1. ביום 20/12/15, הגישה התובעת נגד הנתבעת כתב תביעה בו טענה כי הנתבעת לא העבירה לה תשלומי הפרשות לפוליסת הביטוח בגין העובד אשר פרטיו צוינו בנספח אשר צורף לכתב התביעה. סכום התביעה הועמד על סך של 25,491 ₪ .

2. ביום 2/5/16, הגישה התובעת בקשה לפיה, לאחר הגשת התביעה הנתבעת הסדירה את חובה. במסגרת הבקשה הנ"ל התובעת בקשה לפסוק לטובתה הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה.

3. הנתבעת לא התייצבה לישיבה אשר היתה קבועה ביום 4/5/16, וזאת על אף אישור מסירה מיום 20/1/16 . הנתבעת גם לא פעלה כאמור בהחלטה מיום 4/5/16 ולא הגישה את עמדתה באשר לבקשת התובעת לפסיקת הוצאות ושכ"ט.

4. מהאמור לעיל לעולה כי המחלוקת המהותית בין הצדדים הגיעה לסיומה, ונותרה, לכאורה, מחלוקת יחידה בשאלת פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה.

5. בנסיבות העניין, הואיל והמחלוקת בין הצדדים הסתיימה בשלב מוקדם ביותר של ניהול התובענה, אך החוב שולם לאחר הגשתה, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים בהתאם להלכה הפסוקה, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 127 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ו, (02 יוני 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.