1. מר אילן דויד לוי (להלן: "המבקש") הגיש המרצת פתיחה במסגרתה עתר כי בית המשפט יצהיר כי שטח דירתו המצויה בגוש 10428 חלקה 134, ברחוב הילדים 3 בקרית מוצקין, כולל גם את השטח המפורט בתשריט השטר המקורי שנחתם עם הדיירים המקוריים של הדירה, והמהווה גינה.

2. התובענה המקורית הוגשה על ידי המבקש כנגד גב' אורלי אביגיל גנון ומר ניר גנון (להלן: "המשיבים 1 ו-2"), שהינם אף הם בעלי זכויות בדירה בבית המשותף, ואולם בהמשך לדיון מקדמי שהתקיים ביום 23/06/16 נאות המבקש לתקן את התובענה וצירף כמשיבים לתובענה את כל בעלי הזכויות במקרקעין.

3. מעיון בתיק עולה כי המשיבים 1 ו-2 הגישו כתב תשובה, התנגדו לבקשה ואף התייצבו לדיון שהתקיים ביום 25/09/16 על מנת לעמוד על התנגדותם. עו"ד יעקב נתנאל, הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ ושקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה, הגישו הודעות במסגרתן ציינו כי אין להן עניין בתובענה, כי הן מותירות את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, ומבקשות שלא להתייצב לדיון שנקבע בתובענה המתוקנת. יתר המשיבים להם הומצאה התובענה לא הגישו תשובה ולא התייצבו לדיון שהתקיים ביום 28/11/16.

4. לבקשת המבקש והמשיבים 1 ו-2 ניתנו צווים שונים לקבלת מסמכים מרשם המקרקעין ולבקשת הצדדים צורפו מסמכים אלה, רובם או כולם, לסיכומי הצדדים. בהחלטה שניתנה ביום 17/02/17 ניתנה למבקש הזכות להגיש סיכומי תשובה ואלה הוגשו ביום 19/02/17.

התשתית העובדתית הרלבנטית

5. בשנת 1951 נחתם חוזה חכירת משנה בין מר הרמן בוקסהורן לבין חברת התאחדות עולי צ'כוסלובקיה ג' בקרית מוצקין בערבון מוגבל ולבין הקרן הקיימת לישראל על פי שטר מספר 4776/51 ולפיו הוחכרה למר הרמן בוקסהורן דירה בת חדר וחצי, כאשר אליה צמודה גינה בהתאם לתשריט שכונה רשימה ב'.

6. בתאריך 08/12/1954 העביר מר הרמן בוקסהורן את זכויותיו על פי חוזה החכירה למר יהושע סיפסר בהתאם לשטר 3294/54.

7. בתאריך 18/03/1962 העביר מר יהושע סיפסר את זכות החכירה למר דוד בן נח נויימן בהסכמת חברת התאחדות עולי צ'כוסלובקיה ג' בקרית מוצקין בערבון מוגבל והקרן הקיימת לישראל וזאת בכפוף לשטר המקורי 4776/51.

8. בשנת 1996 העביר מר דוד בן נח נויימן את זכויות החכירה למר נחמיה פונדיברידר ולגב' סוניה פונדיברידר על פי שטר 38675/96 כאשר בתיאור הנכס בשטר ההעברה נרשם "כמפורט בשטר המקורי 4776/51". בשלב מסוים נפטר מר נחמיה פונדיברידר והגב' סוניה פונדיברידר ירשה את זכויותיו בנכס.

9. באותה שנה, שנת 1996 ולאחר פטירתו של מר נחמיה פונדיברידר העבירה הגב' סוניה פונדיברידר את זכויותיה במקרקעין לבנה מר בניה פונדיברידר ללא תמורה על פי שטר מספר 43599/96 כאשר בתיאור הנכס נרשם "החלק המפורט בשטר מקורי מס' 4766/51.

