נוכחים:

ב"כ המבקש: עו"ד גב' שרית גולן ועו"ד משה טברו

ב"כ המשיבה: עו"ד גב' רונית סופר

המשיב באמצעות הליווי

1. לפני בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ב-1996, בהחלטת בימ"ש זה (כב' השופט י' ליפשיץ) מיום 29.2.16, בה הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים.

המבקש עותר לשנות את תנאי מעצרו באופן שהמשך המעצר יהיה בתנאי מעצר בית מלא בבית מחותנו ובפיקוח שלו ושל בנו המתגוררים בשפרעם, ובתוספת פיקוח איזוק אלקטרוני.

2. נגד המבקש הוגש כתב אישום בו מיוחסת לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ברכב. ביום 29.2.16 הורה בית המשפט, בהסכמה, על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, לאחר שלא עלה בידי המבקש להציע חלופה ראויה מחוץ לשפרעם, שם מתגורר המתלונן.

3. המבקש טוען בבקשה כי ניהול המשפט יימשך עוד זמן רב נוכח ביטול ישיבות רבות בשל שביתת הפרקליטים ושביתת עובדי בית המשפט, וכן בשל עיכוב בשמיעת עדים ואי קבלת חומרי חקירה. עוד טוען המבקש כי לאחר שכבר נשמעו חלק מהעדים חל כרסום ניכר בראיות התביעה ובהוכחת הטענה כי התקיים אצל המבקש יסוד נפשי חמור של הכוונה לחבלה מחמירה. בשל כל אלה, סבור המבקש כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על שינוי תנאי מעצרו. המבקש מדגיש כי הבית המוצע אינו קרוב לבית משפחת המתלונן וממוקם בקצה השני של שפרעם.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק לשנות את תנאי מעצרו של המבקש. המשיבה מדגישה כי שחרורו של המבקש למעצר בית בשפרעם יביא להתלקחות הרוחות בין משפחת המתלונן לבין משפחתו של המבקש אף אם הבית המוצע נמצא בקצה הכפר.

5. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי שוכנעתי כי יש לדחות את הבקשה.

בבסיס הסכמת הצדדים למעצרו של המבקש עד תום ההליכים עמדה ההבנה כי שחרורו של המבקש למעצר בית בשפרעם אינה מהווה חלופה ראויה נוכח מסוכנותו של המבקש והקרבה למשפחת המתלונן.

לא שוכנעתי כי מסוכנות זו חלפה או למצער הופחתה באופן המצדיק לשנות את התנאים אך בשל התמשכות ההליכים או בשל כרסום כלשהו בראיות, ככל שהיה כרסום כזה ואיני מביעה עמדה בעניין זה. מטענות באות כח הצדדים עולה כי על אף חלוף הזמן, עדיין קיימת עוינות בין כל המעורבים, אשר באה לידי ביטוי גם במהלך הדיונים המתנהלים בתיק, דבר המחזק את טענת המשיבה כי עדיין נשקפת מסוכנות משחרורו של המשיב למעצר בית בשפרעם. אציין כי גם קצינת המבחן בחנה את החלופה המוצעת וציינה בתסקיר מיום 14.2.16 כי אף שהיא התרשמה מהמפקחים המוצעים, אין היא יכולה להמליץ על שחרורו של המבקש בתנאים המוצעים על ידו מאחר ומיקום החלופה בשפרעם הינו בעייתי ואינו מבטיח ריחוק מהמתלוננים. לדעתה, בשל רגישות היחסים בין כל המעורבים קיים צורך בהפרדתם.

6. על כן, ומאחר ולא שוכנעתי כי הנימוקים שבפי המבקש איינו את המסוכנות הנשקפת אם המבקש ישוחרר בתנאי מעצר בית בשפרעם, ומאחר ומסוכנות זו עמדה, בין היתר, בבסיס ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים של המבקש, אני מורה על דחיית הבקשה.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ו, 27 יולי 2016, במעמד הנוכחים.