08 דצמבר 2016

לפני:

כב' השופטת מירב קליימן

החלטה

1. ביום 16.11.2016 הגיש הנתבע בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר עדותו הראשית של התובע. לטענת הנתבע, הרחיב התובע את חזית תביעתו בתצהירו, בהכלילו במסגרתו רכיבי תביעה שלא בא זכרם בכתב התביעה שהגיש לבית הדין.

כך, בסעיפים 2 ו - 36 לתצהירו, מוסיף התובע סעדים שלא הוזכרו בכתב התביעה כגון: פיצויים בגין אי קיום שימוע, פיצויים על פיטורים ללא הודעה מראש, פיצוי כספי בגין יתרת ימי חופשה, העדר הפרשות לפנסיה, ימי מחלה וכיו"ב. סעדים חדשים אלו מוזכרים אגב אורחא גם בסעיף 12 לתצהירה של גב' רחבי.

1. לטענת הנתבע הוסיף התובע למעשה בתצהירו סעדים כספיים חדשים בסך של 26,734 ₪ ללא בסיס או פירוט, כאשר לשיטתו של התובע בתצהיר, טענותיו אלו לא פורטו ולא בוססו עד כה כיוון שרק בקדם המשפט התברר לו כי הנתבע לא ישיב אותו לעבודה. לטענת הנתבע, דברים אלו הובהרו כבר במסגרת כתב ההגנה שהוגש בהליך.
2. התובע התנגד לבקשה, תוך שציין כי במסגרת כתב התביעה תבע שני סעדים: האחד - סעד שאינו כספי בדמות החזרתו לעבודה לאחר שפוטר שלא כדין בשל מחלה מכח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1988 (להלן: "החוק") והשני - סעד כספי בשל הפרת הוראות החוק.
3. מוסיף וטוען התובע כי בתובענה מסוג זה, שבה עותר העובד להשיבו לעבודה בשל פיטוריו מכח החוק, תוך הפרת הוראות החוק, לא חלה עליו חובה להגיש תביעה בגין כל זכויותיו בבחינת סיום מוחלט של יחסי עובד מעסיק ולא חלה עליו חובה לתבוע את מלוא הזכויות המגיעות לו מאת המעסיק בשל כלל תקופת עבודתו. משכך, טוען התובע, עומדת לעובד הזכות - ככל שלא יושב לעבודתו - להגיש תובענה לקבלת כלל זכויותיו המגיעות לו מאת המעסיק.
4. עוד טוען התובע כי לא ציין בתצהירו שהינו תובע סעד אחר ממה שנתבע על ידו במסגרת כתב התביעה ומפנה לסעיף 26 לכתב התביעה שם ציין כי: "לא למותר לציין כי לתובע מגיעות זכויות שונות כעובד, אשר לא שולמו לו ע"י הנתבע, ואולם, זכויות אלה יידרשו ו/או ייתבעו בנפרד מאת הנתבע".
5. לבסוף טוען התובע כי אין המדובר בהרחבת חזית שכן ציון העובדה כי הנתבע נמנע מלשלם לתובע זכויות נוספות, הינה עובדה רלבנטית ועל כן יש לדחות את הבקשה.
6. בתשובה שהגיש חזר הנתבע על טענתו, לפיה שני הסעדים היחידים המוזכרים בכתב התביעה הן סעד ההשבה לעבודה וסעד כספי בדמות פיצוי בסך 100,000 ₪ לפי החוק, כאשר הטענה בדבר פיטורין שלא כדין, המוזכרת בסעיף 3.1 לתגובה לבקשה שהוגשה על ידי התובע, אינה מוצאת מקומה בסעדים המפורטים בסעיף 34 לכתב התביעה ולוּ בדרך של סעד חלופי. כתב התביעה, כך טוען הנתבע, אינו כולל כל סעד של תביעה כספית שעניינה בסיום יחסי עובד מעסיק, ככל שבית הדין לא ישיב את התובע לעבודה.
7. בנוסף, מבהיר הנתבע כי התובע לא שילם אגרה על רכיבי התביעה הנוספים בתצהירו.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתבי בי הדין ובכלל נסיבותיו של ההליך, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה למחיקת סעיף 36 מתצהיר התובע וכן סעיף 12 לתצהיר גב' רחבי, וזאת מהנימוקים הבאים -

