1. לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לתובע, בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 23.7.15.
2. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 - נהגת הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה (רנו מגאן, מ.ר. 45-315-52) (להלן: "רכב הנתבעת 1") ונגד מבטחת רכב הנתבעת 1.

התביעה

1. התובע הינו בעלים של רכב מסוג יונדאי ג'יפ, (להלן: "היונדאי"). ביום התאונה נהג התובע ברכב הנ"ל עם נגרר מסוג עגלה ועליה מכונת ריתוך, בכביש כרמיאל משגב, ובעת שעצר בשולי הכביש, לפתע הגיע רכב הנתבעת 1, שהיה נהוג על ידה, במהירות ופגע ברכב מאחור ובעגלה ובמכונת הריתוך וגרם לנזק ברכב, בעגלה ובמכונת הריתוך.
2. התובע הגיש שלוש חוות דעת של השמאי כרם בסול, להערכת הנזק שנגרם לרכב, לעגלה ולמכונת הריתוך כדלקמן:

א. חוו"ד מיום 3.8.15, להערכת נזקי הרכב - בסך של 7,575 ₪.

ב. חוו"ד מיום 4.9.15, להערכת נזקי העגלה – בסך של 15,749 ₪, עקב אובדן גמור. ההערכה של שווי העגלה 14,830 ₪ (לא כולל מע"מ) בניכוי ערך השרידים 1,750 ₪. (יצוין כי השמאי הוסיף את הוצאות הגרירה לחוות הדעת בסך של 1,980 ₪ וכן מע"מ לכן התקבלה ההערכה שלו לנזקי העגלה בסך של 17,729 ₪).

ג. חוו"ד מיום 4.9.15, להערכת נזקי הרתכת – בסך של 58,500 ₪, עקב אובדן גמור. ההערכה של שווי הרתכת הינה 65,000 ₪ בניכוי ערך השרידים בסך של 6,500 ₪.

התובע עותר לחיוב הנתבעים בתשלום הסכומים הנ"ל וכן עגמת נפש בסך של 8,000 ₪ והוצאות בגין דמי שכירות עבור מכונת ריתוך חלופית בסך של 7,000 ₪, הוצאות גרירה בסך של 1,980 ₪ ושכ"ט שמאי בסך של 4,082 ₪.

ההגנה

1. הנתבעות הכחישו נסיבות האירוע וגובה הנזק וטענו, כי התאונה ארעה בנסיבות אחרות מאלה המתוארות על ידי התובע. לטענתן התאונה ארעה בזמן שרכב הנתבעת 1 היה בנסיעה בעלייה, כאשר הנגרר בלט לתוך נתיב נסיעת רכב הנתבעת וחסם את דרכו ובלית ברירה ארעה התנגשות בין שני כלי הרכב.
2. עוד נטען כי הנתבעת 2 פנתה בדרישה לתובע לאפשר בדיקת הרכב על ידי שמאי מטעמה ולקבל מסמכים חסרים לצורך בחינת שאלת הנזק אך התובע התעלם מדרישותיה.

חוות דעת נגדית

1. הצדדים הגיעו להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה, ביום 29.6.16, ולפיו סוכם שהרכב יועמד לבדיקה על ידי שמאי מטעם הנתבעות וכן יועברו לנתבעות פרטי הקונה של שרידי מכונת הריתוך והנתבעות יוכלו להגיש חוות דעת נגדיות מטעמן.
2. בהתאם להסדר האמור, הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעות, של השמאי בהיר אבנר, מיום 15.9.16. המומחה התייחס לשלושת חוות הדעת שהוגשו מטעם התובע והעריך את הנזקים כדלקמן:

א. הנזק לרכב – 7,575 ₪ וכן שכ"ט שמאי בסך של 790 ₪.

ב. הנזק לעגלה – אושר כי נגרם אובדן גמור לעגלה, עלות עגלה חדשה 15,000 ₪. מהסכום האמור יש לנכות 35% בגין תקופת השימוש, שמיום 15.11.12 ועד ליום התאונה (שנתיים ו-8 חודשים), וכן ניכוי 1,500 ₪ עלות שרידים, סה"כ הנזק לעגלה הוערך ב-8,250 ₪ ושכ"ט שמאי בסך של 600 ₪.

