1. הנתבע הכיר בתביעת התובע מיום 14.6.13 להכיר בליקוי שמיעה ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה, אך דחה את תביעתו להכיר אף בטנטון כפגיעה בעבודה.
2. בהתאם לכתב ההגנה, התביעה נדחתנ בהסתמך על סע' 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), אשר קובע כתנאי להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה שהפגיעה בתפקוד חייבה ]פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי (ראה גם פרוטוקול הדיון מיום 4.5.16).
3. בהחלטה מיום 14.7.16 ניתן צו לסיכומי הצדדים בסוגיה שבמחלוקת.
4. התובע הגיש סיכומיו ביום 11.10.16 ואילו הנתבע לא הגיש סיכומיו, אף לאחר התראה שקיבל.
5. לסיכומיו, צירף התובע את המסמכים הבאים:

בדיקת שמיעה מיום 3.4.12 – בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

בדיקת שמיעה מיום 21.3.11 –בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

רישום רפואי מיום 25.4.10 – בו אין כל עדות לתלונה על טנטון.

בדיקת שמיעה מיום 24.2.10 – בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

בדיקת שמיעה מיום 7.1.09 – בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

רישום רפואי מיום 5.4.09 - בו אין כל עדות לתלונה על טנטון.

רישום רפואי מיום 1.5.08 - בו אין כל עדות לתלונה על טנטון.

בדיקת שמיעה מיום 11.12.07 – בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

בדיקת שמיעה מיום 21.11.06 – בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

בדיקת שמיעה מיום 16.1.05 – בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

בדיקת שמיעה מיום 7.1.09 – בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

ביקור במרפאה אוטולוגית בני ציון (13.10.13) – בו כל שנרשם בהקשר זה הינו הוא "טיניטוס – כן".

בדיקת שמיעה מיום 14.6.13 - בה אין כל עדות לתלונה על טנטון.

1. מהאמור לעיל עולה בבירור, כי התובע לא הפנה כלל לתיעוד ברישומים רפואיים, המעיד על תלונות חוזרות ונשנות על טנטון. גם אם היינו רואים ברישום מיום 13.10.13 כרישום מתאים לצורך זה, ואף זאת בספק, הרי שמדובר ברישום יחיד שלא די בו.
2. לפיכך, ומכיוון שמדובר בתנאי להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה, שהתובע אינו עומד בו – אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר

1. התביעה נדחית.
2. כמקובל – אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ז כסלו תשע"ז (‏27 דצמבר 2016) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.