1. אכן, על בעל דין לכלול את תביעותיו בכתב התביעה, כאשר פסק הדין לא יינתן על סמך עילה שונה מזו שנטענה בכתב התביעה, אלא אם כן נענתה בקשה לתיקון כתב טענות או ככל שבעל הדין שכנגד נתן הסכמתו לכך במפורש או מכללא. משכך, בדין הוגשה בקשת הנתבע למחיקת סעיפים מתצהיר התובע, העוסקים ברכיבי תביעה שלא נתבעו במסגרת כתב התביעה המקורי, ויש מקום להיעתר לה.
2. סעיף 36 לתצהיר, המפרט סעדים חדשים, מרחיב למעשה באופן אסור את חזית ההליך. התובע מפרט במסגרת הסעיף סעדים חדשים ללא הגשת בקשת תיקון בצד אלה, אשר ייתכן ולוּ הייתה מוגשת בעת הגשת התצהיר תוך מתן פירוט וטעם, הייתה מתקבלת על ידי בית הדין תוך חיוב בהוצאות, בשים לב לאיזון שהיה נדרש בית הדין לבצע למול זכותו הדיונית של הנתבע ובשים לב לשלב הדיוני בו היה מצוי הדיון.
3. זאת ועוד, מבחינת מהות הסעדים המפורטת בסעיף 36 לתצהיר התובע, הרי שאין המדובר בטענה משפטית חלופית שניתן להסיקה מתשתית עובדתית המצויה בכתב התביעה, אלא בתביעה לסעדים חדשים אשר התשתית העובדתית עליה הם מסתמכים אינה מפורטת בכתב התביעה ואף במסגרת התצהיר לא פורטה.
4. אלא, שכאמור, התובע בענייננו אף לא הגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ובתצהירו פירט הוא סל של תביעות כספיות חדשות, ללא תשלום אגרה בצידן ומבלי שיש כלפיהן כל התייחסות בכתב התביעה. אדרבא, התובע עצמו טוען בתגובה, כי הותיר לעצמו פתח להשלים תביעתו לאור אופיה וזאת בלי נימוק משפטי או אסמכתא לאופן הילוכו הדיוני.
5. נאמר עוד. בתגובה לבקשה טוען התובע טענות שהינן בבחינת 'תרתי דסתרי', כאשר מחד טען כי אין המדובר בתביעה לסעדים חדשים שבאו לעולם אך בתצהיר ומנגד הבהיר כי בשים לב לאופיה של התביעה שהגיש ולסעדים שפורטו בכתב התביעה יכול הוא להוסיף כעת סעדים חדשים, כפי שכבר הבהיר בסעיף 26 לכתב התביעה וזאת כיוון שעדיין לא הוכרע סופית אם הסתיימו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים, אם לאו.
6. אין בידינו לקבל טענות אלו של התובע, שכאמור, אף אינן מתיישבות האחת עם רעותה. המדובר בקבוצת סעדים שלא הוזכרו בכתב התביעה ולא הוגשה כל בקשה לתיקון כתב תביעה (אף לא כעת, במסגרת התגובה לבקשת הנתבע למחיקת סעיפים בתצהיר). בעניין החובה לבקש את תיקון כתב הטענות על מנת לחרוג מגזרת המחלוקת ראו בספרו של ד"ר יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, מהדורה חמישית – 2016, פרק 9 עמ' 12 והאסמכתאות המוזכרות שם.
7. נמצאים אנו בשלב דיוני מתקדם של ההליך לאחר הגשת תצהירי נתבע ובסמוך למועד ההוכחות הקבוע ליום 11.1.2017. משכך, מצאתי לקבל את בקשת הנתבע לגבי סעיף 36 לתצהיר התובע וסעיף 12 לתצהירה של גב' רחבי.

סוף דבר

1. הבקשה מתקבלת באופן המפורט לעיל. לגבי הסעיפים הנוספים, לא מצאתי כי יש בנטען כדי להורות על מחיקתם וכל צד זכאי לטעון בעניין במסגרת סיכומיו.
2. התובע ישלם לנתבע הוצאות בגין הגשת בקשה זו בסך 1,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ז, (08 דצמבר 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.