בפניי התנגדות לביצוע שטר חוב על סך של 44,197 ₪ אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 510543-03-15.

הרקע וטענות הצדדים

ביום 2.7.13 נחתם הסכם לאספקת בטון, לפיו התחייבה המשיבה לספק בטון לחברת "אמיר טל בניה בתבונה בע"מ" (להלן- החברה). כן חתמה החברה על שטר חוב לפקודת המשיבה, והמבקש שהוא מנהלה של החברה, חתם כערב בערבות אוואל לתשלום שטר החוב. המבקש אף חתם בשמה של החברה, על אישור והרשאה בלתי חוזרים בו הרשתה החברה למשיבה למלא בשטר את מועד הפירעון וסכום השטר.

ביום 30.11.14 בוצעה אספקה ויציקה של בטון, שהיה מיועד לבניית בית מגורים בישוב חרוב-אליאב. על פי המפרט לבניית בית המגורים, היה על החברה ליצוק בטון מוחלק שעליו תבוצע הטבעה לשם יצירת טקסטורות שונות (בטון מוטבע). החברה שכרה לביצוע הטבעת הבטון אתחברת טרה סטון בע"מ, שלה ניסיון רב בביצוע עבודות מסוג זה. כהכנה לביצוע העבודה פנה נציג חברת טרה סטון אל מנהל המפעל של המשיבה בקרית גת וכן אל טכנולוג הבטון של המשיבה, על מנת לוודא כי הבטון שיסופק יתאים לביצוע העבודות הנדרשות.

בהתנגדות מפורטת מסכת עובדתית על פיה נטען כי התמורה כשלה לחלוטין. משהסתיימה פעולת היציקה של הבטון, התברר כי הבטון לא התקשה ונותר נוזלי. נציג טרה סטון מצא כי יש בכך כדי להעיד שהבטון אינו מתאים, ועל כן יצר קשר עם נציג מטעם המשיבה. בשיחה זו, התבקש להמתין שעתיים נוספות על מנת שהבטון יתייבש. בפנייה נוספת אל מנהל מפעל המשיבה, סוכם על המתנה נוספת בת שעתיים.

לטענת המבקש בשעות הערב הוחלט בעצה אחת עם מנהל המפעל של המשיבה כי טרה סטון תבצע את ההטבעה על אף שהבטון היה נוזלי ורטוב. ההטבעה הסתיימה בשעה 23:00, ולפנות בוקר הבטון התייבש כשהוא סדוק וגלי. בנסיבות אלה, לא היה מנוס מפירוק הבטון, הזמנת בטון מחברה אחרת, וביצוע חוזר של עבודת היציקה וההטבעה, אשר הפעם עלתה יפה. בהתנגדות פורטו הנזקים שנגרמו לחברה עקב הצורך בפירוק הבטון שסופק על ידי המשיבה, פינוי הבטון וביצוע תיקוני טיח, פינוי הפסולת, תשלום לחברת טרה סטון עבור עבודת לילה וכן עבור הטבעת הבטון, תשלום למשאית שאיבת בטון, תשלום עבור שינוע הפסולת ועוד. במכתבה מיום 13.1.15 טענה החברה כי סך כל הנזקים שנגרמו לה עמד על 65,480 ₪ בצירוף מע"מ.

המבקש טען בהתנגדותו כי המשיבה נטלה שטר חוב שאינו מלא, ובחוסר תוך לב השלימה בשטר את התאריך וסכום החוב, וזאת על אף שידעה כי הבטון שסופק היה פגום והסב לחברה נזקים רבים כתמיכה להתנגדות צורף תצהיר מטעם המבקש, וכן תצהירים מטעם מנהל חברת טרה סטון בע"מ, ומטעם מנהל התפעול של החברה.

בחקירתו הנגדית אישר המבקש כי הגנתו מבוססת על טענת קיזוז בגין הנזקים שנגרמו לחברה עקב אספקת הבטון הספציפית שלעיל, מסכום החוב הכולל של החברה בגין כלל הבטון שסופק לה על ידי המשיבה (פרוטוקול ע' 1 ש' 18-22). ב"כ המבקש חזר בסיכומיו וטען כי ההתנגדות מושתתת על טענת קיזוז.