ג. הנזק לרתכת – השמאי סבור, כי אין קשר סיבתי בין הנזק הנטען בחוות דעת שמאי התובע לבין התאונה, מאחר ולא היה כל מגע בין רכב הנתבעת לחלק כלשהו ברתכת. השמאי הוסיף, כי ערך רתכת חדשה הוא 57,500 בניכוי 35% בגין תקופת השימוש ו-6,500 ₪ עלות השרידים, סה"כ הערכת נזק בגין הרתכת 30,850 ₪.

דיון והכרעה

1. כאמור, בין הצדדים קיימת מחלוקת הן בשאלת החבות והן בגובה הנזק.
2. מטעם התובע העידו: התובע עצמו, מוחמד סעדי-שנסע ברכב בעת התאונה, סלמה עזר-טכנאי שירות בחברת לינקולן אלקטריק ומי שבדק את הרתכת לאחר התאונה, כמו כן נחקר המומחה מטעם התובע. מטעם הנתבעים העידה הנתבעת 1 ונחקר המומחה מטעמם.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

1. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר חקירה נגדית. מעדותו עולה, כי התאונה ארעה בנסיבות כפי שתואר בכתב התביעה וכי בעקבות התאונה נגרמו הנזקים הנטענים. התובע הוסיף, כי לאחר התאונה הוא נסע עם הרכב לביתו וכי העגלה והרתכת הועברו באמצעות גרר, לפרדס חנה. השמאי מטעמו, כרם בסול בדק את הרכב, העגלה והרתכת וצילם את הנזקים. התובע העביר את הרתכת לאחר מכן, באמצעות גרר, לבית עסק של מר סלמה עזר, אשר בדק את הרתכת והעריך את הנזקים, בהיותו בעל מקצוע בתיקון מכונות מסוג זה והמכונה נרכשה באמצעותו. מר עזר העריך את הנזקים במכונה, בסך של 52,534 ₪, והמהווים 81% מערך המכונה ולכן הוכרזה כאובדן גמור ופורקה על ידי מר עזר.

התובע פנה לנתבעת 2 על מנת שתבדוק את הרכב, העגלה והרתכת על ידי מומחה מטעמה אולם הנתבעת 2 לא שלחה מומחה מטעמה לבדיקת הנזקים. התובע צירף העתק מהמכתבים שנשלחו לנתבעת 2 בתאריכים 20.11.15 ו-17.12.15 (נספח ה לתצהירו).

התובע הוסיף כי הרתכת היתה תקינה לחלוטין לפני התאונה.

1. בחקירתו הנגדית, הבהיר התובע ביחס לנסיבות התאונה, כי הוא נאלץ לעצור בשולי הדרך בשל העובדה שהרכב התחממם והוסיף כי כשהרכב מתחמם הוא נותן איתות אזהרה ומוריד מהכוח שלו. הוא עצר בשוליים מימין, בתוך גבולות הקו הצהוב סמוך למעקה, כשהן הרכב והן העגלה ועליה הרתכת היו בגבולות הקו הצהוב ולא בלטו לכביש. הוא הפעיל אורות מהבהבים, המתין 2-3 דקות עד שהתנועה בכביש תיפסק ואז התכוון לרדת מהרכב כדי להציב משולש אזהרה, ולפני שעשה זאת הגיע רכב הנתבעת 1 ופגע ברכבו. התובע הוסיף, כי באותו יום הוא היה בעבודה בכרמיאל, כרתך צנרת בחברת "מקורות" והתאונה ארעה בדרך החזרה לביתו. התובע הבהיר, כי הרתכת מחוברת לעגלה וכשעושים שימוש ברתכת, היא מועברת למקום העבודה עם העגלה והיא נשארת מחוברת לעגלה כל הזמן.
2. עד התביעה מוחמד סעדי העיד בעניין נסיבות התאונה וחזר על אותה גרסה שמסר התובע. העד הוסיף, בחקירתו הנגדית, כי לאחר התאונה הוא ירד מהרכב, אולם למרות שישב בכסא שליד הנהג הוא נאלץ לרדת מהדלת של הנהג כי הרכב היה צמוד למעקה כך שלא יכל לפתוח את הדלת בלי לפגוע במעקה.
3. בעדויות התובע והעד מטעמו, באשר לנסיבות התאונה, לא התגלו סתירות ועדותו של העד ללא ספק תומכת ומחזקת את עדות התובע, העדים הותירו רושם חיובי ואמין.
4. עדותו של התובע בעניין הנזקים שנגרמו לרתכת קיבלה חיזוק בעדות סלמה עזר. עזר העיד, כי הוא טכנאי שירות בחברת לינקולן אלקטריק בישראל במשך 22 שנים. הוא נותן שירות לרתכות לינקולן. יש לו בית מלאכה במושב בן שמן ולשם הועברה הרתכת נשוא התובענה. העד בדק את הרתכת לאחר תאונת הדרכים ומצא כי נגרמו נזקים לרתכת בשל עוצמת הפגיעה דבר שגרם נזק לחלקים הפנימיים. העד נתן לתובע הצעת מחיר לתיקון הרתכת ופירט מה העלות של כל חלק ועלות העבודה שלו כולל פירוק והרכבה לכן, ולאור הסכומים שהתקבלו הוחלט שאין טעם לתקן את הרתכת והיא הוכרזה אובדן גמור. העד הבהיר, כי כשפתח את המעטפת החיצונית של הרתכת, אז התגלו הנזקים הפנימיים. העד ציין, כי בתוך המעטפת נמצאים המחולל והמנוע וחלקים אלה זזו מעוצמת הפגיעה ונגרם להם נזק.

