1. ביום 18.1.2016 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לעיכוב בהגשת כתב הגנה עד למתן החלטה בבקשת נתבעת 1 לסילוק התביעה על הסף בשל אי תשלום הוצאותיה בהליך קודם בו הוחל ונמחק. זאת, על פי הנטען, אגב הסכמת ב"כ הקודם של התובע להשתתפות בהוצאותיו של נתבע 1, אם תוגש התובענה בשנית.

2. ככלל, על כנה התפיסה, לפיה ראוי שהגשת בקשות סף לא תעכב הגשת כתבי הגנה (ראה רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג בפרט בסעיפים 8 – 10). עם זאת, אושר המבוקש בנושא, על יסוד הסכמת הצדדים, ועל יסוד הנחתי, שהיו הצדדים יסודיים בהתנהלותם, ושאלת תשלום ההוצאות בעקבות ההליך הקודם, פשוטה לבירור: סוגיה טכנית בעיקרה, המתייחסת להסכמה קודמת ולשאלה אם שולם הסכום. ופשיטא, שאין הצדקה שתטרח ההגנה, אם, בניגוד להסכמה קודמת מחייבת, לא שולמו הוצאות.

3. עתה למד אני, שמורכבת התמונה שבעתיים: משום מה, לא הוסכם כלל גובה סכום ההוצאות, למקרה בו תחודש התביעה, למרות שנמחקה בעבר. נחלקים הצדדים בשאלת הוצאותיו של הליך קודם, והסכמה, ככל שהושגה, אינה נוקבת כלל בסכום ההוצאות, שתשלומו יהווה תנאי לחידוש ההליך. בבקשה לדחיית התביעה על הסף, לא צוין שהסכום בו נוקב ב"כ ההגנה, ושלדבריו לא שולם, אינו מוסכם, ואין לו כל ביטוי במסמכי העבר. לא כלאחר יד ניתן לקבוע שלא שילם התובע סכום מוגדר בניגוד להתחייבות קודמת: אין לדעת מה בכלל שיעורו של הסכום שלא שולם.

4. בנסיבות אלה, תחזור הלכת בובליל ותקבע את המתווה הנכון להליך זה: החלטת 18.1.2016, בטלה; כתב הגנה תוך 30 יום, ובטענות הסף ידון המותב בפניו יובא תיק זה.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ו, 08 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.