הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונות נזקי רכב התובעת ומקום התאונה, אני קובע כי התובעת עמדה בנטל להוכיח את תביעתה. אני מעדיף את עדות נהגת התובעת על פני הנתבע 1 אשר הייתה סדורה ותאמה הן את מוקדי הנזק והן את עדותו של הנתבע 1 בפרטים מוכמנים שקשורים בתאונה. עדות הנתבע 1 לעומת זאת הייתה רצופה אי דיוקים, מובן ממנה כי אירוע התאונה התרחש תוך כדי זליגה לנתיב רכב התובעת ונעדרת ממנה אפשרות הסטייה הנטענת של רכב התובעת שמאלה, דבר שגם אינו מתיישב עם נקודת המפגש שבין שני הרכבים, בדיוק בשלב שבו האוטובוס מוטה ימינה ובהכרח ובתוואי הדרך המוכח, עשוי לסטות לנתיב המקביל. אני מעמיד עם זאת את הנזק הישיר על סך 7,200 ₪ עת הוכח מעדות נהגת התובעת ועדותה כי דלת רכב התובעת לא ניזוקה בתאונה זו.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה בסך 7,200 ₪ ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 443 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 6.12.12, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,500 ₪, אגורת בית משפט ששולמו בתיק ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ח, 31 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.