10. בתאריך 16/11/2000 נחתם הסכם מכר בין מר בניה פונדיברידר לבין קרן פונדיברידר ובו צוין כי המוכר הינו "בעל זכות החזקה הייחודית והבלעדית ביחס לדירה בת 1.5 חדרים, חדר שירות ומרפסת, הנמצאת בקומת קרקע בבניין (זכות חכירה של המוכר בבניין ו/או הדירה ייקראו להלן: "הדירה")". הגם שאין כאמור בהסכם שנחתם בין הצדדים התייחסות להצמדות כלשהן לרבות לעניין הגינה, נרשם במבוא להסכם כי הוא כולל "את מלוא זכויותיו (של המוכר) בדירה, וכל הצמוד לה". עוד יצוין כי נרשם בשטרי ההעברה בתיאור הממכר כדלקמן: "החלק המפורט בשטר המקורי מס' 4776/51". לעומת זאת בחוזה החכירה החדש שנחתם בין הגב' קרן פונדיברידר ובין מנהל מקרקעי ישראל ביום 25/03/2001 נרשם לגבי תיאור הדירה כדלקמן:

"גוש/כרך: 10428 חלקה/ דף: 134 חלקת משנה___

שטח הרצפה: 40 מ"ר

מספר חדרים בדירה: 1.5

מספר הדירות בתשריט: 1

מספר החלקים ברכוש המשותף הצמודים לדירה:

מספר משנה של הרכוש המשותף: "

11. בתאריך 28/08/2005 נחתם הסכם מכר במסגרתו מכרה גב' קרן פונדיברידר את זכויותיה בדירה לגב' מרים אמר. בהסכם המכר העבירה הגב' קרן פונדברידר את מלוא זכויותיה בדירה לגב' מרים אמר כמוצהר בחוזה כדלקמן: "המוכר מצהיר כי הינו החוכר ובעל הזכויות, לרבות זכויות החזקה, הבלעדי והיחיד של הדירה בקומת קרקע והנמצאת ברח' הילדים מספר 3 בישוב קריית מוצקין והידועה והרשומה בלשכת רישום המקרקעין בחיפה כ: חלק מחלקה 134 בגוש 10428 (להלן: "הדירה")".

המשיבים 1 ו-2 צרפו לסיכומיהם עמוד אחד משטר העברת הזכויות ומכאן שלא ניתן לקבוע את אופן תיאור המקרקעין והאם כלל איזכור לזכויות ברכוש המשותף ובכלל זה בגינה או הפנייה לשטר המקורי 4776/51.

12. בתאריך 15/01/2008 נחתם הסכם מכר בין הגב' מרים אמר לבין המבקש ובו מציינת המוכרת הגב' מרים אמר כי זכויותיה מסתכמות בדירה בת 2 חדרים ברח' הילדים 3 קרית מוצקין על חלקה 134 בגוש 10428. כמו כן ציינה המוכרת בהסכם המכר כי היא מוכרת למבקש את הדירה ואת כל הזכויות בה בלא איזכור הגינה או חלקים מן הרכוש המשותף.

עם זאת, מעיון בשטר העברת זכויות השכירות אשר נמצא בלשכת רישום המקרקעין, אשר נערך על ידי רשות מקרקעי ישראל בחודש מרץ 2008, אשר נחתם גם על ידי המוכרת הגב' מרים אמר והעוסק בהעברת הזכויות למבקש מגב' אמר, עולה כי הצמדת הגינה לדירת המבקש צוינה באופן מפורש על דרך צירוף התשריט בו מסומנת הגינה כמוצמדת לדירה שרכש המבקש.

13. יצוין כי בנסח רישום המקרקעין אשר הוגש על ידי הצדדים אין איזכור או התייחסות לרישום הצמדות כל שהן או חלקים מן הרכוש המשותף ובכלל זה גם לא לדירת המבקש, מחמת העובדה שהבית טרם נרשם כבית משותף, ואולם קיימת הפנייה לתנאי השטר המקורי.

