בפניי בקשת התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, בשל מעורבותו בתאונת דרכים מיום 04.02.15, במנגנון "צליפת שוט".

הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע הואיל ולטענתה לא עלה בידי התובע להוכיח ראשית ראיה ורצף טיפולי נדרש.

הכרעה:

מעיון בכתבי הטענות וצרופותיהם עולה, כי יום לאחר התאונה התובע נבדק בביה"ח "רמב"ם" והתלונן על כאבים בצוואר ובכתף שמאל. התובע אובחן כסובל מהגבלה בתנועת הכתף ושוחרר עם המלצה לטיפול באמצעות משככי כאבים, קומפרסים ומעקב במסגרת קופת החולים.

התובע פנה לטיפול במסגרת קופת החולים והרופאים המטפלים שבו על האבחנה, לפיה התובע סובל מהגבלה בתנועת הכתף והופנה לקבלת טיפולים אלטרנטיביים (טופל בכ- 10 טיפולים) עד ליום 02.08.15, ללא הטבה במצבו. ביום 18.11.15 הומלץ לתובע לקבל טיפול באמצעות זריקות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וצרופותיהם עולה, כי מאז התאונה התובע מתלונן על כאבים ואף טופל בטיפולי פיזיותרפיה ואלטרנטיביים כשנה וחצי לאחר התאונה.

בנסיבות אלו עולה, כי קיימת ראשית ראייה לנכות צמיתה ורצף טיפולי המצדיק מינוי מומחה בתחום האורתופדיה, אשר בשלב זה תישא הנתבעת בשכר טרחתו.

ככל שלא תקבע נכות , תהא רשאית הנתבעת לעתור לקיזוז הסכום מהפיצוי שייפסק.

כתב מינוי ישוגר בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ו, 09 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.