נוכחים:

נציג המבקשת רס"מ שלומי בן דור

המשיב

אמו של המשיב

פרוטוקול

נציג המבקשת: המשיב נמצא כאן משוחרר בתנאים ואנו מבקשים להאריך את התנאים עד ליום ג'.

המשיב: אני מבין עברית. אין לי עו"ד בהליך הזה אך ייצג אותי קודם עו"ד יחיא מוסטפא.

<#3#>

החלטה

לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של ביהמ"ש השלום וביהמ"ש המחוזי נחה דעתי כי ניתן להמשיך ולהורות על המשך תנאי מעצר הבית של המשיב, אשר נקבעו על ידי כב' השופט נחלון, בתיק זה ביום 01.01.16 והם:

א. המשיב יתייצב לכל חקירה ובכלל זה יתייצב לדיון בבימ"ש זה לצורך הגשת כתב אישום ביום 05.01.16 בשעה 12:00 בפני שופט תורן.

ב. המשיב לא יצור קשר עם המעורבים בפרשה עד ליום 05.01.16 בשעה 12:00.

ג. המשיב ישהה במעצר בית מלא בביתו ובפיקוח אמו הנמצאת באולם וזאת עד ליום 05.01.16 בשעה 12:00.

ד. ההתחייבות העצמית, הערבות וההפקדה שבוצעו יישארו בתוקפן עד להחלטה אחרת.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ו, 03/01/2016 במעמד הנוכחים.

לאחר החלטה, נכנס עו"ד יחיא.

עו"ד יחיא, ב"כ המשיב: ביהמש שמע את המשיב, הוא אמר שהוא לא מבין ומה שאמרו לו הוא הסכים. הוא אינו משפטן והוא לא מבין את זכויותיו. היינו בביהמ"ש המחוזי ביום שישי כשהמשטרה הגישה ערר על מעצרו במסגרת הצהרת תובע. ביהמ"ש השלום, כב' השופט נחלון שחרר אותו למעצר בית עד השעה 10:00 היום. הוא התבקש להתייצב לתביעה המשטרתית לצורך שימוע על ידי הודעה בעל פה מקצין משטרה, אדון בן חיים. למיטב זיכרוני ההודעה הייתה בשעה 11:00 אבל אני התעכבתי בדיונים כאן, המשטרה יודעת שהוא מוחזק. התביעה גם יודעת שהוא מוחזק. כשהגישה המאשימה בקשה או ערר לעצור אותו והוא לא נעצר, באותו דיון התבקש להאריך את מעצר הבית מעבר לתקופה שנקבעה והבקשה נדחתה בערר. אני מבקש שהמשטרה תראה לי מכוח איזה סעיף בחוק היא מבקשת את הבקשה. לאחר שהבקשה בביהמ"ש המחוזי נדחתה. הבסיס להגשת מעצר בית נוסף בנסיבות העניין הוא חסר סמכות. נדמה לי שיש ערר עקרוני ששמעתי עליו שהסנגוריה הציבורית הגישה לעליון בשאלה הנידונה על סמכות ביהמ"ש בתנאים שכאלו. סעיף 17 ד' מסמיך את ביהמ"ש להאריך את המעצר לצורכי כתב אישום עד 5 ימים. כשניתנה החלטה בהקשר דנן בית המשפט הפעיל את סמכותו, הוא לא חייב את מלוא התקופה. מעצר בית הוא מעצר. ביהמ"ש המחוזי אמר את דברו. לו היו מגיעים עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים, אולי היו מגישים את הבקשה. אני משאיר לצורך עיון כיצד ניתן לקיים את הוראות החוק של סעיף 60 לחוק המעצרים, חובת השימוע כשהמשיב אינו מיוצג וזכותו לצלם את התיק ולהביע את עמדתו כשהוא מיוצג ולא סתם כדי לצאת ידי חובה לתקן את מה שלא ניתן בדרך של שימוש לרעה בסמכויות. שאלתי אותו עם מי הוא ישב הוא אמר שעם מישהי בתביעה ששאלה אותו 3 שאלות והוא אמר לה שהוא לא עשה כלום. הדרך הזו לא מקובלת עליי, במיוחד שהמשטרה יודעת שאני מייצג אותו והיה ניתן לברר עימי מה עמדתי כסנגור. כל המהלכים שבוצעו הם לא כדין אני מתנגד לבקשה.

נציג המבקשת: אני לא מסכים עם דברי חברי. המשיב נעצר ראשון בפרשה, לפני כחודש בערך. מעצרו הוארך על ידי ביהמ"ש למס' ימים והוא שוחרר לא בגלל שלא היו ראיות אלא בגלל שהחשוד העיקרי הנוסף היה בבריחה. הוא שוחרר למעצר בית לתקופה מסוימת וכשחשוד השני בשם עלי נגיב נעצר בשבוע שעבר וחיזק את הראיות כנגד המשיב שבפנינו נעצר המשיב בשנית. מעצרו הוארך ביום רביעי ב-48 שעות על ידי ביהמ"ש לצורך השלמת פעולות חקירה וביום שישי התייצבה המשטרה עם הצהרת תובע כאשר בשתי ערכאות המשיב שוחרר למעצר בית עד להיום. המשיב הוזמן לשימוע בענף התביעות הבוקר, אני לא יודע אם נעשה שימוע או לא. נמסר לי שהוא מובא לפה לבקשה להארכת תנאי מעצר הבית וזאת לצורך הגשת כתב אישום יחד עם החשוד עלי נגיב שיובא עם הצהרת תובע.