העד התייחס לביקור של השמאי מטעם התובע אצלו בבית העסק וציין מפורשות כי השמאי ביקר ובדק את הרתכת ואף צילם אותה וקיבל ממנו את הצעת המחיר שהכין.

עדותו של העד עזר הותירה אף היא רושם חיובי ולא היו כל סתירות בעדות.

1. הנתבעת 1 העידה בעניין נסיבות התאונה בתצהיר עדות ראשית ונחקרה נגדית. בתצהיר עדותה הראשית טענה, כי רכב התובע בלם לפתע ועצר באופן פתאומי בצד הכביש, כאשר העגלה אשר הייתה רתומה לרכב בלטה לתוך הכביש, חסמה את נתיב נסיעת רכבה ולא הייתה בפניה ברירה אלא להתנגש בעגלה. עוד ציינה, כי רכבה פגע ברכב התובע ובעגלה אך הרתכת לא נפגעה.

לעומת זאת, בחקירתה הנגדית נשאלה אם היא נסעה מאחורי הרכב של התובע והיא ענתה בשלילה ואף הוסיפה, כי היא לא ראתה אותו כלל לפני התאונה. וכשנשאלה מתי ראתה אותו לראשונה היא ענתה שזה קרה כשארעה התאונה. העדה עומתה עם דבריה שבתצהיר בעניין זה ודבקה בגרסתה שבחקירה הנגדית ולפיה היא לא ראתה את הרכב אלא ברגע ההתנגשות והדגישה שהיא לא ראתה אותו כשבלם ועצר בצד הכביש. כשנשאלה אם יכל להיות שהוא עמד שם מספר דקות לפני התאונה היא ענתה שאינה יודעת. העדה הוסיפה, כי בעלה הגיע למקום האירוע וצילם תמונות.

הסתירה בעדותה של הנתבעת 1, פוגעת במהימנותה, וללא ספק לא ניתן לקבל גרסתה שניתנה בתצהיר ולפיה התובע בלם באופן פתאומי ועצר בצד הכביש כשהעגלה בולטת לכביש. בנסיבות אלה אני מעדיפה את גרסתו של התובע אשר נתמכה בראיות נוספות כפי שתואר לעיל על פני גרסתה של הנתבעת 1 וקובעת, כי התובע נאלץ לעצור עצירת חירום בשולי הכביש, ללא הפרעה לתנועה, והנתבעת 1 נסעה בחוסר זהירות, התנגשה ברכב התובע וגרמה לנזקים על כן היא נושאת באחריות להתרחשות התאונה.

בנסיבות המתוארות, אין מקום לייחס לתובע אשם תורם שכן העצירה היתה בכורח הנסיבות ובשולי הכביש מבלי לחסום את נתיב נסיעת הנתבעת 1.

