקוף את רכב התובעת דרך נתיב שאינו מיועד לפנייה ימינה ובסמוך לצומת מבלי שהנתבעת וידאה כי באפשרותה להשלים את העקיפה בבטחה, מטילה על הנתבעת את האחריות לקרות התאונה. המסקנה בדבר רשלנותה של הנתבעת מתחזקת גם לאור עדותה שלא התריעה בדרך כלשהי אודות כוונתה לעקוף את רכב התובעת אשר לשיטתה היה במצב של עמידה באור ירוק לפני פנייה.

הנתבעת טענה כי נסעה לכיוון ביתה ועל כן הסבירות כי פספסה את הפנייה לכיוון ביתה כפי שטענה התובעת נמוכה לטעמי מהסבירות שהתובעת אכן השתהתה בביצוע הפנייה. יחד עם זאת הסיכון בביצוע עקיפה מנתיב שאינו מאפשר את הפנייה ימינה וסמוך לצומת באופן שאינו מאפשר לנתבעת מעבר לנתיב הימני לצורך ביצוע הפנייה ימינה, וללא כל התרעה בפני התובעת בדבר ביצוע העקיפה ומנתיב שהתובעת אינה אמורה לצפות שרכב יפנה ממנו ימינה, מטיל את מלוא האחריות לתאונה לפתחה של הנתבעת גם לו הייתי משתכנעת כי התובעת השתהתה עובר לתחילת ביצוע הפנייה ימינה.

1. אשר על כן, אני קובעת כי הנתבעת נושאת במלוא האחריות לתאונה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,412 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט בסך 50 ₪ והוצאות בסך 300 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ערעור ברשות על פסק הדין בתוך 15 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ו, 28 יולי 2016, בהעדר הצדדים.