האם, יש להיעתר לבקשת המנהל המיוחד ולאשר את הסדר הפשרה עם המשיבים 2-4 בסכום של 600,000 ₪ או שיש להמשיך בהליכי הוצל"פ שעשויים להניב לקופת הפש"ר סכום כפול?

א. רקע כללי

1. ביום 15.2.16 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

2. המשיבים 2-4 (להלן: "פריד") חבים לחייב כספים ובמשך שנים רבות הוא ניהל כנגדם הליכי הוצאה לפועל מסועפים. במקור, תיקי ההוצאה לפועל נפתחו בגין שני חיובים: אחד על סך 11,000 ₪ והאחר על סך 64,955 ₪. נכון למועד הגשת הבקשה נשוא החלטה זו, עומדים חובות ההוצל"פ של פריד לחייב על סך כולל של כ-1.3 מיליון ₪.

3. ביום 13.1.00 מונה עו"ד אמנון וינר (להלן: "עו"ד וינר") לכונס נכסים בתיקי ההוצל"פ למימוש עיקולים שהוטלו על זכויות פריד בדירת מגוריהם (להלן: "הדירה"). בסמוך להגשת הבקשה, גובש הסכם מכר למימוש הדירה בתמורה לסך של 1.9 מיליון ₪. לפריד נושים שונים וביניהם גם החייב. פריד הביעו התנגדותם למימוש הדירה. הליך המכר עוכב בשל התנגדויות לביצוע שטר שהגישו פריד והעברתן לביהמ"ש השלום. לפריד טענות רבות הן ביחס לגובה החוב והן ביחס לעצם קיומו. כמו כן, פריד מתנגדים למכירת הדירה ובעניינים אלו מתנהלים הליכים בהוצל"פ ובבית משפט השלום בת"א. כיום, קיים צו לעיכוב הליכי מימוש הדירה.

4. ביום 22.11.16 הגיש המנהל המיוחד בקשה לאישור הסכם פשרה עם פריד, אשר גובש בנוגע לחובותיהם של פריד כלפי החייב. על פי ההסכם, ישלמו פריד לקופת הכינוס של החייב סך סופי של 600,000 ₪ וזאת לסילוק מלוא הטענות, הדרישות והתביעות ההדדיות של החייב ופריד (להלן: "הסכם הפשרה"). הבקשה הוגשה בהסכמת פריד.

5. ביום 30.11.16 הגיש המשיב 5 (להלן: "עו"ד שולץ") תגובה לבקשת המנהל המיוחד לאישור הסכם הפשרה. עו"ד שולץ ייצג את החייב במסגרת תיקי ההוצאה לפועל נגד פריד וכן פעל ככונס נכסים בטרם מונה עו"ד וינר במקומו. עו"ד שולץ הגיש תביעות שונות כנגד החייב והן נידונו בבית משפט השלום, עד שניתן צו עיכוב הליכים בשל כניסתו של החייב להליך הפש"ר. לטענת עו"ד שולץ, החייב המחה לו את זכויותיו בתיקי ההוצל"פ לרבות זכויותיו מפריד. עו"ד שולץ מתנגד להסכם הפשרה, תוך שהוא מדגיש כי המנהל המיוחד חרג מסמכותו, עת הפחית במסגרת ההסכם כ-700,000 ₪ מחובם החלוט של פריד כפי שנפסק בתיקי ההוצל"פ שהתנהלו נגדם.

6. עו"ד שולץ הגיש תביעת חוב במסגרת הליך הפש"ר על סך 804,359 וטען כי הוא נושה מובטח עקב המחאת זכות שיש לו (להלן: "תביעת החוב").

7. ביום 13.2.17 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים. במסגרת הדיון הורתי למנהל המיוחד לדון ולהכריע בתביעת החוב שהגיש עו"ד שולץ. כמו כן, הוריתי לפריד להפקיד את הסך של 600,000 ₪ ופריד הפקידו סכום זה בקופת בית המשפט.

8. ביום 24.4.17 ניתנה הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב שהגיש עו"ד שולץ. תביעת החוב של עו"ד שולץ אושרה בסך של 128,394.30 ₪ בדין רגיל ונקבע כי הוא אינו נושה מובטח.

9. ביום 1.6.17 הגיש עו"ד שולץ ערעור על הכרעת החוב. ביום 28.7.17 ניתן על ידי פסק דין בערעור, שבמסגרתו התקבל הערעור חלקית והוגדל סכום החוב המאושר לעו"ד שולץ. כמו כן אימצתי את הכרעת המנהל המיוחד לפיה עו"ד שולץ הינו נושה רגיל.

10. בעקבות פסק הדין בערעור, ונוכח עמדת הכנ"ר מיום 12.6.17 שתמך באישור ההסדר, שבו פריד והגישו בקשה למתן החלטה בבקשה לאישור ההסכם. פריד מבקשים כי בית המשפט יאשר את הסדר הפשרה עוד בטרם הדיון הקבוע לצדדים ליום 17.10.17 וזאת לאור גילו המופלג של המשיב 2, משה פריד שהוא בן למעלה ממאה. יצוין כי החייב נמנע מלהגיש עמדתו בהליך זה.

