1. לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2. המבקש, חגי פלזן, עבד במשרד האוצר בתפקיד רפרנט במחלקת ביקורת השקעות ואשראי באגף שוק ההון. מיום 1.11.15 שהה בחופשת פרישה וביום 6.12.15 סיים את תפקידו באופן רשמי. בקשתו הינה, לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק ולהתיר לו להתחיל לעבוד באופן מידי בחברת פסגות גמל ופנסיה בע"מ (להלן – החברה), בתפקיד מנהל בקרה.

יצוין, כי בבקשתו ביקש המבקש להתחיל לעבוד בחברה ביום 15.12.15, אך הבקשה עצמה הוגשה ביום 24.12.15 (ואילו תגובת המשיבה נתקבלה ביום 10.1.16).

3. בבקשתו, פירט המבקש, כי מתוקף תפקידו כרפרנט במחלקת ביקורת השקעות ואשראי, הוא עסק בניתוח וסקירה של תיקי השקעות של גופים מוסדיים (חברות ביטוח, גמל ופנסיה). כן ביצע ביקורות בתחום ציות ורגולציה בנושא השקעות ואשראי בגופים המוסדיים. במסגרת תפקידו, המבקש לא היה מוסמך לקבל החלטות באופן עצמאי, ודירוגו בדרגה 42 נבע אך מהוותק שצבר בשירות הציבורי (שש וחצי שנים).

לדברי המבקש, במהלך השנתיים האחרונות היו לו שני ממשקי עבודה מול החברה, שהתבטאו במעורבותו בשתי ביקורות שנערכו בחברה:

א. ביקורת השקעות במסגרת תכנית ביקורת שנתית שוטפת של המחלקה, שבוצעה בחודשים מאי – אוגוסט 2014 והתמקדה באפיק הלוואות לעמיתים. במסגרת הביקורת, בחן המבקש את תהליך קבלת ההחלטות בחברה ועמידתה בהוראות הרגולציה. את טיוטת דו"ח הביקורת, בה נמצאו ליקויים בהתנהלות החברה, העביר לממונים עליו אשר אישרו את הדו"ח. בעקבות הביקורת, הוטל קנס על החברה (הקנס הוטל ע"י הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בהמלצתה של ועדת הקנסות. המבקש הבהיר, כי הוא לא היה חבר בוועדת הקנסות וגם לא היה מוסמך להפחית את סכום העיצום הכספי).

ב. ביקורת השקעות במסגרת ביקורת שנתית שוטפת של המחלקה, שבוצעה בחודשים יוני – ספטמבר 2015. הביקורת בוצעה ע"י משרד ייעוץ חיצוני ולא על ידי אנשי משרד האוצר, ובמסגרתה, נבחן תחום האשראי הפרטני בחברה, תחום אשר נמצא באחריותה של חברה-אחות בקבוצת פסגות, ולא בחברה בה מבקש המבקש לעבוד. הביקורת עצמה לא העלתה ממצאים משמעותיים והטיפול בה טרם הסתיים והוא מצוי בידיו של מנהל המחלקה. המבקש הבהיר, כי תפקידו בביקורת התמצא בכך ששימש כאיש הקשר בין משרד הייעוץ החיצוני למשרד האוצר.

המבקש הדגיש, כי מחודש ספטמבר הוא לא טיפל בנושאים הקשורים לחברה.

4. בהתייחסו לנסיבות פרישתו, ציין המבקש, כי הוא פורש ממשרד האוצר לאחר שש וחצי שנים בתפקיד, מתוך תחושת מיצוי ורצון לעבור לעבוד במקום עם אופק של קידום. סיבה נוספת לסיום תפקידו נעוצה ברצונו לעבוד במקום קרוב יותר למקום מגוריו (המבקש מתגורר בפתח תקווה והחברה ממוקמת בתל אביב, לעומת משרד האוצר הממוקם בירושלים). המבקש הוסיף, כי הוא פנה לחברה במהלך חודש אוקטובר, בעקבות מודעה שפורסמה באתר האינטרנט שלה. יום לאחר ראיון העבודה, הודיעו לו על קבלתו לעבודה והמבקש יידע על כך את הממונים עליו. בהמשך לכך, ביום 29.10.15 הודיע, כי לא יטפל בכל עניין הקשור לחברה וביום 2.11.15 גם חדל לטפל בנושאים הקשורים לגופים המוסדיים.

5. המשיבה, מצידה, אישרה את התיאור העובדתי המופיע בבקשה, והביעה דעתה, כי בנסיבות המקרה ניתן להסתפק בשלושה חודשי צינון (חודש צינון פנימי וחודשיים של צינון חיצוני), באופן שהמבקש יחל לעבוד בחברה ביום 1.2.16.

6. הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיבה, שהוגשו בכתב.

דיון

7. כידוע, תכליתו של חוק הצינון אינה אך למנוע מצב של ניגוד עניינים של ממש, אלא גם למנוע חשש לפגיעה במראית עין של טוהר המידות או בתדמית של השירות הציבורי. ביטוי לכך נמצא בכותרת סעיף 14(א) לחוק, בה נכתב, כי ה"שיקול המכריע" שעל הוועדה לשקול בבחינת בקשה לקיצור תקופת הצינון, הוא "שמירה על טוהר המידות". בפרט, מבקש החוק למנוע מצב, בו עובד ציבור שהייתה בידיו סמכות להשפיע על גוף חיצוני (במישרין או בעקיפין), יקבל לאחר פרישתו מאותו גוף טובת הנאה. לצורך הגשמת תכלית זו, נקבעה בסעיף 4(א) לחוק ההגבלה האמורה: "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור ... לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה".