הנזק

1. המחלוקת בשאלת הנזק הינה סביב שני נושאים, הראשון, שווי העגלה והשני שווי הרתכת והקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לרתכת לבין התאונה.
2. הנזק לרכב – אין מחלוקת בעניין הערכת הנזק לרכב, על כן הפיצוי יעמוד על סך של 7,575 ₪.
3. באשר לעגלה, אין מחלוקת כי שווי עגלה חדשה עומד על כ-15,000 ₪ (לא כולל מע"מ). המחלוקת הינה סביב שווי העגלה נשוא התביעה היות ומדובר בעגלה משומשת. השמאי מטעם התובע לא נתן דעתו כלל לעניין הזה בחוות דעתו ואילו השמאי מטעם הנתבעים ציין כי העגלה היתה בשימוש ולכן בגין הבלאי יש לנכות 15% משוויה בגין השנה הראשונה של שימוש ו-10% לכל שנה נוספת.

מקובלת עלי חוות דעתו של שמאי הנתבעת לפיה יש להעריך את שווי העגלה בהתחשב ב"גיל" העגלה, שכן לא מדובר בעגלה חדשה.

מאחר ושמאי התובע לא התייחס לעניין ויש בפני למעשה אך ורק חוות דעתו של שמאי הנתבעת בעניין, הנני מקבלת את קביעתו על כן יש לנכות משווי העגלה 31% בגין הבלאי וכן שווי השרידים 1,750 ₪. סה"כ שווי העגלה 8,600 ₪.

1. באשר לרתכת, כאמור שמאי התובע קבע כי הנזק נגרם כתוצאה מהתאונה. בעניין זה העיד גם העד עזר, שהוא טכנאי מוסמך לטיפול ברתכות מסוג זה, והבהיר מדוע גם אם לא היה מגע ישיר בין הרתכת לבין רכב הנתבעת 1 עדיין הרתכת נפגעה כתוצאה מההדף ועוצמת הפגיעה וכי החלקים הפנימיים שלה נפגעו. יתרה מזו, התובע עצמו העיד כי הרתכת שימשה אותו לעבודה וכי באותו יום הוא עבד עם הרתכת בכרמיאל והיה בדרכו חזרה מהעבודה, והדבר מלמד שמצב הרתכת היה תקין כבר אז ולא היתה במצב שמתואר בחוות הדעת ומופיע בתמונות הנזק שצורפו לחוות הדעת. מכאן איני מקבלת את קביעתו של שמאי הנתבעים לפיה הנזק שברתכת לא נגרם כתוצאה מהתאונה. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה כי שמאי הנתבעות לא בדק את הרתכת אלא נתן חוות דעתו על סמך תמונות הנזק.

באשר לשווי הרתכת שני השמאים חלוקים באשר לשוויה של רתכת חדשה, כאשר הפער ביניהם הינו 7,500 ₪. השמאי מטעם התובע צירף הצעת מחיר לחוות דעתו ואילו שמאי הנתבעות לא צירף הצעה או אסמכתא כלשהי אודות שווי הרתכת, בנסיבות אלה הנני מאמצת קביעת השמאי מטעם התובעים וקובעת כי שווי הרתכת הוא 65,000 ₪ (לא כולל מע"מ).

בעניין הערכת שוויה של רתכת משומשת, אחזור על אותם דברים שנאמרו לעניין העגלה, על כן יש לנכות מהשווי האמור 31% וכן שווי השרידים בסך של 6,500 ₪. סה"כ שווי הרתכת 38,350 ₪.

1. באשר לנזק בגין השבתה ודמי שכירות וכן עגמת נפש, לא הובאו בפני ראיות כלשהן להוכחת הנזקים הנ"ל על כן לא ניתן לפסוק פיצוי כלשהו בגינם.
2. סיכום הנזק:

בגין שווי הרכב – 7,575 ₪

בגין שווי העגלה – 8,600 ₪

בגין שווי הרתכת – 38,350 ₪

בגין הגרירה – 1,980 ₪

סה"כ – 56,505 ₪

לסיכום

1. הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 56,505 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪ (בגין האגרות ושכ"ט שמאי) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 13,000 ₪ (כולל מע"מ כחוק).

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ח, 01 מאי 2018, בהעדר הצדדים.