ב. טענות הצדדים

(1) עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר

1. המנהל המיוחד סבור שיש לאשר את הסכם הפשרה אשר מביא עמו בשורה לקופת הנושים של החייב ומייתר את הצורך בשיתוף פעולה מצד החייב שאינו קיים למעשה. לטענתו, ההסכם יטיב עם הנושים בהליך פשיטת הרגל.

2. לעו"ד וינר כל אין מעמד בתיק זה או בשאלת אימוץ הסכם הפשרה. הסכם הפשרה בא להסדיר אך ורק את מערכת היחסים והחובות בין החייב לפריד ולא להסדיר את מערכת היחסים והחובות של פריד עם כלל הנושים בתיקי ההוצאה לפועל.

3. הכנ"ר תומך בעמדת המנהל המיוחד.

(2) טענות עו"ד שולץ

1. אין מקום להיעתר לבקשה. המנהל המיוחד חרג מסמכותו ואינו מוסמך להפחית 700,000 ₪ מחובם החלוט של פריד תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של נושים נוספים של החייב. המנהל המיוחד מתעלם מהחלטות שניתנו לאורך השנים במסגרת תיקי כינוס הנכסים בהוצל"פ.

2. מכירת הדירה תמורת 1.9 מיליון ₪ כפי שאושרה ע"י רשם ההוצל"פ היתה מכניסה לקופת הפש"ר 1.3 מיליון ₪. המנהל המיוחד אינו יכול מחד לתמוך במכר הדירה ומאידך להתפשר על פדיון הדירה בסכום של 600,000 ₪ בלבד.

3. המנהל המיוחד דואג אך ורק לתשלום שכר טרחתו בהליכי הפש"ר, תוך רמיסת זכויותיו וזכויות נושים נוספים של החייב.

4. על המנהל המיוחד לפעול כדי להיטיב עם הנושים ועליו למקסם את קופת הנשייה ככל שניתן. קבלת הסדר הפשרה אינו משרת את טובת הנושים.

(3) טענות עו"ד וינר

1. יש לדחות את הבקשה. הסמכות להכריע ולהעניק תוקף להסדר פשרה עם פריד מוקנה אך ורק לרשם ההוצל"פ.

2. ההצעה נשוא הסכם הפשרה הינה נמוכה ובלתי סבירה, וזאת גם לנוכח הצעה שהוצעה בעבר לפירעון החוב בסך של 1 מיליון ₪ אשר נדחתה לאור היותה נמוכה ביחס לחוב.

3. המנהל המיוחד מתעלם מהצורך בקבלת עמדת הגורמים הרלוונטיים המושפעים באופן ישיר מהבקשה – נושי החייב אשר מסת חובות החייב כלפיהם עומדת על סך של למעלה מ-5 מיליון ₪. כמו כן, עו"ד רחל כרמי מנהלת עזבון המנוחה נחמה פריד אינה מוסמכת לנקוט עמדה במקום המנוחה ובנוסף, יש לקבל עמדת הקונים המציעים לרכוש את הדירה ה"ה חנה ומרדכי מגן (להלן: "המציעים").

4. המציעים הציעו לרכוש את הדירה בסכום של 1.9 מיליון ₪ ולאחר שתמומש הדירה יועבר לקופת הפש"ר סכום של כ-1.3 ₪ שהינו גבוה פי שניים ויותר מהסכום שמבקש המנהל המיוחד להתפשר בו עם פריד.

5. קבלת הסדר הפשרה, וביטול הליך כינוס הנכסים בתיקי ההוצל"פ, לא רק שיפגע בקופת הפש"ר ובנושי החייב אלא יפגע אף בזכות עו"ד וינר לקבלת שכרו עבור פעולותיו ככונס הנכסים בתיקי ההוצל"פ.

(4) טענות פריד

1. יש לאשר את ההסדר המוצע.

2. באשר לטענות עו"ד שולץ - בהתאם לטענות החייב עצמו בתיק הפש"ר, הרי שעו"ד שולץ פעל ללא הרשאה בתיקי ההוצל"פ, לפחות בעשרים השנים האחרונות. מכאן שכל הפעולות המשפטיות שנעשו בתיק ההוצל"פ בטלות.

3. באשר לחוב ולמימוש הדירה - מתנהלים הליכים רבים בערכאות שונות, הן בהוצל"פ והן בבית משפט השלום. בין היתר, פריד מתנגדים למכר הדירה ובמסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת אישור המכר ניתן צו עיכוב ביצוע מכירת הדירה; במקביל הגישו פריד התנגדויות לביצוע שטר בטענה כי עצם צירופו של המשיב 2 לתיקי ההוצל"פ כלל אינה כדין, שכן אין לו כל זיקה לשיקים נשוא התיקים הרלוונטיים. כמו כן, הם הגישו בקשות להפחתת חיובי הריבית דריבית שהצטברה בתיקי ההוצל"פ לאורך השנים.

