בפני מונחת בקשת המבקשת לפטור מתשלום הוצאות ושכ"ט שנקבעו במסגרת פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, התשובה והתגובה לה. בפסק הדין שניתן בהעדר הגנה לפינוי מושכר ביום 9.3.16, נקבע כי הנתבעת 1, היא המבקשת בבקשה זו, תישא במלוא תשלום ההוצאות המורכבות מאגרת בית המשפט בגין הגשת התביעה על סך של 650 ₪ וכן תשלום בגין שכ"ט עו"ד על סך של 5,354 ₪.

המבקשת טוענת כי יש לבטל או לחילופין להפחית הוצאות אלו, זאת בכדי שתעמוד בתשלום החוב שלה כלפי המשיב. המבקשת מנמקת את בקשתה בטענה כי בנסיבות העניין, לא היה למשיב צורך להגיש תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט, זאת מאחר ובין הצדדים התנהלו מגעים בכדי לסיים את המחלוקת ולקבוע מועד פינוי גם ללא התערבות ערכאות שיפוטיות. עוד טוענת המבקשת כי הצדדים היו בעיצומו של הליך מו"מ לקביעת מועד פינוי בזמן בו המשיב הגיש את בקשתו למתן פסק דין בהעדר הגנה ולכן הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מצדו של המשיב.

המשיב מתנגד לבקשתה של המבקשת ומנמק את עמדתו בכך שהמבקשת פינתה את הדירה בגינה לא שילמה שכר דירה במשך כמה חודשים, רק לאחר נקיטת הליכים משפטיים ומתן פסק דין לפינוי ולפיכך, אין לקבל את טענתה כי לא היה צורך בהליך משפטי מלכתחילה. כמו כן, מוסיף המשיב כי בקשתה של המבקשת לא נתמכת בתצהיר מטעמה, אלא בתצהיר של הנתבע 2, שכלל אינו צד לבקשה זו מאחר ופינה את הדירה לפני מתן פסק הדין ולכן, לא חויב בהוצאות וזהו טעם נוסף לדחיית בקשה זו.

לגופה של החלטה

באשר לטענת המבקשת כי התביעה הוגשה ללא צורך, מעיון בנספחים שצורפו לתשובה לתגובה מטעם המבקשת עולה כי הסכמתה של המבקשת לפינוי הדירה הועלתה במועד מאוחר יותר למועד הגשת התביעה. לכן בעטיה היה צורך בהגשת התביעה לפינוי.

באשר לטענת המבקשת כי הצדדים ניהלו מגעים בכדי לקבוע מועד פינוי ולכן הבקשה למתן פסק דין הוגשה בחוסר תום לב, מעיון בנספחים שצורפו לתשובה לתגובה מטעם המבקשת, מלבד נספח מס' 3 בו לא מוצגת כל הצעה קונקרטית, לא צורפה לבקשה כל אסמכתא המוכיחה כי בין הצדדים התנהלו מגעים בפרק הזמן שבין הגשת התביעה ועד המועד בו ניתן פסק הדין בהעדר הגנה.

סכום שכ"ט עו"ד על סך של 5,354 ₪ נקבע בהתאם לתעריף המינימלי המומלץ ע"י לשכת עורכי הדין בתביעה לפינוי מושכר. . הוצאות האגרה נקבעו בהתאם לגובה סכום האגרה ששולמה בפועל ע"י התובע על סך של 650 ₪. משפינתה המבקשת את הדירה רק לאחר הגשת התביעה אין כל סיבה לשנות מפסק הדין. המבקשת לא הוכיחה בפניי את טענותיה ולא הראתה כל טעם מיוחד שיהיה בו בכדי לבטל את פסק הדין , לשנותו, או להשפיע על ההוצאות שנפסקו.

לפיכך אני דוחה את בקשתה של המבקשת ומורה על תשלום ההוצאות כפי שנקבע בפסק הדין לפינוי מושכר שניתן בהעדר הגנה ביום 9.3.16. לפנים משורת הדיון, אינני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו.

המזכירות תשלח החלטתי לשני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ו, 04 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.