ב"כ המשיבה סמך את טיעוניו על טענות משפטיות ולא חקר את המבקש והמצהירים הנוספים בנוגע לתשתית העובדתית שהועלתה בתצהירים מטעמם. לטענתו, החברה אינה רשאית להעלות טענת קיזוז כטענת הגנה, ומשכך אף המבקש אינו רשאי להתגונן בטענה זו, בפרט שהנזקים הנטענים נגרמו לחברה. הטעם לכך נעוץ בהתחייבות החברה על פי ההסדר החוזי שבין הצדדים שלא להעלות טענת קיזוז. בא כוח המשיבה הפנה לסעיף 3 לכתב ההרשאה הבלתי חוזר וכן לסעיף 22 להסכם אספקת הבטון, ממנו עולה כי החברה לא תהיה רשאית לטעון לקיזוז חיוביה כלפי המשיבה ביחס לעסקה ספציפית ו/או ביחס לכל עסקה אחרת בין הצדדים.

,

דיון והכרעה

קיזוז

הלכה היא בכל הנוגע לצדדים קרובים, חיוב שטרי, ניתן לקיזוז, ויחולו עליו דיני הקיזוז הרגילים. (רע"א 6250/98 Nordland Papier נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל בע"מ, פ"ד נג(2) 274).

כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) הוסיף וציין ב- רע"א 6250/98 כי "נקודת המוצא מצויה בהוראת חוק החוזים. זהו החלק הכללי של דיני החיובים (ראו סעיף 61(ב) לחוק). חוק החוזים קובע כי חיובים כספיים ניתנים, בתנאים מסוימים, לקיזוז. חיוב שטרי הוא חיוב כספי, ולכן לכאורה אף הוא ניתן לקיזוז. ה"נטל" מוטל על הטוען כי החיוב השטרי אינו ניתן לקיזוז."

בסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי) ,תשל"ג- 1973, קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז כזכות מהותית בדיני חיובים, אולם הוראותיו הן דיספוזיטיביות, וניתן להתנות עליהן בהסכם בין הצדדים. בעניינו עמדה המשיבה בנטל המוטל עליה להראות כי החיוב על פי השטר אינו ניתן לקיזוז, וזאת נוכח הסכמת הצדדים לחרוג מההסדר הכללי שבחוק החוזים (חלק כללי), וקביעת הסדר אחר אשר על פיו התחייבה החברה שלא להעלות טענת קיזוז כנגד חובה למשיבה בגין אספקת בטון. התחייבות כזו נכללה הן בהרשאה למילוי שטר החוב שנחתמה על ידי החברה והן בחוזה שבין הצדדים.

לאור האמור, ומשלא עומדת לחברה טענת קיזוז, אין המבקש רשאי להעלות טענת קיזוז בגין הנזקים שנטען כי נגרמו לחברה, ודין טענתו זו להידחות.

טענת כישלון תמורה מלא וחוסר תום לב

המבקש כמי שערב לחיובי החברה, רשאי להעלות טענות הגנה הנובעות מעסקת היסוד, לרבות טענה בדבר כישלון תמורה מלא.

לב ליבה של עסקת היסוד היה אספקת בטון מוחלק לצורך הטבעת תבניות, ויצירת טקסטורות בבטון. המבקש תיאר בתצהירו את השתלשלות האירועים והנסיבות אשר בסופו של דבר הובילו לפירוק הבטון שסיפקה המשיבה. מהאמור בתצהיר עולה לכאורה כי "בזמן אמת" הודע למשיבה שהבטון לא התקשה ונותר נוזלי. חרף זאת, המשיבה ביקשה כי החברה תמתין שש שעות עד לביצוע ההטבעה. בשעות הערב, כך נטען, הייתה המשיבה שותפה להחלטה כי חברת טרה סטון תבצע את ההטבעה, על אף שהבטון היה עדיין נוזלי ורטוב. מטבע הדברים, ביצוע ההטבעה היה כרוך בהוצאות משמעותיות. בנסיבות אלה, יש מקום לטענה כי דרישתה של המשיבה כי ישולם לה עבור אספקת הבטון הספציפית נגועה בחוסר תום לב, תוך התעלמות מאחריותה לאירועים שהתרחשו לאחר יציקת הבטון, אשר כתוצאה ממנה נגרמו לחברה נזקים רבים ונוספים כנטען בהתנגדות.