תמצית טענות הצדדים

14. המבקש טוען כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 25/09/16 הוצגו בפני בית המשפט השטרות המקוריים והתשריט מהם עלה במפורש כי שטח הגינה מוצמד לדירה מס' 1 שהינה דירת המבקש.

המבקש ציין כי המשיבים 1 ו-2 לא הצביעו כי בוצע שינוי או גריעה כלשהו משטח דירת המבקש במהלך השנים ועל כן אין המבקש מחויב להוכיח את זכאותו הקבועה בשטר המקורי, מה גם שצוין על גבי שטר החכירה עצמו כי המעבירים העבירו למקבלי ההעברה את מלוא זכויותיהם והתחייבויותיהם על פי חוזה החכירה, כאשר אל השטר המקורי צורף על ידי מנהל מקרקעי ישראל התשריט ושטר החכירה בהם רשום במפורש כאילו הרוכש הוא החוכר המקורי, דהיינו בעל הזכויות וההתחייבויות של החוכר המקורי.

המבקש הוסיף וציין כי אין באמור בהסכם המכר כדי להעלות או להוריד מזכויותיו הקנייניות, ודאי כאשר ההצמדות מופיעות בשטר רישום המקרקעין, אשר הפנה מפורשות לתשריט ההצמדה. בהקשר זה טען המבקש כי אין בהשמטות אשר חלו בהסכם המכר כדי לפגוע בזכויותיו הרשומות והמוכרת ממילא העבירה למבקש את מלוא זכויותיה לרבות ההצמדה, ואין המשיבים 1 ו-2 יכולים לטעון בתום לב אחרת.

המבקש טען כי מאז בניית הבניין, הגינה משמשת באופן בלעדי ומגודרת לטובת דירת המבקש, כשם שכל בעלי הדירות האחרים עושים שימוש ייחודי בשטח הגינה שהוצמד להם על פי התשריט, ומלבד המשיבים המונעים ממניעים לא ענייניים, כל יתר המשיבים לא מצאו להתנגד לתובענה.

עוד ובנוסף נטען על ידי המבקש כי טענות המשיבים סותרות את הוראות סעיף 55 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), הקובע כי עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה. גזילת שטח הגינה הצמוד לדירה והפיכתו לרכוש משותף פוגמת בכל תוקף שרשרת העסקאות שבוצעו מאז רכישת הקרקע על ידי הרוכש הראשון, ותפגע גם במרקם היחסים בין בעלי הדירות בבתים משותפים, שטרם נרשמו כבתים משותפים ויכולת הסתמכותם של בעלי הבתים בעת מכירת דירותיהם.

15. המשיבים 1 ו-2 טענו כי הרימו את נטל הראייה הנדרש והוכיחו כי המבקש אינו בעל זכויות בגינה וכי זו שייכת לרכוש המשותף.

המשיבים 1 ו-2 ציינו כי אמנם אין חולק כי בתחילת חיי הנכס הוצמדה לו גינה, ואולם בעת העברת הזכויות בדירה מבניה פונדיברידר לגב' קרן פונדיברידר לא הועברו הזכויות בגינה ואף אין לכך איזכור בחוזה החכירה החדש.

המשיבים 1 ו-2 הוסיפו וטענו כי גם בהעברת הזכויות בדירה מגב' קרן פונדיברידר לגב' מרים אמר הועברו אך ורק הזכויות בדירה ללא כל זכות אחרת ואו הצמדה של הרכוש המשותף ולכן המבקש רכש מגב' מרים אמר אך ורק זכויות בדירה ולא מעבר לכך, ואין המבקש רשאי לעשות מנהג בעלים בגינה שהינה רכוש משותף לכל הדיירים.

