1. בתאריך 6.12.12 הוכרז המבקש בתור חייב מוגבל באמצעים. תיקיו אוחדו וניתן צו תשלומים ע"ס 700 ₪.

המבקש ביקש להפחית את צו התשלומים ל-150 ₪ ובהחלטה מיום 11.11.15 הורה הרשם על פיזור תיק האיחוד וביטול ההכרזה מיום 25.2.16.

המבקש עתר פעם נוספת וצירף שאלון עדכני ובהחלטה מיום 6.12.15 נדחתה הבקשה מהנימוק שזו בקשה שלישית בנושא.

ההחלטות ניתנו ע"י כב' רשם ההוצל"פ מר עמית גולן בתיק הוצל"פ 01-96507-34-1 (תיק איחוד לחייב מוגבל).

המבקש עותר להארכת המועד וליתן לו רשות ערעור, הכל כמפורט בבקשה.

מבין עשרה משיבים נתקבלו רק שתי תגובות.

משיבה 8 משאירה ההחלטה בבקשות המבקש לשיקול דעת בית המשפט.

משיבה 9 עותרת לדחיית כל הבקשות, מהנימוקים המפורטים בתגובה.

2. בבר"ע טוען המבקש כי כיום הינו מתפרנס מעבודות שמירה ומרוויח כ-6,700 ₪ נטו לחודש.

בהתייחס להחלטת הרשם, טוען המבקש כי רעייתו מצאה עבודה ומשתכרת כ-4,500 ₪ לחודש.

בנוסף, מקבל המבקש קצבת ילדים בסך 150 ₪ ועפ"י האמור בהחלטה מיום 11.11.15 מקבל המבקש סיוע מאמו עבור הגן לילדה בסך 250 ₪. עפ"י האמור סך כל ההכנסות של התא המשפחתי כ-11,600 ₪. אשתו של המבקש מצהירה על חוב שנוצר לפני הנישואין ועפ"י החלטת הרשם בגין החוב משלם המבקש מחוץ לכותלי בית המשפט סך של 4,000 ₪ המהווה העדפת נושים.

כלל הוא כי לצורך קביעת צו תשלומים יש לבחון את כלל הכנסות התא המשפחתי אל מול כלל ההוצאות, כאשר תשלומים מחוץ להוצל"פ לא יחשבו להוצאה.

3. לא מצאתי כי המבקש הציג טעם מיוחד ואפילו לא טעם סתם להארכת המועד. הגשת בקשה לעיון חוזר שאין בה ממש ושנועדה כדי ליצור לו"ז חדש, דינה להידחות.

יחד עם זאת, לא נבדקה כראוי טענתו של המבקש בדבר שינוי נסיבות המצדיק התייחסות לצו התשלומים, כגון עבודתה של האישה.

בנוסף, במקום להורות על פיזור תיק האיחוד, ניתן היה לדחות את הבקשה להפחתת הצו כפי שעתר המבקש ולהשאיר את הצו המקורי בעינו ואף להגדילו.

אינני סבור כי תהיה תועלת לנושים מפיזור תיק האיחוד וראוי לאפשר למבקש להישאר במסגרת תיק מאוחד, כל עוד יעמוד בצו התשלומים שיקבע.

4. אף נתתי דעתי שפרט למשיבה 9 אין למי מהנושים כל עניין בבר"ע ואף יצויין כי במשך כשלוש שנים עמד המבקש בצו התשלומים שנקבע ולכן יש לדון בבר"ע לגופא, למרות שלא הוגשה במועד.

אשר על כן, החלטתי לדון בבר"ע כבערעור, לקבלו ולבטל ההחלטה על פיזור תיק האיחוד.

אכן לרשם ההוצל"פ שיקול הדעת שלא להכריז על חייב מוגבל באמצעים ואולם כאן המבקש כבר הוכרז בעבר והביטול נעשה על רקע קביעת צו התשלומים ואינני סבור שבירור יכולת התשלום הינו עילה לביטול ההכרזה.

לא כל חייב שיכולת התשלום שלו נמוכה לא זכאי רק מטעם זה להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

לא מצאתי בהחלטה נימוקים של ממש לביטול ההכרזה ולכן אין מנוס מביטול החלטת ביטול ההכרזה על מנת שעניינו ידון מחדש.

5. תיק האיחוד לא יפוזר ואם פוזר יש לאחדו מחדש באופן זמני ועד להחלטה אחרת.

המבקש ישלם במסגרת צו תשלומים זמני סך של 1,000 ₪ לחודש החל מיום 15.3.16 ואילך ועד להחלטה אחרת.

הרשם הנכבד מתבקש להורות למבקש להגיש שאלון עדכני ומסמכים עדכניים לצורך בירור יכולת התשלום וכן ליתן למשיבים הזדמנות להביע עמדתם, טרם מתן החלטה וקביעת צו תשלומים קבוע.

ישקול הרשם לקיים דיון במסגרתו ניתן יהיה לחקור את המבקש ולהגיע לקביעת צו תשלומים נכון וראוי.

6. בכפוף לאמור לעיל, מתקבל הערעור.

אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין ללשכת ההוצל"פ ולכל הצדדים בתיק.

ניתן היום, כ"ו אדר א' תשע"ו, 06 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.