8. במקרה דנן, במסגרת תפקידו כרפרנט במחלקת ביקורת השקעות ואשראי, היה המבקש מעורב בשתי ביקורות שנערכו בחברה. ממשקים אלה, מקימים, לכאורה, חשש כאמור בסעיף 14(א) לחוק, לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי אם יחל המבקש לעבוד בחברה. ואולם, נחה דעתנו, כי הנסיבות השונות של המקרה מפיגות את החשש האמור. זאת, בשים לב לכך, שבביקורת הראשונה שביצע, מצא המבקש ליקויים בהתנהלות החברה ובעקבות אותה ביקורת, אף הוטל קנס על החברה. אנו סבורים, כי יש באמור להפיג את החשש, שהמבקש ניצל בתקופת עבודתו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורם עמו הוא מבקש לעבוד כעת. למעשה, התנהלותו של המבקש באותה ביקורת מעידה בדיוק ההיפך והיא מאיינת כל חשש לניגוד עניינים. יש גם לזכור בהקשר זה, כי המבקש לא היה מוסמך להחליט בעצמו בעניין ממצאי הביקורת, אלא נדרש אישורם של הממונים עליו לטיוטת דו"ח הביקורת שכתב.

אשר לביקורת השנייה, עולה, כי המבקש לא נטל חלק בהליך הביקורת עצמו, אלא הביקורת בוצעה ע"י משרד רואי חשבון חיצוני שמשרד האוצר שכר את שירותיו לצורך זה, והמבקש, אך היווה גורם מתאם בין משרד האוצר לבין משרד רואי החשבון. אנו מוצאים באמור, יחד עם העובדה, שהביקורת בוצעה בחברת אחות של החברה ולא בחברה עצמה, כדי להחליש את החשש לפגיעה בטוהר המידות ולהצביע על כך, שיכולת ההשפעה של המבקש בנוגע לביקורת השנייה, הייתה נמוכה למדי. כאן המקום לציין גם את העובדה שתפקידו של המבקש היה הזוטר ביותר באגף ולא היו תחתיו עובדים.

9. בהמשך לכך, מצאנו לייחס משקל רב לעובדה, שחלקו של המבקש בביקורת הראשונה הסתיים בחודש אוגוסט 2014, לפני כשנה וחצי, ואילו חלקו של המבקש בביקורת השנייה, הסתיים בחודש ספטמבר 2015 ומאז לא היו למבקש ממשקי עבודה נוספים עם החברה. יש בזמן שחלף להקהות את החשש לפגיעה בטוהר המידות ובמראית פני הדברים. לכך מצטרפת העובדה, שפרישתו של המבקש ממשרד האוצר נעשתה בשל תחושת מיצוי הנובעת מהעדר אופק מקצועי, לאחר שירות ממושך של שש וחצי שנים, כמו גם בשל ריחוק מקום מגוריו ממקום מושבו של משרד האוצר בירושלים. העובדה, שיום לאחר ההודעה על קבלתו לעבודה יידע המבקש את הממונים עליו, וסוכם, שהמבקש לא יעסוק בנושא שיש לו נגיעה כלשהי לחברה או לגופים המוסדיים בכלל, מפיגה גם היא את החשש שהמבקש ניצל בתקופת עבודתו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורם אצלו הוא מבקש לעבוד כעת.

10. בהינתן כל האמור, נוטה הכף לטובת קיצור תקופת הצינון. יחד עם זאת, ובשים לב לכך, שתכליתו של חוק הצינון אינה רק למנוע פגיעה של ממש בטוהר המידות, אלא גם למנוע פגיעה במראית עין של טוהר המידות או בתדמיתו ההגונה של השירות הציבורי, מסכימים אנו עם המשיבה, כי יש לקבוע תקופת צינון ארוכה יותר מזו המבוקשת (תחילת עבודה באופן מידי). שכן, עצם מעורבותו של המבקש כגורם מקשר בין משרד האוצר לבין משרד רואי החשבון שערך ביקורת בחברה, מעורבות אשר הסתיימה בחודש ספטמבר 2015 – מחייבת זהירות יתרה מבחינת השיקול של מראית פני הדברים. המשיבה סברה, כי ניתן להסתפק בהארכת תקופת הצינון עד ליום 1.2.16, אך למען הזהירות, אנו מוצאים להאריך את תקופת הצינון בפרק זמן נוסף, כך שתעמוד על ארבעה חודשי צינון (חודש צינון פנימי ושלושה חודשי צינון חיצוני). אנו סבורים, כי מועד זה מאזן כראוי בין חופש העיסוק של המבקש לבין האינטרס של שמירה על אמון הציבור ומראית פני הדברים, ונציין כאן, כי המבקש סיים את תפקידו באופן רשמי רק ביום 6.12.15.

11. לפיכך, אנו קובעים, כי המבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברת פסגות גמל ופנסיה בע"מ, החל מיום 1.3.16.

יובהר, כי היתר זה ניתן למבקש בכפוף לקיום המגבלות המוטלות עליו בסעיפים 2 ו-3 לחוק, כדלקמן:

"2. מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת.

3. מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות".

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ו, 01 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.

__________________ ___________________

עו"ד י' ריכטר, חבר עו"ד מ' היבנר, חברה