16. במסגרת סיכומי התשובה שהגיש המבקש טען המבקש כי בשטר ההעברה העוסק בהעברת הזכויות אליו מגב' אמר אליו גם צורף השטר מרשות מקרקעי ישראל בו מופיעה ההצמדה של הגינה באופן מפורש.

המבקש הוסיף וטען כי על רקע העובדה כי בהעברת הזכויות בין מר בניה פונדיברידר לגב' קרן פונדיברידר נרשם בשטר ההעברה "החלק המפורט בשטר המקורי מס' 4776/51" אין בסיס לטענת המשיבים 1 ו-2 כי בשלב זה הופרדה הגינה מהדירה בהעברת הזכויות.

דיון

17. בין הצדדים ניטשת מחלוקת בשאלת מעמדה של חלק מגינה המצויה בבניין שבו מצויות דירות הצדדים ואשר טרם נרשם כבית משותף. ובמילים אחרות, האם מהווה הגינה המסומנת בתשריט כגינה הצמודה לדירת המבקש ומהווה רכושו הבלעדי של המבקש או זו נחשבת כרכוש משותף של כלל הדיירים בבניין, ובכללם גם של המשיבים 1-2.

18. יצוין כבר עתה, כי המשיבים 1 ו-2 אינם חולקים בכתבי הטענות שהגישו כי בחוזה חכירת המשנה הראשון שנקשר בין מר הרמן בוקסהורן לבין חברת התאחדות עולי צ'כוסלובקיה ג' בקרית מוצקין בערבון מוגבל ולבין הקרן הקיימת לישראל בשנת 1951 הוצמדה הגינה בהתאם לתשריט לדירת המבקש. יתר על כן בדיון שהתקיים ביום 26/11/16 ולאחר שב"כ המבקש הציג את התשריט המקורי, הובהרו הדברים מעל לכל צל של ספק, כי אכן הגינה שבמחלוקת היא הגינה אשר הוצמדה בתשריט המקורי לדירת המבקש.

19. עיון בהסכמי חכירת המשנה/הסכמי המכר, שנעשו ביחס לדירת המבקש מעלים כי אכן החל מן ההסכם שנערך בין מר בניה פונדיברידר וגב' קרן פונדיברידר בשנת 2000 לא נכללה התייחסות מפורשת להצמדות כלשהן לדירה ובכלל זה לגינה נשוא המחלוקת. עם זאת ראוי לציין כי בתיאור הממכר בשטר ההעברה בהסכם שנקשר בין מר בניה פונדיברידר והגב' קרן פונדיברידר צוין במפורש כי הממכר כולל את החלק המפורט בשטר המקורי מס' 4776/15 ובו צוינה ההצמדה לשטח הדירה מפורשות. מכאן שאין בסיס לטענת המשיבים 1 ו-2 כי במסגרת התקשרות זו נגרעה ההצמדה משטח הדירה.

20. באשר לעסקת המכר שנקשרה בין הגב' קרן פונדיברידר לגב' מרים אמר בשנת 2005 ואשר בהסכם המכר שנקשר בין הצדדים לא נכללה כל הפנייה לשטחי ההצמדה לא צירפו המשיבים 1 ו-2 את שטר העברת הזכויות המלא ואולם מעיון בשטר העברת הזכויות המלא שהוגש על ידי המבקש ואשר נערך על ידי רשות מקרקעי ישראל במסגרת העסקה שנעשתה בין המבקש והגב' מרים אמר בשנת 2008, מופיעה הצמדת הגינה באופן מפורש על דרך צירופו של התשריט המקורי הכולל את הצמדת הגינה לשטח הדירה.

21. לאור כל האמור, סבורני כי לא עלה בידי המשיבים 1 ו-2 לבסס את הטענה כי הצמדת הגינה לשטח דירת המבקש נגרעה במהלך עסקות המקרקעין שנעשו במהלך השנים מן הנכס, ואיזכור הצמדת הגינה לדירה, גם אם לא נכלל מפורשות בחוזי המכר בהם נקשרו הצדדים מופיע כחוט השני בשטרי העברת הזכויות ובאופן שהגינה מהווה חלק בלתי נפרד מן הדירה.