לכאורה, לא קיימה המשיבה את חיוביה על פי החוזה כאשר סיפקה בטון שאינו מתאים או בטון מסוג שונה מן המוסכם, וזאת כקבוע בסעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ז- 1968 (להלן- חוק המכר). החברה הודיעה באופן מידי על אי ההתאמה של הבטון כנדרש בסעיף 14(א) לחוק המכר. בנסיבות אלה הייתה מוקנית לחברה זכות לבטל את הסכם האספקה של הבטון. לפי הנטען, המשיבה ייעצה לחברה להמתין מספר שעות, ובהמשך הייתה שותפה להחלטה לבצע את ההטבעה על גבי הבטון הנוזלי. בסופו של יום, נאלצה החברה לפרק את הבטון ולא נעשה בו כל שימוש.

הפרת חוזה האספקה על ידי המשיבה הקנתה לחברה זכות לביטולו, שלא מומשה בנסיבות שתוארו לעיל, וזאת בין היתר, עקב יעוץ שגוי מטעם המשיבה.

ב- רע"א 7316/10 ‏ עמיחי תירוש נ' דורון שפר, אישר בית המשפט העליון את דחיית תביעתו של המבקש לתשלום שיקים שנמסרו לו על ידי המבקשים עבור דמי שכירות. נקבע כי לנוכח הליקויים הרבים בדירה, הופר חוזה השכירות באופן המקנה למשיבים זכות לבטלו. לפיכך, אין המשיבים חבים בתשלום השיקים עקב כישלון תמורה.

אני סבורה כי בנסיבות המיוחדות של המקרה כפי שפורטו בתצהיר, ובהינתן שלא נותרה לחברה ברירה אחרת אלא לפרק את הבטון, לא ניתן לשלול טענה של כישלון תמורה מלא בגין אספקת הבטון הספציפית מיום 30.11.14.

בהקשר זה יוזכר כי לפי הפסיקה די לו לנתבע בסדר דין מקוצר, ובהתאמה גם בהתנגדות לביצוע שטר, שיראה הגנה אפשרית מפני התביעה, ולו בדוחק, על מנת שתינתן לו רשות להתגונן (עא 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (Ltd)  U.K, פ"ד מו (2) 273, 277 (1992)).

לאחר כל האמור לעיל, ניתנת בזאת רשות להתגונן בגין אספקת הבטון מיום ה-30.11.14, וזאת בסכום של 2480 ₪ בצירוף מע"מ, ובתוספת הפרשי הצדה וריבית בשיעור הריבית הנהוג בבנק לאומי לישראל לגבי חריגה בחשבון דביטורי, וזאת החל מיום 30.1.15 ועד היום.

ההתנגדות לגבי יתרת הסכום הנקוב בשטר נדחית בזאת, והמשיבה תהיה רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ בהתייחס לסכום השטר, לאחר שיופחת ממנו הסכום שלגביו ניתנה רשות להתגונן כפי שפורט לעיל.

התצהירים ישמשו כתב הגנה. ההליך יתנהל בסדר דין מהיר.

על המשיבה להתאים את כתב הטענות לסדר דין מהיר בתוך 30 ימים מהיום.

הצדדים יגישו באופן הדדי תצהירי גילוי מסמכים וזאת בתוך 45 ימים מהיום.

תצהירי עדות ראשית יוגשו באופן הדדי בתוך 60 ימים מהיום.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

תז"פ ליום 15.11.16.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ו, 03 יולי 2016, בהעדר הצדדים.