4. תיקי ההוצל"פ פתוחים במשך כ-26 שנים ובכל השנים הרבות, לא נעשתה כמעט פעילות בתיקים, דבר שהביא לתפיחת חוב קרן של כמה עשרות אלפי שקלים לסכום עתק של 1.3 מיליון ₪. בשל היעדר הפעילות לגביית החוב ותפיחתו, הגישו פריד בקשה בתיקי ההוצל"פ להפחתת חיובי הריבית דריבית שהצטברה. ככל שבקשתם תתקבל, שיעור החוב האמיתי של פריד לחייב לא יגיע לסכום הפשרה, קרי, 600,000 ₪, מכאן כי ההסדר מיטיב עם קופת הפש"ר ויש לאשרו.

ג. דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה לאישור הסדר הפשרה להתקבל, מהנימוקים שיפורטו להלן:

2. מדובר בחוב בן למעלה מ-25 שנים אשר לא נעשה כמעט דבר על מנת לפרוע אותו לאורך שנים רבות. תיקי ההוצאה לפועל נפתחו מזמן ואולם נראה כי הם אינם קרובים לסיומם. כפי שפורט לעיל באשר לחוב הנטען של פריד כלפי החייב, הוגשו הליכים שונים בערכאות שונות. טענות פריד במסגרת ההתנגדויות לביצוע שטר בנוגע להפחתת הריבית שנצברה לאורך השנים על החוב הינן טענות מהותיות שיש לבררן. מבלי לקבוע כל מסמרות בעניין, לא ניתן לומר שטענות אלו משוללות כל יסוד.

3. לפיכך, ככל שלא תאושר הפשרה, נראה כי הליכים אלה צפויים להימשך תקופה ארוכה ובלתי ידועה ולא מן הנמנע אף שטענות הפריד יתקבלו וייווצר מצב בו בסופו של דבר קופת הפש"ר תיפגע, כיוון שהסכום שיפסק לא יגיע לסכום לו הסכימו הצדדים במסגרת הסכם הפשרה. קבלת הסכם הפשרה שהוצע, תביא לסיום ההליכים בנוגע לחוב המדובר. בבחינת הסיכון והסיכוי נראה כי בנסיבות העניין, יש מקום לאשר את ההסדר ולהבטיח בכך קבלת 600,000 ₪ לקופת הנשייה כבר עתה. עדיף "ציפור אחת ביד" לנושים היום, מאשר "עשר ציפורים על העץ", שלא ברור כלל האם הציפורים עדיין יהיו על העץ ולא יעופו בעתיד.

4. זאת ועוד: מעיון בבקשת החייב למתן צו כינוס מיום 4.1.16 עולה, כי בבעלותו (ובבעלות אשתו) מצויה דירת מגורים בבת ים אשר שוויה המוצהר על ידי החייב עומד על סך של 900,000 ₪. מכאן, שאין זה הנכס היחיד של החייב שממנו ניתן יהיה להיפרע ולכן קופת הפש"ר עשויה לגדול.

5. מובהר כי החלטה זו עוסקת אך ורק בחיובי פריד כלפי החייב. אין בהחלטה זו בכדי להשפיע על הליכי ההוצל"פ שמתנהלים בגין חובות אחרים של פריד כלפי גופים אחרים והליך זה יכול להמשך כסדרו. לפיכך, אין בהחלטתי זו משום קביעה כלשהי בנושא הליכי מימוש הדירה המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל.

5. שאלת שכר הטרחה של עו"ד וינר ועו"ד שולץ תידון בלשכת ההוצאה לפועל וחזקה כי שכרם לא יקופח.

6. כמו כן, יש מקום להתחשב אף בגילו המופלג של המשיב 2 ואף בגילו ומצב בריאותו הקשה של החייב. אף שיקולים אלו, מטים את הכף לטובת אישור הסדר הפשרה שהוצע.

7. בנוסף, לדיון שהתקיים בפני לא התייצבו נושים אחרים ולא הוגשה כל התנגדות להסדר הפשרה מיתר הנושים, למעט עו"ד שולץ.

8. סיכומו של דבר: לאור האמור לעיל, אני מאשר את הסדר הפשרה שהוצע על ידי המנהל המיוחד ופריד, באופן בו סכום של 600,000 ₪ אשר הופקד בקופת בית המשפט על ידי פריד יועבר לקופת הנושים של החייב באמצעות המנהל המיוחד.

9. על המנהל המיוחד לוודא כי אכן ההסכם נחתם עם מי שמוסמך כדין לחתום בשם יורשי הגב' נחמה פריד ז"ל ויתר קבוצת פריד ואישור הסכם הפשרה מותנה בכך.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"ז, 17 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.