22. הוראת סעיף 13 לחוק המקרקעין שעניינה היקף עסקה במקרקעין קובעת כדלקמן:

"עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי בסעיפים 11 ו-12, ואין תוקף לעסקה בחלק מסויים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת".

הוראת סעיף 54 לחוק המקרקעין קובעת כדלקמן:

"על אף האמור בסעיף 13 תהא דירה בבית משותף נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות.

הוראת סעיף 55 לחוק המקרקעין המתייחסת לחלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות קובעת כדקלמן:

"(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.

(ב) עיסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.

(ג) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו בסימן ג' לפרק זה (להלן - התקנון), שחלק מסויים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו עליו הוראות פרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד".

23. אין מחלוקת כי שטח הגינה אינו ממין השטחים הנזכרים בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין ואשר מלכתחילה אסורים לגריעה מן הרכוש המשותף ואשר אין תוקף להצמדתם לדירה כלשהו. עסקת המקרקעין המתייחסת לדירת המבקש כוללת את החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ובלשונו של בית המשפט העליון בע"א 28/86 דר נ' גדעון, פ"ד מג (1) 75 (להלן: "פסק דין דר"):

"סעיף 55(ב) קובע, כי עיסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, וכי אין תוקף לעיסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה. הוראה זו היא תולדה הגיונית מן האמור בסעיפים 13 ו- 54. סעיף 13 קובע, כזכור, כי אין תוקף לעיסקה במקרקעין (מונח המוגדר בסעיף 6 לחוק ואשר עליו חלים סעיפים 7 ו- 8 לחוק), המתייחסת לחלק מסוים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת. ההוראה האחרת לענייננו מצויה בסעיף 54, אשר לפיו תהא דירה בבית משותף נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעיסקאות".

כלומר, לאור הוראות 54 ו-55 לחוק המקרקעין כל עסקה כוללת מלכתחילה גם את החלק מן הרכוש המשותף הצמוד לאותה דירה, ואין אפשרות לערוך עסקה במקרקעין, המתייחסת אך ורק לאותו חלק מן הרכוש המשותף הצמוד לדירה, שכן הרכוש המשותף שהוצמד הולך אחר הדירה ויחד עמה וכל פעולה משפטית או אחרת, שעניינה הדירה חלה ככזו באופן אוטומטי גם על החלק המוצמד של הרכוש.

24. באמור אין להוביל לתוצאה לפיה לא ניתן לתת תוקף להעברה של חלק מסוים המוצמד לדירה מדייר אחד למשנהו או לרכוש המשותף וכי זו חסרת תוקף משפטי. ואולם לצורך כך, יהיה על הטוען לביצוע העברה שכזו להצביע בראיות מוצקות, כי אכן הייתה כוונה או בוצעה העברה של חלק מהרכוש המשותף המוצמד לדירה לדירה אחרת או לרכוש המשותף. בענייננו, למעט העובדה שעלה בידי המשיבים 1 ו-2 להצביע על תיאור, שלא כלל את הגינה בחלק מחוזי המכר המאוחרים, שנובעת ככל הנראה מהשמטה מקרית, לא הציגו המשיבים 1 ו-2 מסמך בכתב ו/או ראיה מצד מי ממוכרי הדירות הגב' קרן פונדיברידר והגב' מרים אמר המעיד על ביצוע עסקה נפרדת ביחס לרכוש המשותף שהוצמד לדירה.

25. יתר על כן, העברת חלק מהרכוש המשותף מדירה אחת לדירה אחרת או מדירה פלונית בחזרה לרכוש המשותף הכללי, טעונה תיקון התקנון. בית המשפט העליון בפסק דין דר הבהיר כי בכל הנוגע להפיכת שטח משותף צמוד לשטח שאינו צמוד, דהיינו שהינו רכוש משותף של כל הדיירים, חלה הוראת סעיף 62 לחוק המקרקעין, שזו לשונה:

"(א) בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.

