א. לפניי תביעה של ועד בית מול דיירת שמסרבת לשלם את דמי ועד הבית. הדיירת טוענת כי היא לא מוכנה לשלם עבור הוצאות עתידיות וכי "וועד הבית אינו ועד בית אמיתי". כמו כן, טענה הדיירת שלא הוזמנה לישיבות וכמו כן, הוסיפה ואמרה שהיא השתתפה בשתי ישיבות בלבד. התובע שהינו יו"ר ועד הבית משנת 2001 ואשר נבחר כדין באספה הכללית של הדיירים, טוען יחד עם הגברת זהבה אף היא דיירת בבית שהעידה בפניי כי הדיירת לא הופיעה אלא לאספה אחת בלבד וכי הודעות על קיומן של אספות מודפסות וכתובות ברוסית בכניסה לבית והוא הציג את ת/1 לראיה.

לאחר לימוד מסמכי בי-הדין ושמיעת הצדדים, הנני קובעת כי על הנתבעת לשלם סך של 600 ₪ וכן הוצאות בסך 350 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

והנימוקים לכך כדלקמן:

1. חוקיותו או אי חוקיותו של ועד הבית הינו עניין למפקחת על הבתים המשותפים ולא לביהמ"ש לתביעות קטנות. טענתה של הדיירת כי "ועד הבית אינו אמיתי", אין מקומו בביהמ"ש זה אם ובמידה וכוונתה הייתה כי לא נבחר באופן חוקי. אך מאחר והיא נעדרה מרוב האספות הכלליות וגם מהאספה שבחרה את הועד, אין ביכולתה לבוא ולטעון כי "ועד הבית אינו ועד בית אמיתי" ולא רק זאת, אלא היא עצמה הודתה שהיא שילמה עד כה חוץ מאת הסכום שנתבע ממנה את דמי ועד הבית דהיינו, בהתנהלותה כך, היא פעלה כמי שרואה את ועד הבית כחוקי והחלטותיו חוקיות. חזקה כל עוד לא הוכח אחרת שועד הבית הוא חוקי, והחלטותיו אם כך חוקיות ויש לציית להם.

2. הנתבעת לא יכולה לבחור לעצמה מה הן ההוצאות שהיא תשלם עבורן ומה הן ההוצאות שהיא לא תשלם עבורן. החלטת הועד על מיסי ועד או על הוצאות חד פעמיות לקראת פרויקט עתידי, מחייבת אף אותה ואין ביכולתה מבחינה חוקית להתחמק או לסרב לציית להן, אלא אם תפעל בערכאה המתאימה ובאופן המתאים לפסילת ועד בית כועד חוקי. כל עוד לא נעשה הדבר, החלטות הועד הן בחזקת חוקיות לחלוטין.

ב. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת, עוסקת בתביעה על לשון הרע שאינו מתאים לביהמ"ש לתביעות קטנות ולפיכך, הנני מוחקת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ו' אדר ב' תשע"ו, 16 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.