26 ספטמבר 2016

לפני:

כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין

החלטה

1. בפני בקשת המבקשת, הנתבעת מספר 1, להורות לעירית רמלה לגלות את תיקו האישי של המשיב מספר 1. במהלך הדיון טענו המבקשות, כי יש להרחיב את בקשה ולהורות על גילוים של התיקים האישיים של המשיב מספר 1 גם בעירית לוד וגדרה בהן עבד.

2. בבקשתה טענה המבקשת, כי נודע לה, שנסיבות סיום העסקתו של התובע בעיריית רמלה דומות לענייננו כאן וכי הטענות שמעלה המשיב מספר 1 בין היתר לענין פיטוריו עקב היותו, לטענתו, "חושף שחיתויות" נטענו על ידו גם מול עירית רמלה.

3. בדיון שהתקיים ביום 15.9.2016 טענה המבקשת, כי "יש כאן דפוס פעולה קבוע מצידו של התובע 1 אצל מעבידיו" וכי יש "חשיבות להראות דפוס פעולה זהה או דומה" (ר' פרוטוקול עמ' 4 שורות 16-15). עוד טענה המבקשת, כי בחשיפת המסמכים יש כדי "לייעל את הדין כדי לחסוך עדים מיותרים ולחסוך זמן" (ר' פרוטוקול עמ' 4 שורה 17).

4. אציין בהקשר זה, כי המבקשת הגישה בקשתה תוך שהיא מצרפת את עירית רמלה כמשיבה פורמלית לבקשה וזו האחרונה לא המתינה להחלטתי בענין זה ושלחה לבית הדין את העתק תיקו האישי של המבקש אשר נסרק והועלה לנט-המשפט.

5. המשיב מספר 1 התנגד לבקשת המבקשת וטען כי לא ברור לו מדוע המידע שיתכן ומצוי בתיקו האישי בעירית רמלה חיוני להליך וכי הבקשה פוגעת בפרטיותו (ר' סעיף 1 לתגובה). עוד ציין המשיב 1 כי העסקתו בעירית רמלה הסתיימה ביוזמתו וכי לאור הודאתה של המבקשת כי "התנהלותו של מר עמיר עזרא (המבקש מספר 2-י.ז.ג) עולה כדי עבירות משמעתיות ופליליות כפי שאף טענה בפני בית דין זה, בהליך אחר" (ר' סעיף 4 לבקשה), אזי "דפוס הפעולה" קיים "בהתנהגותה המזגזגת של המבקשת, אשר ביד אחת טוענת כי לא קיימת שחיתות שלטונית וביד השנייה מבקשת לסיים את העסקתו של הנתבע 1 על רקע מעשים העולים כדי שחיתות שלטונית" (ר' סעיף 6 לבקשה).

דיון והכרעה

6. י' קדמי בספרו "על הראיות הדין בראי הפסיקה" כותב:

"התנהגותו של אדם בעבר עשויה להיות בעלת ערך הוכחתי הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי: "מעשים דומים" שנעשו על ידי אדם בעבר, עשויים להצביע על "כוונתו", קרי: תיעוד הנפשה המלווה את מעשיו, שהרי התנהגותו של אדם מבטאת בדרך כלל את הלך נפשו...דא עקא שעברו של אדם עשוי ליצור "דעה קדומה" לחובתו בשני המישורים; והבעיה הקשה בהוכחת ה"עבר" היא מתי רשאי בית המשפט ליטול את הסיכון הכרוך ביצירת דעה קדומה, וכיצד להקטין את הנזק הכרוך בכך".

(הוצאת דיונון, תשס"ד-2003, בעמ' 609).

7. עוד מציין המלומד י' קדמי:

"הוכחת "מעשים דומים" ו"שיטת ביצוע" מותרת במישור האזרחי – כהוכחת כל עובדה אחרת – אם הם רלוונטים לאמור: אם הוכחתם "שייכת לענין" במובן זה שיש בכוחם לתרום לפתרון השאלה השנויה המחלוקת בין בעלי הדין".

(שם, בעמ' 624)

ובהמשך -

"בית המשפט יהיה רשאי לפסול הוכחת מעשים דומים ושיטת ביצוע במישור האזרחי מטעמים של "הגינות כלפי העד (ויהיה זה בדרך כלל הנתבע – י.ק) ולשם החסכון בזמן הציבור...הטעם הסופי המביא לפסילתה של הראיה בהקשר זה הוא: כי ערכו ההוכחתי של המעשה שבעבר הוא קטן, והסכנה הנשקפת מן הראיה אינה עומדת ביחס סביר למשקלו".