(א1) הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 145.

(ב) לענין סעיף קטן (א), "בעל דירה" - לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות.

(ג) תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן."

26. ובלשונו של הנשיא שמגר, כתוארו אז, בפסק דין דר:

"העברת חלק מהרכוש המשותף מדירה אחת לדירה אחרת או מדירה פלונית בחזרה לרכוש המשותף הכללי טעונה תיקון התקנון; בעניין זה עלינו לפנות לסעיף 62(א) רישא לחוק, אשר לפיו רשאים בעלי הדירות לערוך שינויים בהוראותיו של התקנון ברוב של בעלי הדירות, ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם.

לצורך הצמדת חלק מן הרכוש המשותף לדירה מסוימת דרושה הסכמת כל בעלי הדירות (סעיף 62(א) סיפא). כן דרושה לעולם הסכמה של אותם בעלי הדירות, אשר השינוי משפיע על זכויותיהם ומטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק (סעיף 62(א) אמצע) (לעניין זה ראה גם פרופ' י' וייסמן, "יחד ולחוד בבית משותף" משפטים טז (תשמ"ו-מ"ז) במקרה שלפנינו, תגרום החזרת החצר הגדולה לרכוש המשותף הכללי להגדלת שיעור השתתפותם של כל אחד מבעלי הדירות בהוצאות האחזקה והשיקום של הרכוש המשותף. עניין לנו, אם כן, בהענקת זכויות בשטח האמור לכל יתר בעלי הדירות, שבצדן גם הטלת חובות עליהם".

27. בהקשר זה יצוין כי באשר לדרישה שההעברה תיעשה כחוק אין הבדל בין בית משותף שנרשם ובית משותף שטרם נרשם, כפי שהוא המצב בענייננו.

28. המשיבים 1 ו-2 לא הגישו תצהירים ולא זימנו לעדות את הגב' קרן פונדיברידר ואת הגב' מרים אמר על מנת שיתמכו בטענתם של המשיבים 1 ו-2 לפיה הגינה המוצמדת לדירה לא הייתה חלק מן הממכר.

זאת ועוד, על מנת לתמוך בטענתם, לפיה נגרעה הגינה משטח הדירה והפכה לרכוש משותף, היה על המשיבים 1 ו-2 לכל הפחות להצביע על כך כי התקבלה בשנת 2000 ואו בשנת 2005 ו/או בסמוך לכך הסכמת הדיירים הקבועה בסעיף 62 לחוק המקרקעין להוספת שטח הגינה לשטח הרכוש המשותף. המשיבים 1 ו-2 לא הצביעו על הסכמה כאמור מצד הדיירים. ויצוין כי הדיירים אשר צורפו כולם כמשיבים לתובענה נמנעו מלהגיש כתב תשובה ו/או להתייצב לדיון ולא תמכו בטענות המשיבים 1 ו-2 בדבר הגדלת הרכוש המשותף כאמור.

29. מכל האמור לעיל עולה כי הגינה נשוא המחלוקת המסומנת בתשריט נרכשה על ידי המבקש כחלק בלתי נפרד מן הדירה וזו לא נגרעה בשום שלב משטח הדירה לטובת הרכוש המשותף הכללי.

סוף דבר

30. משדין התובענה להתקבל מוצהר בזאת לבקשת המבקש כי הגינה המסומנת בתשריט שכונה רשימה ב' מהווה חלק בלתי נפרד מדירת המבקש, והמצויה בגוש 10428 חלקה 134 ברחוב הילדים 3 בקרית מוצקין.

31. הנני מחייבת את המשיבים לשלם ביחד ולחוד למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ.

32. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ז, 05 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.