1. התובענה דנן הוגשה ביום 21/12/15 . לפניי בקשת הנתבעים ( להלן:"המבקשים") למתן ארכה בת 30 ימים להגשת בקשת רשות להתגונן מטעמם.

2. הבקשה הוגשה ביום 2/2/16 (להלן: "הבקשה") ותגובה לה הוגשה, בהתאם להחלטתי,

ביום 4/2/16 .

בנוסף, הוגשה לתיק ביום 9/2/16 הודעת הבהרה מטעם המשיב.

3. יצוין, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר המבקשים ולא צורפה לה בקשת הרשות להתגונן.

4. המשיב מתנגד למתן הארכה מהנימוקים שפורטו בתגובתו ובהודעתו ומבקש ליתן כנגד הנתבעים פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן.

5. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, מצאתי להתיר למבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן במענה לכתב התביעה, חרף האיחור שבהגשת הבקשה ( שכן אף לשיטת בא כוח

המבקשים פנו אליו המבקשים ביום 25/1/16 לשם ייצוגם על ידו ואילו הבקשה הוגשה, כאמור, רק ביום 2/2/16) וחרף העובדה שהבקשה לא נתמכה בתצהיר המבקשים, לא הובהר במסגרתה מתי הומצא למבקשים כתב התביעה ולא פורטו בה סיכויי ההגנה.

6. דחיית הבקשה משמעה סגירת שערי בית המשפט לפני המבקשים ושלילת יכולתם להתגונן מפני התביעה. זוהי תוצאה קשה ויש מקום להימנע ממנה, בפרט נוכח זכות הגישה לערכאות אשר זכתה להכרה כזכות יסוד בעלת היבטים חוקתיים.

ראוי, לטעמי, שהכרעה שיפוטית במחלוקת שבין הצדדים תינתן רק לאחר שיובאו טענותיהם, בפרט כשעסקינן בהליך של סדר דין מקוצר, שבמסגרתו אפשרות ההגנה של נתבעים, ככלל, מצומצמת במידה מה מזוֹ הקיימת בהליך תובענה בסדר דין רגיל.

8. עם זאת, בהביאי בחשבון את טענותיו של המשיב ובשים לב לצורך לאזן בין האינטרסים של הצדדים, סבורה אני כי בנסיבות הענין על המבקשים לכפר על מחדליהם בתשלום הוצאות.

9. אשר על כן, אני קובעת כי על המבקשים לשלם למשיב הוצאות בסך 2,000 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום.

בקשת רשות להתגונן תוגש עד ליום 2/3/16 .

בקשת הרשות להתגונן תידון לפניי ביום 20/4/16 בשעה 10:00 .

בעלי הדין יתייצבו אישית לישיבה זו.

מטעם המשיב, יתייצב גורם מוסמך המכיר את עובדות המקרה ומוסמך לסיים את התיק.

הצדדים יהיו ערוכים לסכם טענותיהם בעל פה.

המזכירות תעדכן את יומני, תשלח החלטתי זו לצדדים ותזמנם למועד הדיון שנקבע.

לאור טענות בא כוח המשיב הנוגעות להמצאת החלטותיי למשרדו- תוודא המזכירות המצאת

ההחלטות כאמור בפקס ובמייל למשרדו.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ו, 09 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.