1. בפניי בקשת מטעם הנתבעת להוציא את חוות הדעת הפונקציונאלית של מר אהוד אדלשטיין מתיק בית המשפט.

2. התבעת טוענת כי חוות דעתו של מר אדלשטיין עניינה בעניינים שברפואה ולכן אין להגישה כראיה בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד). על פניו, כל התרגילים המפורטים בחוות הדעת הינם תרגילים רפואיים ובדיקות רפואיות.

3. לעומת זאת, התובע טוען כי חוות הדעת אינה בעניין רפואי ואינה נוגעת לדרכי שיקום. מטרת חוות הדעת הינה לתאר את מצבו התפקודי של התובע בעקבות התאונה. זוהי חוות דעת ייעודית בהיבט התפקוד. כמו כן, מר אדלשטיין אינו עוסק בתחום הרפואה ולכן אין לראות בחוות דעתו ככזאת שעוסקת בעניין רפואי.

4. בנוסף, טוען התובע כי במאגרי בית המשפט אין מומחים בתחום הפונקציונלי. על כן, מר אדלשטיין בא לעזרו של בית המשפט על מנת להעניק תמונה מלאה בדבר הפגיעה התפקודית הנובעת מנכותו של התובע.

5. סעיף 6א לחוק הפלת"ד ותקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגע תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1987, קובעים כי נדרש מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט להוכחת כל עניין שברפואה, לרבות דרכי השיקום של הנפגע.

6. בידי הצדדים קיימת האפשרות להגיש חוות דעת טכניות בגין עלויות העזרים הרפואיים אשר יזדקק להם התובע, עליות התאמת דיור וכדומה (ר' רעא 7822/13 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אלון ניגר, (29.01.2014)).

7. לעיתים, הגבול בין חוות דעת רפואית או חוות דעת טכנית יכול להיות גבול דק מאוד, שכן, חוות דעת טכנית נסמכת על הקביעות הרפואיות. יחד עם זאת, במקרה דנן נראה כי חוות דעתו של מר אדלשטיין אינה חוות דעת טכנית אלא חוות דעת רפואית.

8. מר אדלשטיין בדק את יכולות התפקוד הרפואית של התובע. הוא עשה זאת על ידי מספר תרגילים רפואיים, בחינת ממצאיהם ובעזרת המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו. לבסוף, קבוע מר אדלשטיין ממצאים רפואיים בדבר יכולותיו התפקודיות של התובע, שממילא מצויות על-פי הפסיקה בשיקול דעת בית המשפט (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי ואח' וערעור שכנגד, (8.6.95), פיסקה 7; עא 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע נ' מוחמד יאסין, (31.8.11), פיסקה 35; ע"א 6601/07 סאבר אבו סרחאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (23.08.2010), פסקה 11 לפסק דינה של השופטת ארבל).

9. נראה כי חוות הדעת מעריכה את הפוטנציאל הגופני- פיזי של התובע, ולא את פרטים טכניים כלכליים אשר ייתכן והתובע נזקק להם או יזדקק להם בעתיד. לפיכך, יש לראות בחוות הדעת כחוות דעת רפואית לכל דבר ועניין.

10. מאחר ותקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 טרם נכנסו לתוקפן לא מצאתי לדון בטענת התובע כי לפי התקנות החדשות רשאי בעל דין לצרף חוות דעת שאינה בעניין רפואי כדי לעזור לבית המשפט, ומכל מקום, כאמור, מדובר בחוות דעת רפואית.

11. בנסיבות, אני מורה בזאת על הוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט.

ניתנה היום, א' טבת תשפ"א, 16 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.