לגבי עניין הייצוג, לפני הדיון עו"ד יחיא החזיק את הבקשה ביד והוא השיב שהוא לא מייצג אותו ולכן נכנסנו לאחר שהסברנו למשיב את הבקשה שנכנסו בלי עו"ד יחיא.

עו"ד יחיא: אני התבדחתי בחוץ. עובדה שאני פה. אני ייצגתי אותו. מדובר בזכות השימוע וזכות חוקתית שמשמעותה היא לא לצאת ידי חובה אלא לתת למשיב להתגונן. אני לא חושב שזה הוגן ושזו זכות אמיתית וזכותו לעיין בחומר החקירה ולהיות מיוצג. המשטרה היא להכשיר משהו שאיננו כדין. בהקשר לדברי חברי על עצור נוסף, מה שאני ידוע זה שבמעצר הימים יש ניגוד אינטרסים קוטבי, חד ובכל מקרה נקיטת פעולה כזו של הגשת כתב אישום כנגד אחר שלכאורה מפליל את המשיב שאני מייצג היא בוודאי לא תיעשה באותה מסגרת. לא ניתן להגיש כתב אישום מחד בשני העניינים כדי לקשור אותם מטעמים ראייתים ברורים.

אני אטען כי כתב האישום שיוגש, דינו להתבטל וזאת מחמת אי קיום זכות השימוע.

אני מציין כי על פי החלטת ביהמ"ש המחוזי היה על המשיב להפקיד את הפיקדון עד השעה 11:00 ואולם הואיל והתקיים עכשיו דיון והשעה כעת 11:05 מבקש להאריך את מועד ההפקדה עד השעה 13:00 מבלי שהדבר ייחשב כהפרת התנאי.

נציג המבקשת: אני מסכים לרכיב זה. .

<#5#>

החלטה

הונחה בפני בקשה להאריך תנאי מעצר בית שהושתו על המשיב על ידי כב' השופט נחלון בתיק זה, אשר אושרו במסגרת ערר שנדחה, על ידי כב' השופטת בזק רפפורט, במסגרת עמ"י 230-01-16. בתחילת הדיון הגיעו הצדדים, דהיינו טוען המבקשת והמשיב בעצמו כשנטען שעו"ד יחיא אינו מייצג את המשיב. המשיב נשאל על כך ואישר זאת. כמו כן, אישר את הסכמתו להארכת התנאים.

לאחר מתן החלטתי שבה הארכתי כמבוקש את התנאים, נכנס לאולם עו"ד יחיא וטען כי מייצג את המשיב. עו"ד יחיא העלה טענות שונות כמפורט בפרוטוקול, והתנגד מהטעמים שפירט לבקשה.

נדמה כי אכן נפלה טעות בתום לב ביחס לשאלת הייצוג.

אשר לטענות שהעלה הסנגור:

צודק הסנגור כי הבקשה שהוגשה להארכת מעצר הבית הוגשה בחוסר סמכות לנוכח פסיקת ביהמ"ש המחוזי, שאישרה את החלטת ביהמ"ש (כב' השופט נחלון) לשחרר את המשיב.

יחד עם זאת, אין פגם בבקשה ככל שהיא נוגעת להארכת תנאי השחרור בערובה, לרבות הפקדה ואי יצירת קשר עם המעורבים. בהקשר זה עולה מתיק החקירה חשש קונקרטי שכבר התממש לשיבוש, ואולם מאחר ומדובר בשלב של הצהרת תובע, והעובדה שהחשוד אחר נתון במעצר, הרי שחשש זה אינו רב ויש בתנאים שנקבעו, למעט מעצר הבית לאיין את החשש הזה.

אשר לטענות בדבר זכות השימוע – המקום להעלותן הוא בהליך העיקרי, ואולם אם אכן יש ממש בטענות הסנגור הרי שמדובר בהתנהלות שאינה ראויה במיוחד לנוכח העובדה שמדובר במי שמיוצג. מכל מקום ברור שזכות השימוע חייבת להתקיים כהלכתה ובמסגרתה יש לאפשר צילום החומר בטרם העלאת טיעונים בעל פה או בכתב – בין אם משיב מיוצג ואם לאו.

בנסיבות האמורות, אני מבטל את החלטתי בתחילת הדיון ומורה על המשך תנאי השחרור שקבע כב' השופט נחלון בהחלטתו מיום 01.01.16 למעט רכיב מעצר הבית.

מודגש כי על המשיב להתייצב בביהמ"ש ביום ג' בשעה 12:00, מועד שבו התחייבה המבקשת להגיש כתב אישום.

המשיב יוכל להפקיד את העירבון עד השעה 13:00.

זכות ערר כחוק.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ו, 03/01/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סימונה נחמיאס