(שם, בעמ' 625)

8. בדב"ע (ארצי) נג/3-154 פנחס נבון – המועצה המקומית ירוחם (פד"ע כז' 367) נדון ענינו של עובד שפוטר וביקש להצהיר שבפיטוריו בטלים מחמת שנעשו משיקולים פוליטיים וביקש להציג "ראיות נסיבתיות בדבר פיטורים שיטתיים של כל (או רוב) עובדי המשיבה שהיו מזוהים עם ראש המועצה שהוחלף בבחירות" (שם, בעמ' 368). בית הדין הארצי קבע בענין זה, כי "הכלל הוא, כי הדיון בפיטורי עובד ציבור יתרכז במניעים הנוגעים באותו עובד. מכאן, כי ברב המשפטים הללו ראיות על פיטורי עובדים אחרים אינן רלוואנטיות. אולם יש חריגים לכלל זה, ובית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה קבעו מדיניות, שלא להקשות על הבאת ראיות על ידי העובד הטוען שרשות ציבורית פסלה ממניעים פסולים" (שם, בעמ' 369).

9. בענייננו, המחלוקת העומדת במוקדה של התובענה היא, האם המשיבים פוטרו עקב חשיפת שחיתויות, בהתאם להוראת סעיף 3א לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 (להלן – "החוק") כטענתם, או שמא פוטר המשיב 1, אשר הבקשה נוגעת אליו ורק אליו, לאור דרישת משטרת ישראל ועקב חוות דעת תפקודית גרועה של יחידת השיטור העירוני (ר' סעיף 18 לכתב ההגנה המתוקן).

10. בע"ע (ארצי) 17365-11-11 ג'קלין סוויסה – עירית יהוד (2014) אמר בית הדין הארצי דברים היפים אף לעניננו בכל הנוגע לתכליתו של החוק:

"בית דין זה עמד על תכליתו של החוק ואופן יישומו במקרים רבים שהובאו לפתחנו. על פי הפסיקה, תכליתו של החוק היא כפולה: תכליתו האחת להגן על העובד חושף השחיתות, והשניה לעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות. (ראו ע"ע (ארצי) 256/09 רפי רותם - מדינת ישראל - משרד האוצר [פורסם בנבו] (20.9.07), להלן עניין רותם); ע"ע (ארצי) 300204/07 דוד מוצפי - עיריית אור יהודה [פורסם בנבו] (29.10.01); ע"ע (ארצי) 502/05 אסף גרטי - מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.7.06), להלן: עניין גרטי); ע"ע (ארצי) 48067-10-11 משה חזות-רכבת ישראל [פורסם בנבו] (4.6.2013), להלן: עניין משה חזות"...

החשיבות בחשיפת השחיתות ובהענקת גיבוי חברתי ומשפטי לחושפי מעשי השחיתות נובעת מן האיום הטבוע בתופעת השחיתות עצמה, אשר מכרסמת בערכי הנאמנות והסולידריות מבחינה תרבותית וחינוכית וגורמת לשחיקה ממוטיבציה של הפרט לתרום לחברה. ללא "מתריעים בשער" החושפים מעשי שחיתות, קשה יהיה להיאבק בנגע השחיתות".

11. במקבילית הכוחות ובאיזון בין הצורך להגן על חושפי שחיתויות, אף אם בענייננו טרם הוכח כי המשיבים אכן עונים להגדרה זו, לבין קביעת בית הדין הארצי לעבודה, כאמור בפסק הדין בענין פנחס נבון לפיה "הכלל הוא, כי הדיון בפיטורי עובד ציבור יתרכז במניעים הנוגעים באותו עובד", מסקנתי היא, כי בענייננו, חשיפתם של התיקים האישיים של המשיב מספר 1 במקומות עבודה אחרים אינה עומדת ביחס סביר למשקל שניתן לייחס למסמכים שיתגלו, ככל שיתגלו, וככל שיתברר שהמשיב מספר 1 סיים עבודתו בכל או חלק ממקומות העבודה הנזכרים בשל טענה לחשיפת שחיתויות.

12. לא למותר לציין בהקשר זה, כי "ככלל, גילוי מסמכים נוהג בין בעלי הדין עצמם, ובמסגרת סכסוך בין ראובן לשמעון אין מקום למתן צו לגילוי מסמכים כנגד צד שלישי, אלא במקרים חריגים (ראו, לדוגמה, החלטתי ברע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש. אלפיים (1997) בע"מ [פורסם בנבו] בפסקה 6 והאסמכתאות שם (23.8.2015))"(בג"ץ 6863/15 פלונית – פלונית (2015)).

13. לאור האמור לעיל ומשבקשת המבקשת מחייבת מתן צו גילוי מסמכים גורף, בנסיבות המתוארות לעיל ולאור השיקולים שפורטו לעיל, אני מורה על דחיית בקשת המבקשת 1.

כמו כן אני מורה למזכירות על הסרת תיקו האישי של המשיב מספר 1 אשר נסרק לתיק בית הדין ומבהירה, כי על המבקשים/הנתבעים יאסר לעשות שימוש בחומר זה אליו נחשפו, במסגרת ההליך.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ו, (26 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.